שינוי האקלים דחף את הניאנדרטלים לקניבליזם
מחקר חדש: ניאנדרטלים שחיו באירופה בין שני עידני הקרח התקשו להסתגל להתחממות, סבלו מרעב ופנו לאכילת בשר אדם
לפני כ-128 אלף שנה, העולם החל להתחמם. הייתה זו הפוגה קצרה, באופן יחסי, בין שני עידני קרח, והיא נמשכה כ-14 אלף שנה. הטמפרטורות הגיעו לכשתי מעלות צלזיוס מעל הממוצע במאה ה-20, הקרחונים הפשירו, והערבות הפתוחות שכיסו חלקים נרחבים מאירופה פינו את מקומן ליערות צפופים. הניאנדרטלים שחיו אז ביבשת התקשו להתמודד עם שינוי האקלים הפתאומי. במחקר חדש בחנו חוקרים מצרפת עצמות וממצאים נוספים ממערה בדרום-מזרח המדינה, והגיעו למסקנה שאותם אנשים קדומים לא הצליחו למצוא מספיק מזון בעולם המתחמם, ונאלצו לפנות לקניבליזם כדי לכלכל את עצמם.
עוד כתבות מאתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
קנביס נטול קנביס מה תפקידו של הדחק בעולם המודרני?טורניר הכספות הווירטואלי: שלוש הקושיות של דוידסון
העולם התחמם, הממותות נעלמו
באדמתה של מערת מולה-גרסי (Moula-Guercy) נמצאו עצמות וכלים רבים, מתקופות שונות של התיישבות ניאנדרטלית באזור. שכבה מספר 15, שמתוארכת לתקופה שבין עידני הקרח, מכילה עצמות ופחם שהשתמרו בצורה מצוינת ומאפשרים לחוקרים לשחזר את הסביבה של אותה תקופה, וגם את מצבם הבריאותי של תושבי המערה.
בחינת השיניים שנמצאו בשכבה זו העידה שבעליהן סבלו מפגיעה באמייל השן, שנראית אצל אנשים שלא קיבלו מספיק מזון בזמן התבגרותם. הסיבה לכך, סבורים החוקרים, נעוצה בשינוי המהיר של סביבת מגוריהם, ולקושי שלהם להסתגל לתנאים החדשים. "שינוי האקלים מעידן הקרח לתקופה החמה יותר היה מהיר מאוד" אמר עמנואל דסקלו (Desclaux), אחד החוקרים שעבדו על המאמר החדש, לאתר Cosmos. "אנחנו לא מדברים על סדר גודל גיאולוגי, אלא על סדר גודל אנושי יותר. בתוך זמן קצר, כמה דורות אולי, הנוף השתנה לחלוטין".
יחד עם הערבות הפתוחות נעלמו גם הממותות, הצבאים הגדולים והקרנפים ששוטטו בהן. ביערות החדשים שצמחו בדרום צרפת התגוררו בעלי חיים קטנים יותר: מכרסמים, דרבנים וזוחלים. בין אם הניאנדרטלים לא ידעו כיצד לצוד את בעלי החיים האלו או שהם לא סיפקו מספיק בשר כדי לכלכל אותם, נראה שהשינוי הביא על תושבי המערה רעב ומצוקה.
קניבליזם לצורך הישרדות
הרעב הוביל לפי ההשערה את הניאנדרטלים למנהג שנראה לנו ברברי במיוחד: קניבליזם. באותה שכבה במערה נמצאו עצמות של לפחות שישה פרטים, שני מבוגרים, שני נערים ושני ילדים, שנשאו סימנים לכך שבשרם נאכל. עצמות רבות הראו סימנים לחיתוך הבשר והסרתו מהעצם בעזרת סכיני אבן, הגולגולות והעצמות הארוכות נשברו בעזרת פטיש, ועל עצמות האצבעות היו סימני שיניים שהתאימו לשיני הניאנדרטלים. הממצאים הראשונים שהעידו על קניבליזם במערה דווחו כבר ב-1999, והמאמר החדש מוסיף עליהם ובעיקר מציב אותם בהקשר של השינוי האקלימי והסביבתי.
עדויות לקניבליזם אצל קרובינו הקדומים נראו גם במקומות אחרים באירופה: לפני כשנתיים פורסמו ממצאים ממערה בבלגיה שכללו עצמות עם סימני חיתוך מלפני 40 אלף שנה, ומחקרים מוקדמים יותר מציגים עדויות דומות. "יש עדויות נסיבתיות משכנעות מכל רחבי אירופה לכך שהניאנדרטלים, בזמנים מסוימים, לא בחלו בקניבליזם" אמרה דניאל קורין (Kurin), אנתרופולוגית שלא הייתה מעורבת במחקר החדש, לאתר גיזמודו. "העדויות כוללות סימני חיתוך על העצמות שמתאימים לפירוק הגופה והסרת הבשר. עצמות כמו עצם הירך והגולגולת מראות סימנים לשבירה מכוונת זמן קצר לאחר המוות, דבר שמצביע על מאמצים להגיע אל מח העצם ואפילו אל המוח, רקמות עשירות בקלוריות". המנהג המקאברי לא ייחודי לניאנדרטלים ונצפה גם אצל המין שלנו, הומו ספיאנס, במקומות וזמנים שונים.
מה גורם לאנשים לאכול את בני מינם, מנהג שברוב המקומות נחשב למעורר חלחלה? מחקר שהתפרסם ב-2017 בדק עד כמה גוף האדם מזין, ומצא שמקורות בשר אחרים, בעיקר חיות גדולות כמו ממותות או קרנפים צמריריים, עדיפים מבחינה תזונתית. את הסיבות לקניבליזם, טענו החוקרים, צריך לחפש בתחומים אחרים, כמו למשל מנהגי קבורה בהם הגופה מפורקת וחלק ממנה נאכל בצורה טקסית.
אך מה אם בדיוק באותה תקופה לא היו באזור ממותות וקרנפים? השינוי הסביבתי והעדויות לכך שהניאנדרטלים סבלו מרעב הובילו את החוקרים לשער שבמקרה של מערת מולה-גרסי, הקניבליזם דווקא נבע מצורך תזונתי. קורין מסכימה איתם: "יש בהחלט תקדים לכך שמצוקה קשה משמשת מוטיבציה לאכילת בשר אדם" אמרה.
ייתכן מאוד, אומרים החוקרים, שהמנהג פסק כאשר התנאים השתפרו. "הקניבליזם במערת מולה-גרסי אינו סימן ל'חייתיות' או 'תת-אנושיות'" כתבו במאמר. "אפשר לפרש את הממצאים כתקופה יחידה וקצרה של קניבליזם לצרכי הישרדות, בתגובה למצוקה תזונתית שנגרמה משינויי סביבה מהירים וקיצוניים".
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון
למחקר המלא
לפנייה לכתב/ת 
