ד"ר פאול נתן סייר בארץ ישראל של תחילת המאה שעברה וראה בחזונו מוסד לימודי על תיכוני למקצועות טכניים שלא היה קיים אז בישראל. יחד עם החזון היה גם הצורך בבעלי מקצועות טכניים שישרתו את צרכי העות'מנים ששלטו אז והתאוו לבנות ולפתח, ולא היה מוסד שיכשיר את בעלי המקצועות הנידרשים שיעבדו בפרוייקטים המתוכננים. התכניון (ת' במקור) הוקם בזכות תרומות משמעותיות ראשונות ובעיקר אמון רב של דוד ויסוצקי (משפחת יצרני התה) ואחד העם והיה לאוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל. אז הם עוד לא חלמו שהמוסד המכובד ידורג במקומות הגבוהים ביותר במדדים החשובים בעולם בינהם מדד שנחאי, Times Higher Education ודירוג QS של אוניברסיטאות בעולם. הם בטח לא חשבו אז שמהתכניון, מכון טכנולוגי לישראל יפציעו זוכי פרס נובל בינהם פרופ' דן שכטמן בכימיה ועוד לפניו פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר שזכו בשנת 2004 בפרס נובל לכימיה על גילוי המערכת הביולוגית הגורמת לפירוק חלבונים בתא. שניהם היו זוכי פרס נובל הישראלים הראשונים במדעים. בשנת 2006 נבחרה ד"ר שולמית לבנברג, אז בת 37, על ידי כתב העת Scientific American כאחת מ-50 המדענים המובילים בעולם לשנה זו, בעקבות פיתוח שיטה ליצירת רקמות שהגוף אינו דוחה. נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא אמר: "נוכחותו של הטכניון בנבחרת 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם במשך 7 שנים רצופות היא תוצאה של עבודה קשה ומסורה של הנהלת הטכניון, חברי הסגל ועובדיו. את חברי הסגל אנחנו בוחרים בקפידה על סמך קריטריון אחד ויחיד - מצוינות - והדבר מוכיח את עצמו. כדי לחזק את מעמדו של הטכניון כאוניברסיטת מחקר מדעית-טכנולוגית מובילה בעולם, אנו פועלים גם בחזית הגלובלית, אסטרטגיה שבמסגרתה חנכנו בסוף השנה שעברה את מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק (JTCI) ואת מכון טכניון-גואנגדונג בסין (GTIIT)".

מימין סיגל זרמי, אנה ארינו, ופרופסור מרסל מחלוף. צילום: אילנית סולומונוביץ' חבוט

לפני יותר מ-75 שנים הוקם בארה"ב ארגון ידידי הטכניון ששם לעצמו למטרה לקדם את החזון החינוכי וההשפעה הבינלאומית של הטכניון על העולם בתחומים שונים והביא לעולם קידמה טכנולוגית בתחומים רבים ביניהם אנרגיה, חקר הסרטן, כימיה, אווירונאוטיקה וחלל, ביוטכנולוגיה והרשימה עוד ארוכה. עם השנים יותר ויותר נשים תופסות מקום בולט ברישום ההצלחה ומטביעות את חותמן ברמה בינלאומית בתחומים שונים. בשנים האחרונות התבלטה במיוחד הפרופ' מרסל מחלוף, פרופסור להנדסת ביוטכנולוגיה והנדסת מזון, המפתחת בין היתר אמצעים לטיפול במחלת הסרטן ולהנדסת רקמות. דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון שאף נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל אומרת: "כבת יחידה לאם קשת יום ולימים אישה חולה מאוד, חונכתי ללמוד, וידעתי שהלימודים יביאו אותי לחרות. אמא שלי לא ויתרה לי וכשניקיתי איתה בתים בגיל צעיר היא הזכירה לי שכדאי לי להתמיד ולהצטיין בלימודים כדי שהעתיד שלי יהיה ורוד משלה. היא נטעה בי בטחון ביכולות שלי ובזכותה לא ויתרתי. כלפי חוץ הפגנתי תמיד בטחון עצמי ורק בבית הרשיתי לעצמי לפרוק את האמת בפני בעלי, שבזכות התמיכה שלו יכולתי להצליח ולהגיע למקום שאני נמצאת בו כיום". סיפורה הנוגע ללב של פרופ' מחלוף, אמא לשלושה ילדים, נפרס במיטב המדיות ומעיד שאין דבר העומד בפני הרצון, גם לא של העולה החדשה ממרוקו שעזרה בפרנסת הבית ולימים מככבת ברחבי העולם בזכות הישגיה המדעיים. במסגרת ארוע שארגון הידידים של חטיבת ניו יורק ארגן בניצוחן של לינדה אלטשולר, נילה לזרוס וטובה קנטרוביץ' יחד עם ארגון הבונדס שיצגה אותו מישל קלהר, ראש היחידה של הנשים בארגון, ויחד עם אנה ארינו Ana Ariño, סמנכ״לית בכירה ומנהלת האסטרטגיה של החברה לפיתוח כלכלי של העיר ניו יורק שאף ניצחה על פאנל הנשים שהיה מרכז התוכן של הערב.

ארוע מיוחד שנשא את הכותרת "שיחה עם נשים מובילות בתחום הטכנולוגיות" הביא לבמה את פרופ' מישל מחלוף, את סיגל זרמי, מנהלת בכירה בבנק ההשקעות מורגן סטנלי, שמובילה את חטיבת הטרנספורמציה הדיגיטלית של החברה ואת אנה ארינו שהנחתה את פאנל השאלות והתשובות והתמקדה בהצלחה שלהן, כל אחת ועולמה, מנקודת הראות שלה כאישה מצליחה מאוד בתחומה. על אף היותן נשים, שנראה כי ניפוץ תקרת הזכוכית עבורן עדיין מאתגר יותר בשל היותן נשים, הן הוכיחו אחרת. זרמי: "הטכנולוגיה משנה את כל תחומי החיים, הטכנולוגיה משפיעה על התקשורת של הבנק עם הקהל ועם החברות שהוא עושה איתן עסקים. התפקיד שלי הוא למצוא כיצד במורגן סטנלי אנחנו לוקחים את הטכנולוגיות הללו וממנפים אותן בתוך הארגון כדי שבין השאר נגדיל את הרווחים וננהל את הסיכונים בצורה מיטבית" ולעיניין 'הנשי' הוסיפה "כשגברים צריכים לבחור אדם לביצוע משימה הם נוטים לבחור מישהו שמתנהל כמוהם, שדומה להם, עם ביטחון עצמי, על פני אדם שמפגין טיפה פחות ביטחון אבל יש לו את הפוטנציאל. נשים צריכות לבוא עם ביטחון, אבל צריך גם אנשים בעמדות בכירות שידעו לקבל החלטות נכונות לא רק לגבי נשים אלא גם לגבי אוכלוסיות אחרות שנחשבות למיעוטים".

נשים מובילות. פרופסור מחלוף ותעשיינית ותיקה פורצת דרך בתחומה. צילום: אילנית סולומונוביץ' חבוט

"אני לא אבחר באישה בשל היותה אישה. אחרת אני אחטא כלפי נשים אחרות" מצהירה מרסל מחלוף מול היושבים מולה "אבל אם יעמדו מולי גבר ואישה באותה רמה עם נתונים דומים, אני אעדיף את האישה" היא לא מהססת להצהיר מתוך הבנה כי "לנשים אין זמן לבזבז על דברים שוליים. הן יותר עינייניות. אני רואה את השינוי גם בטכניון". פרופ' מחלוף מאמינה גדולה בחינוך "בימינו לא מספיק ללמד מספרים, צריך עוד דרכים כדי לגרות את המחשבה של הילדים ולפתח את היצירתיות שלהם" והיא נותנת את הדוגמה לקריאה שקיבלה מסינגפור ללמד את האומה הסינגפורית כיצד להפוך להיות אומת סטארט-אפ כמו ישראל. הפגישו אותה עם ילדים והיא הכינה פרזנטציה שהורכבה מ-150 שקופיות לשלוש שעות "עברתי את כל הפרזנטציה מבלי שאף אחד מהם פצה פה. הם ישבו מרוכזים בדברים שלי, אבל לא העזו לשאול שאלה או חלילה להתווכח. אותו מיצג בדיוק בישראל מחזיק מעמד בקושי עשר שקופיות לפני שהילדים מתחילים לאתגר אותי בשאלות, להתווכח ולהעלות רעיונות משלהם. בסינגפור משקיעים משאבים גדולים מאוד בחינוך באופן יחסי אבל זה לא מספיק. צריך לערב את הסטודנטים בתהליך, לתת להם להתנסות, להכשל ולהצליח" היא תומכת בשיטת החינוך שנותנת יד למחשבה חופשית "צריך לשמור את הילדים פתוחים לרעיונות חדשים ולהקנות להם כל העת את הכלים מבלי לעצור אותם". לשאלת התקציבים לחינוך היא משיבה כי "כסף לא חסר, ואם חסר אפשר לאסוף אותו, השאלה הגדולה היא איך משתמשים בו".

גם סיגל זרמי וגם מרסל מחלוף חלמו להיות רופאות. את שתיהן לא קיבלו לבית הספר לרפואה. הראשונה הלכה לשירות צבא קבע והשנייה המשיכה לשעוט במסדרונות האקדמיה כשהיא כובשת יעד ועוד יעד כדי לעשות שינוי בעולם. אנה ארינו טיפסה במעלה הדרגות בעיר מהחשובות והמרכזיות בעולם. לשאלתה של אנה ארינו מה הפך את ישראל לבירה טכנולוגית השיבה פרופ' מחלוף "זה הראש היהודי" וזוכה לתגובת הקהל הצוחק. זרמי מציינת שנשים זהירות יותר, הן בודקות האם יש סיכוי שיצליחו ולא תמיד יקחו סיכונים כמו גברים. גברים ינסו ולא יחששו להכשל. אישה תרגיש שאם היא נכשלה זה קרה בשל היותה אישה. המסר הוא שנשים צריכות לשנות את צורת המחשבה ואם נכשלים, לנסות שוב מבלי לפחד. כסף אפשר לגייס שוב. בטחון צריך לבנות. זרמי: "במסגרת מורגן סטנלי יש לנו תוכניות של חזרה לעבודה, אנחנו דוחפים למעורבות של תרבויות שונות בתוך הארגון, אנחנו שולחים אנשים לארועים שונים והמנכ"ל בעצמו מקפיד לשאול את מנהלי המחלקות מי האנשים שעובדים איתו ובכך מעביר מסר של חשיבות לערב אנשים מעולמות שונים בתוך הארגון".

ארגון ידידי הטכניון פועל בכל רחבי ארה"ב במסגרת מחלקות שונות ומקיים ארועים לאורך כל השנה.

לפרטים www.ats.org