5 דברים שלא סבלתי באשתי (והיום אני מודה לה עליהם)

פריידי מרגלית ו'שתחיה'. הפכה תכונות בלתי נסבלות לעבודה עצמית מיטיבה(צילום: מילי סדנאות השראה צילום)

מכירים את זה שבתחילת הקשר, כשאתם עוד בשיא ההתאהבות, כל התכונות של בני הזוג שלכם נראות לכם כמו הדבר המושלם בתבל? האיטיות שלו גורמת לך להעריך את היכולת שלו לקחת את הזמן, ואת האובססיביות שלה אתה מתרגם ליכולת להיות מאורגנת להפליא. אין ספק שבתחילת הקשר הכול צבוע בצבעים ורודים, חדי קרן מתעופפים להם ואתם דוהרים אל האופק ומרגישים שאתם האנשים הכי בני מזל בעולם.

היא סוגדת לביבי, בעלה מצביע גנץ-לפיד

תמונות מחיי נישואים: כשהגבר שלך נוחר

אבל אז, עם הזמן, כל התכונות שהיו ממש חמודות בעיניכם הופכות, איך נאמר? לבלתי נסבלות. האיטיות שלהם מוציאה אתכם מדעתכם, והאובססיה שלהם לסדר עוד רגע גורמת לכם לרצות להרוג מישהו. זה קורה בגלל שאחרי שההתאהבות מתמוססת לה, מתחילים החיים האמתיים ויחד איתם גם העבודה הקשה והיום-יומית על הזוגיות שלכם.

ואם ההגדרה הזאת, 'עבודה על הזוגיות', גורמת לכם להתחיל להתגרד ומיד מורידה לכם את הליבידו, דעו שמדובר ב'משחק המקדים' הכי מרגש ומפתח שתוכלו לאחל לעצמכם. כי בנוסף לחיים זוגיים נהדרים, עבודה זוגית אמתית תהפוך אתכם גם לאנשים טובים יותר. במילים אחרות, אם תגדלו להבין שהדברים שהכי מעצבנים בבני הזוג שלכם הם כאן כדי לשדרג, לא רק את הזוגיות שלכם, אלא בעיקר פנימה, את אישיותכם הגמישה והמתפתחת, תוכלו להפוך לאנשים טובים בהרבה ממה שאתם כרגע, וגם לבני זוג מוצלחים יותר. להלן 5 דברים שלמדתי מאשתי שתחיה, דברים שבהתחלה איימו להוציא אותי מדעתי, והיום אני מבינה שהם הפכו אותי לאדם טוב מתמיד.

1. להיות סבלנית יותר

איפה שלא תמצאו אותי, סביר להניח שתמצאו אותי נושמת. נושמת עמוק-עמוק כדי לא להתעצבן. הסבלנות שלי שואפת לאפס, ואני רוצה הכול עכשיו, אפילו אתמול אם אפשר. 'שתחיה', לעומת זאת, חיה לפי השעון הסיני. עד שהיא מתעוררת אני כבר בהספק של טיל בליסטי. בואו נגיד שמושגי הזמן שלנו כל כך שונים, עד שלפעמים אני יכולה להישבע שאנחנו חיות באזורי זמן אחרים, עם קצב ביולוגי שונה בתכלית. הפער הזה יכול היה להיות מתכון לאסון, ואכן לא פעם הוא היה כזה.

דמיינו שבת בבוקר. שלושה חוליגנים מתעוררים בזריחה, אמא אחת מתזזת ביניהם, שוקו, ארוחת בוקר, קינוח מתוק, קינוח מלוח, סרט ראשון, סרט שני, והאמא השנייה? האמא השנייה עוד ישנה. רק ב-12, כשהילדים כבר לבושים, מסורקים ומחכים בפתח הבית לטיול הסוף-שבועי, הנסיכה הנרדמת מתעוררת לה באיטיות ולא מבינה על מה הלחץ ועל מה המהומה.

האם ההרגל הזה יכול להטריף את רבי? בהחלט כן, והייתי שם במשך תקופה ארוכה. אלא שבזכותה למדתי להתבונן אחרת על הזמן, למתוח אותו עד כמעט להאט אותו מלכת, ולגלות שסבלנות היא אחד הדברים המשתלמים בעולם.

2. לפתח גמישות

הגבולות שלי מאוד ברורים. זה אחד הדברים שהיו הכי ברורים עבורי מאז ומתמיד. אני יודעת מה אני רוצה, איך ומתי. ואז 'שתחיה' הגיעה, והייתה לה גמישות מפתיעה וגבולות שמתבררים כהמלצה בלבד. איפה זה לא פגש אותנו? בעיקר בחינוך של הילדים, אבל לא רק בו. גם בהחלטות עסקיות, אפילו במיטה. למזלי, למדתי שהגבול שלי עדיין יכול להיות מאוד ברור, אך בו זמנית גם להתגמש ולהתאים את עצמו הרבה יותר ממה שיכולתי לדמיין. פייר? זה כיף. אחרי כיפוף קל של האגו, הגמישות מרחיבה ולוקחת אותנו למחוזות חדשים.

3. לא לפחד מהקושי

אני מאמינה גדולה בקלות. איפה שקשה לא תמצאו אותי. כל החיים שלי הם חגיגה אחת גדולה. לימים אף מיסדתי את זה לשיטה סדורה. מבחינתי, כל מה שלא מגיע בקלות, אינו מדויק לי ואני מיד משחררת אותו וממשיכה הלאה. 'שתחיה' לא מפחדת מקושי ולפעמים אף נראה כי היא ממש מכורה אליו. אבל התכונה הזו, שגרמה ללא מעט התנגשויות בינינו, הפכה ללא פחות ממתנה. רק לאחרונה חתמנו על הסכם ענק ומורכב שהצריך מאתנו לא מעט השקעה ומתן מענה לקשיים שעלו במהלך הדרך.

אם זה היה תלוי בי, כבר מזמן הייתי מפוצצת אותו וככה היינו מפספסים הזדמנות נפלאה שקרתה לנו. אגב, גם את הקשר שלנו כנראה היינו מפספסות אם זה היה תלוי בי. זו הנחישות המרשימה שלה שהמשיכה להתעקש ולהיצמד אליי גם כשהייתי בלתי נסבלת והדפתי אותה פעם אחר פעם. אם יש לה רעיון היא תלך אתו עד הסוף ובנחישות מרשימה, ותפתור את כל הקשיים שבדרך עד להשגת מבוקשה. מלכה.

4. להיות יותר אמפתית

כמו שאני כל כך אוהבת קלות, ככה אני לא יכולה לסבול דרמה. מבחינתי, שום דבר לא דרמטי, ואם קצת כואב אז ממשיכים הלאה, מה הסיפור? היא, בניגוד אליי, נלחצת מהר ודואגת עוד יותר מהר. כל כאב ראש הוא פוטנציאל לגידול סרטני, וכאבי מחזור משבשים את השגרה. וכך, מה שבהתחלה יצר אצלי זלזול ותנועת יד של "יאללה יאללה", אט-אט הפך להכלה וחמלה של ממש. הבנתי שהכאב צורב לה בבשר, נוגע לה בנשמה, ועם השנים למדתי לא רק להכיל ולחמול, אלא אף להודות לה על "החזקת" תיק הסבל בממשלה.

אני יושבת איתה לחקור את הכאב שלה ומתייחסת אליו כאילו שאני משוחחת וחוקרת את הלא מודע שלי עצמי. תלמידיי הרבים מודים לה על שהפכה אותי לגוש רך של חמאה טבעונית, ובאופן כללי, לאדם נעים וטוב יותר.

5. להבין שיש עוד דעות חוץ משלי

שוקינג, הא? אבל בגלל שהדרך שלי תמיד כל כך ברורה לי ועל פי רוב האמת נהירה ושקופה לי, לא פעם התקשיתי לראות אמיתות אחרות ושונות משלי. הדהים אותי לגלות שאמת אחת לא מתנגשת באמת אחרת, ושהצדק שלה, על אף שנראה דיכוטומי לשלי, לא רק שאינו סותר, אלא אפילו תומך ומחזק. אז תודה לך בייבי, על זה ועל עוד מיליון דברים אחרים. עם איכות התקשורת שהצלחנו לייצר לעצמנו, היעד הבא הוא שלום עולמי.

פריידי מרגלית היא מייסדת תפישת המטאיזם ועומדת בראשה של קהילת מרחב מודעות. לאירוע "לצאת מהמטריקס" הקרוב לחצו כאן