הבדואית הראשונה של הכדורגל הישראלי

אתם אולי לא מכירים את מרים אבו-גאנם, אבל מדובר באישה פורצת דרך. אבו-גאנם (35) זכתה לכבוד גדול מאופ"א כשנבחרה לאחת מ-20 השחקנים הכי משפיעים מטעם ארגון FARE של אופ"א. 

אבו גאנם היא האישה הבדואית הראשונה שסיימה לימודי חינוך גופני. היא בעלת תואר ראשון נוסף בחינוך מיוחד ומחזיקה גם בתואר שני בניהול מערכות חינוך. מרים היא האישה הראשונה ששיחקה בליגת הנשים לכדורגל של באר שבע, ובהמשך גם הקימה קבוצה משלה. כמו כן, פתחה את מסלול ההכשרה הראשון למדריכות חדר כושר בדואיות במכללה שהקימה.

מרים אבו-גאנם מקבלת את הפרס בו זכתה(צילום: אחמד אבו גאנם)

"באופ"א מכירים אותי בזכות הקרן החדשה לישראל ופרויקט 'בועטים את הגזענות'", מספרת אבו-גאנם. "בארץ פחות מכירים אותי. אני לא בחורה שעושה רעש ומדברת. גם לא אלך עם שלט על הגב שמפרט מי אני".

האהבה לספורט ובעיקר לכדור החלה אצלה בגיל חמש: "שיחקתי בשכונה יחד עם הבנים כשהיה זמן פנוי, גם בביה"ס הייתי משחקת אבל בגלל שיש הפרדה בין בנים לבנות אז הייתי עומדת בשער". אבו-גאנם לא חשבה להפוך את האהבה לספורט למקצוע: "כשהתחלתי ללמוד במכללה בגיל 19, המשכתי לשמור על הפרדה עם בנים מה שהוביל אותי שוב לעמוד בשער, הפעם בכדוריד, אבל בסופו של דבר חזרתי לכדורגל". היא הצטרפה כשחקנית לקבוצת הבוגרות של מכבי ב"ש במקביל לכל עיסוקיה.

בשנת 2012 היא נפצעה בברך ונאסר עליה לשחק: "פרצתי בבכי והרגשתי שהשמיים נפלו עליי. פתאום הכדורגל היה חסר לי מאוד והרגשתי שאני לא יכולה בלעדיו, אבל החלטתי שאין מה להישבר ונרשמתי לקורס מדריכי כדורגל רק כדי שאהיה במגרש". לאחר מכן החלה לאמן את קבוצת הנערות של מכבי ב"ש: "האימונים שלי עם הבנות היו במקביל לקבוצה הבוגרת. נקרעתי לראות אותן משחקות ופשוט חזרתי לשחק עם הפציעה".

מרים אבו-גאנם והילדים(צילום: אחמד אבו גאנם)

"עקבו אחרי העשייה שלי הרבה זמן"

מרים משלבת בין בגדי הספורט לביגוד הבדואי המסורתי, דבר שמזכה אותה לא פעם במבטים מוזרים ברחוב. "אני דתייה ושומרת על מסורת, שני הדברים הולכים אחד עם השני. רציתי לשחק ולקדם דברים והכדורגל העצים אותי. לא חוכמה לצאת נגד החברה שגדלתי בה. אני גאה על המקום שממנו אני מגיעה".

"זה תואר מאוד מכובד ומעצים מבחינת הפרס והמעמד. כל החיים שלי מלאי אתגרים. הרבה ממה שהשגתי הוא בזכות המשפחה התומכת שלי. הפרס הוא בשביל אבא שלי שתמך בהחלטה שלי ללמוד חינוך גופני", אומרת אבו-גאנם: "הפרס לא ניתן לי כי שיחקתי כדורגל, אלא בגלל הדברים שעשיתי והשינוי האדיר שגרמתי. לראות 220 ילדים מחונכים זה הכל בשבילי".

מרים אבו-גאנם עם הפרס(צילום: אחמד אבו גאנם)

למה בחרו דווקא בך?

"עקבו אחרי העשייה שלי הרבה זמן, ולא בגלל שאני הבדואית הראשונה ששיחקה כדורגל".

איך הרגשת אחרי הזכייה?

"כשישבתי בשולחן עם האנשים המכובדים שגם קיבלו את הפרס, אמרתי לעצמי 'תודה לאל'. זאת הרגשה נהדרת שקשה לתאר - הרגשה אלוהית".

בקרוב תסיים אבו-גאנם את לימודיה במסלול מנכ"לים בכירים במכון ווינגיט. למרות הכבוד שהיא קיבלה באירופה, בארץ עדיין לא יודעים איך לעכל אותה: "זה הזכיר לי את תחילת הדרך, איך הסתכלו עליי מוזר בגלל הלבוש. לא קפצו להתחבר לייצור הזה שיושב איתם בכיתה. אולי אחרי הכתבה הזאת לא אצטרך להסביר להם".