בשוק ההון אוהבים יציבות: אחרי הבחירות התשואות עולות
בדיקת 18 מערכות בחירות לאורך 63 שנה מוכיחה: ביצועי המניות והאג"ח משתפרים אחריהן. פרופ' יוסי יגיל: "כמגמה ארוכת טווח, ניתן לומר שבחירות עושות טוב לשוק ההון"
>> לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בזמן שבחרתם: קרן המטבע הורידה את תחזית הצמיחה של ישראל
יום חופש חילוני: הישראלים הסתערו על הקניונים
פרופ' יוסי יגיל, מומחה למימון, ראש החוג לניהול ומשנה לנשיא האקדמית גליל מערבי, בחן את ביצועי המניות ואגרות החוב על פני 63 שנה, מ-1955 ועד 2018 - תקופה שכללה 18 מערכות בחירות. נבחנו מדד המניות הכללי (כל המניות הנסחרות) בבורסת תל אביב, ומדד האג"ח (איגרות חוב) הכללי (ממשלתיות ואג"ח חברות), בטווחים של חודש ושנה לפני ואחרי כל מערכת בחירות.
נמצא כי התשואות בבורסה גבוהות יותר בממוצע אחרי הבחירות מאשר בתקופה המקבילה לפניהן. בחישוב שנתי התשואה הריאלית הממוצעת בכל המערכות שנבחנו הייתה 12.37% חודש לפני הבחירות, לעומת 14.41% חודש אחריהן; עבור שנה לפני ואחרי הנתונים היו 1.57% לעומת 18.55%.
ביצועי הבורסה בעבר אינם מנבאים את העתיד
נוסיף אזהרה: ביצועי הבורסה בעבר אינם מנבאים את ביצועי העתיד. בנוסף, פרופ' יגיל בדק אם יש קשר של בחירות-תשואות גם באג"ח, לפי מדד האג"ח הכללי (אג"ח ממשלתיות ואג"ח חברות). גם כאן נבחרו פרקי זמן קצר ובינוני (כיוון שאין נתוני אג"ח לשנים המוקדמות, הושוו פחות שנים ומערכות בחירות). נמצא שהתשואה אחרי בחירות גבוהה יותר מלפניהן בטווח הבינוני (שנה), אך בטווח הקצר (חודש), היא נמוכה יותר. הנתונים: תשואת אג"ח ריאלית של 3.67% בממוצע לעומת 5.37%, בטווח של שנה לפני ואחרי הבחירות, ואילו בטווח של חודש לפני ואחרי, תשואה של 5.48% (במונחים שנתיים), לעומת 1.89% בחודש שאחרי. עם זאת, לפי פרופ' יגיל, ייתכן שחודש הוא תקופה קצרה מדי לקביעה וייצוב של מדיניות ממשלתית ביחס לשערי ריבית.
"שוק ההון שונא אי ודאות, ולכן כשחוזרת היציבות לשוק אחרי מערכת הבחירות, ניתן לראות בממוצע ביצועים טובים יותר בבורסה", הוא מסביר. "אין זה אומר שהתשואה לפני הבחירות היא שלילית, וגם ייתכן שבמערכת בחירות מסוימת התוצאות יתהפכו, אך כמגמה ארוכת טווח ניתן לומר שמערכת בחירות עושה טוב לשוק ההון ומחזירה את היציבות, והמשקיעים יראו לרוב עלייה בתשואות".
לדבריו, ניתן לראות ב"אפקט הבחירות" עוד אחת מהתנהגויות השוק החריגות. "התופעה הזו מצטרפת להתנהגויות שכבר נמצאו ותועדו, כמו למשל שביצועי השוק טובים יותר בחורף מאשר בקיץ, ביצועי תחילת השנה טובים מביצועי סוף השנה, שהתשואות גבוהות יותר בתחילת החודש מאשר בסופו, וכן אפקט הנעילה של שבוע המסחר לעומת פתיחת שבוע המסחר", אמר.