מי שומר על המסדרון הירוק?
מסדרונות אקולוגיים אמורים לחבר בין שטחים פתוחים וכך להפחית את הסכנה שבה מצויים מינים רבים של בעלי חיים וצמחים בישראל. אולם אם הם לא יקבלו הגנה חוקית מתאימה ואם הקהילות המקומיות לא יתגייסו להגן עליהם, אין להם סיכוי למלא את תפקידם
בשנה האחרונה נצפתה בכמה הזדמנויות שונות צבועה שזכתה לשם "רותי" במקומות שונים בעיר מודיעין, שם עוררה את סקרנות התושבים וגרמה לרבים מהם לפחד. אולם, רותי היא תושבת מקומית בגבעות הדרומיות של מודיעין, שהן סביבת מחייתה המקורית וסביר להניח שהתקרבה לבני האדם משום שבית הגידול המקורי שלה נפגע.
עוד כתבות ב"זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
למה הדבורים מפסיקות לרקוד?
הסרטנים שמייצרים דלק כך הצלנו את נחל זמרי
מרבית שמורות הטבע בישראל קטנות בשטחן ומאוימות על ידי פיתוח לסוגיו המתרחש בסמיכות להן (כמו בינוי שכונות חדשות ותשתיות על פני הקרקע דוגמת כבישים, מסילות ברזל, תעלות מבוטנות, גדרות וכו'). כתוצאה מכך, נוצר מצב שקבוצות בעלי חיים נותרות מבודדות ולא יכולות לעבור בין שטחים שונים. קיטוע בתי גידול של בעלי חיים (ושל צמחים) גורם לירידה במגוון הגנטי ובהצלחת הרבייה שלהם ומוביל לירידה בעושר המינים, בשפע הפרטים שלהם ולעלייה בקצב הכחדת המינים. דוגמה לכך ניתן לראות במיני יונקים שונים הנמצאים בסכנת הכחדה, כמו עטלפים שונים, קיפודים, מכרסמים, לוטרות, שועלים, צבועים ועוד בעלי חיים רבים ממחלקת העופות, הזוחלים והדו-חיים.
לפי דו"ח מצב הטבע ישראל, שפורסם בשנת 2016 על ידי המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע), הטבע בישראל נמצא רובו ככולו בשטחים הפתוחים. לכן, לשינויים בהיקף השטחים הפתוחים יש השפעה ישירה על מצבו. אחד מהפתרונות המבטיחים ביותר לבעיית קיטוע השטחים הפתוחים הוא מסדרון אקולוגי, שטח פתוח שאינו נתון לשינויים ושמחבר בין שני אזורים טבעיים - וכך מאפשר תנועה של בעלי חיים והפצה של צמחים ממקום למקום.
מדינת ישראל מרושתת במסדרונות אקולוגים מדרום הנגב ועד לצפון הגולן. חלקם מתפקדים כהלכה וחלקם מאיומים ומופרעים על ידי פיתוח אנושי. העיר מודיעין, למשל, יושבת על המסדרון האקולוגי המרכזי של מדינת ישראל, שעובר מצפון לדרום. העיר למעשה משמשת מעין "פקק" במסדרון הזה וחוסמת אותו כמעט כליל. זו גם אחת מהסיבות לנוכחותה של רותי הצבועה בעיר. מה שנשאר היום הוא אזור צר למעבר, המקיף את העיר מצידה המערבי, לכיוון הגבעות הדרומיות.
מסדרונות ללא גבולות
"המצב בישראל כיום בעייתי, משום שמבחינה מעשית יש נטייה תכנונית לחבר יחד את נושא המסדרונות האקולוגים יחד עם נושא השטחים הפתוחים", אומר דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים. "הבעיה העיקרית היא שלשטח פתוח אין מעמד חוקי ברור. כתוצאה מכך, רוב השטחים הפתוחים הופכים לשטחים חקלאיים. מעמדם של שטחים חקלאיים הוא פרוץ ותכנון השטח מופקד בידי החקלאים, שלפעמים בוחרים שלא לאפשר לבעלי חיים לעבור בשטחם".
מאז הוצגו המסדרונות האקולוגיים וחשיבותם במסמך "מסדרונות אקולוגיים בשטחים הפתוחים - כלי לשמירת טבע" בשנת 2000, נטמע המושג במידה רבה בשיח הציבורי והתכנוני. עם זאת, רק בשנת 2016 בוצע עדכון לתוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35) וסומנה שכבת מסדרונות אקולוגיים ארציים, הישג משמעותי בתחום זה. זו היתה הפעם הראשונה שמסדרונות אקולוגיים זכו להכרה חוקית ברמה הארצית.
בשנים האחרונות הנושא מקבל התייחסויות בתוכניות מתאר שונות, אך למרות ההתקדמות המשמעותית, ההגנה על המסדרונות סובלת משתי בעיות משמעותיות: העדכון בתמ"א 35 לא מעניק הגנה מספקת לשטח, למסדרונות המופיעים בתכנית אין גבולות ברורים ותוקף חוקי ושטחם מצטמצם עם התגברות הפיתוח. הליקוי השני הוא שלמרות שהמסדרונות משורטטים בתוכניות כשטחים פתוחים, אין הנחיות מחייבות לניהול השטחים האלה שיבטיחו את תפקודם כשטחי מסדרונות.
מתארחים בשטח חקלאי
מחקר שנערך על ידי רועי מאור וחוקרים נוספים מאוניברסיטת תל אביב בשנת 2014 ושפורסם בכתב העת המדעי "אקולוגיה וסביבה" מצא כי פעילות אדם אינטנסיבית בשטח גורמת לחיות בר להפסיק את פעילותן או לשנות את דפוסי הפעילות שלהן משעות האור לשעות החושך תוך קיצור משך הפעילות הכולל שלהן. בין בעלי החיים ששינו את פעילותם נכללים הצבאים, חזירי-בר, דורבנים ושועלים. כך קורה ששטחים חקלאיים, המוגדרים לכאורה כשטחים פתוחים שאמורים להוות מסדרונות אקולוגים, אינם נגישים למינים מסוימים. פעילות האדם בשטחים פתוחים כאלו מעמידה בספק את תפקודו של השטח כמסדרון אקולוגי אפקטיבי. לדבריו של רותם, "במקרים בהם שטח חקלאי מפריע לתפקודו של מסדרון אקולוגי, אנחנו מנסים למצוא דרך להידברות. זה נושא שדורש תיאום והסכמה בין מספר גורמים: החקלאי בשטח, הרשות המקומית שהשטח נמצא בה, משרד החקלאות ומנהל מקרקעי ישראל".
במחקר שנערך ב-2012 על ידי אריה רוזנפלד ודותן רותם מטעם רשות הטבע והגנים (ושפורסם אף הוא ב"אקולוגיה וסביבה"), נמצא שחלק מהאזורים ה"צרים" ברשת המסדרונות האקולוגים חסומים לתנועת יונקים גדולים בגלל גידור של מתקנים אנושיים ושל שטחי חקלאות בשטחים פתוחים. כך, ככל שמתקרבים ליישובים ולתשתיות, בעלי חיים גדולי גוף מתקשים לעבור בין שטחים. "חשוב להחליט ברמה הלאומית שיש משמעות לתאי שטח כאלה ואחרים שיהיו פתוחים", אומר רותם. "כאשר שטחים חקלאיים נמצאים בלב אזור פיתוח, לרוב החקלאי מקבל תמריץ על השימוש הנוסף בשטחו - כך צריך לעשות גם בנושא שימוש והשמשה של שטח חקלאי כמסדרון אקולוגי".
כחלק מזה, אחד האתגרים המרכזיים בישראל הוא השמירה על תפקודם של מסדרונות אקולוגיים במרכז המדינה, שם לחצי הפיתוח גבוהים. המקטע הקריטי ביותר על ציר צפון-דרום ממוקם בין ואדי עארה (כביש 65) למודיעין ואורכו כ-60 קילומטר. בציר זה קיימים מעט שטחים מוגנים על פי חוק, בתוך אלו שכן מוגנים נכללים שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות המשמשים כעוגנים של סביבה טבעית. המסדרונות האקולוגיים בציר ארוך זה מורכבים ברובם משטחים חקלאיים, ומרצועות של תשתיות שלא ניתן לבנות מעליהן או מתחתן. בנוסף, שטח המסדרון נחצה שוב ושוב על ידי כבישים ותשתיות שונות. במצב כזה, בעלי חיים לא יכולים לעבור בין השטחים הטבעיים במקרה של שינוי בתנאים מקומיים. על כן, המשרד להגנת הסביבה, בשותפות רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והקרן הקיימת לישראל, ובתמיכת הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים, השיק מיזם להכנת תכנית אב למקטע זה שמטרתה העיקרית ליישם עקרונות אקולוגיים לשיפור תפקודו של המקטע על ידי איתור צווארי הבקבוק הקיימים לאורכו של המסדרון אקולוגי וביצוע פעולות להסרת החסמים.
הקהילה מתגייסת
על פי דו"ח האיומים על המסדרונות האקולוגיים, שנערך בחברה להגנת הטבע ב-2019, ללא ניהול נכון, המסדרונות האקולוגיים הולכים ומאבדים את יכולתם למלא את תפקידם האקולוגי.
בדו"ח מצוינת החשיבות של פיתוח מנגנון ברמה המדינית לניהול המסדרונות שיבטיח את המשך תפקודם. על מנת לעשות זאת, צריך להגדיר בחוק את מרחב המסדרונות האקולוגים וכיצד צריך להתנהל בשטחם. בנוסף, יש להגדיר גוף שינהל וישמור על המסדרונות האקולוגים ושידאג לפיקוח ואכיפה בהם.
נוסף על שינוי מדיניות ניתן לפעול גם ברמה הקהילתית. באזור השרון, למשל, פועלת היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון - גוף מקצועי שמייעץ בתחומי סביבה וקיימות ושמפתח ומיישם פתרונות חדשניים עבור שש רשויות בשרון: רעננה, כפר-סבא, הוד השרון, דרום השרון, חוף השרון וכוכב יאיר–צור יגאל, שבשטחן מצויים כמה צווארי בקבוק של המסדרון האקולוגי האזורי.
לנוכח תוכניות הבנייה המואצות באזור ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת את העלאת המודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: ברמה התכנונית וברמה החינוכית-קהילתית, זאת על-ידי שילוב הנושא בתוכניות החינוך בבתי הספר ובפעילות קהילתית עם תושבים.
מזה תשע שנים מפעילה היחידה בבתי הספר ובגנים שבתחומה תוכנית לימודית בשם "חקר מגוון המינים". התוכנית כוללת הסבר על השטחים הפתוחים, האיומים עליהם וגם מהו מסדרון אקולוגי, מי עובר בו ומדוע. כמו כן, פעולת קבוצת "שומרי הבר", קבוצת תושבים הפועלת מזה שנתיים, שיצאה לסקור את המסדרון האקולוגי בסביבתם ולמפות את זיהום האור (נקודות אור מלאכותי, שעלולות להפריע לפעילות בעלי החיים) הקיים בו.
מטרת שיתוף התושבים במיפוי ובפעילות של מדע אזרחי היא לסייע בהעברת המסר של חשיבות שימור המסדרון האקולוגי למען בעלי החיים והצומח ולמען האדם, על ידי קיום מערכות אקולוגיות מתפקדות ובריאות שיוכלו להמשיך לספק שירותים גם לדורות הבאים.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה ".
לפנייה לכתב/ת 
