מרלו"ג הוא לא רק מחסן
הנגשת מרכזי הלוגיסטיקה ללקוחות קצה
תחום הלוגיסטיקה עבר אבולוציה בשנים האחרונות. עליית המסחר המקוון והצורך התמידי בהעברת סחורות מגוונות יותר למרכזי אוכלוסייה, הפכו את השילוח והלוגיסטיקה בעולם בכלל ובישראל בפרט לענף בנסיקה.
צחי סופרין, מנכ"ל קבוצת סופרין העוסקת בייזום, ניהול והקמה של פרויקטים נדל"ניים למגורים, משרדים ומסחר מסביר: "את התפתחות ענף המרלו"גים הניעו שני כוחות עיקריים. ראשית, ההתפתחות הטכנולוגית של הבנייה שאפשרה להקים מחסנים תוך ניצול טוב יותר של הקרקע, כך שניתן יהיה לאחסן מאסה גדולה יותר של סחורות על פני תא שטח קטן יותר באופן מהותי. הכוח השני הוא הצמיחה הכלכלית והעלייה במסחר המכוון. לפתע נולד צורך במרלו"ג קדמי, בנוסף למרלו"ג המרכזי של החברה, הנמצא סמוך לאתר השינוע, למשל נמל או שדה תעופה. בשל הרצון של לקוחות שהזמינו מוצרים באינטרנט לראות כמה שיותר מהר את המוצר עליו שילמו ברשת, מונח ליד הדלת שלהם, הבינו חברות רבות שהן צריכות מחסנים ואף להקים את חלקם סמוך יותר למרכזי אוכלוסייה. הכוונה למשל לחברות בתחום הביגוד וההנעלה, הקוסמטיקה והטואלטיקה אך לא רק".
הביקוש בתחום התעשייה והלוגיסטיקה מתחלק כיום לשלושה סוגי לקוחות עיקריים:
הסוג הראשון הוא כאמור החברות הגדולות, שיכולות להרשות לעצמן בזכות תזרים מזומנים גבוה, הקמת מרכז לוגיסטי גדול בסמוך לשדה התעופה או הנמל.
הסוג השני של הלקוחות הוא העסקים הבינוניים, אשר נשענים גם הם על שיווק מקוון בנפחים גדלים והולכים. במקרים רבים צריכים להתפשר על נכס שהוא כבר קיים ונמצא במקום מסוים ומיועד להשכרה או קנייה, למרות שהוא לא תמיד יתאים להם במאה אחוז, מבחינת התכנון שלו או מיקומו.
הסוג השלישי הוא העסקים הקטנים יותר, בעלי מלאכה קלאסיים, כמו: זגג או מסגר, או אפילו חברת סטארטאפ בתחום החומרה הנמצאת בחיתוליה שזקוקה לייבוא מוצרים טכנולוגיים מחו"ל. להם אין כוח או השפעה כמו לחברות הגדולות או מבחר של נכסים שעשוי להתאים להם. לרוב, בעלי העסקים האלה רוצים לעבור קרוב לבית או בתוך מרכזי אוכלוסייה, סמוך לצבר הלקוחות והקהל שלהם. הם אינם יכולים להרשות לעצמם לעבוד ממרכז לוגיסטי מחוץ למודיעין על כביש 431, או אי שם בדרום על כביש 6, כיוון שאף אחד לא יגיע אליהם עד לשם.
עסקים אלה נמצאים בבעיה שכן כיום הרשויות המקומיות דוחקות בעלי מלאכה ממרכזי הערים הוותיקים, בכוונה לחדש את מרכז העיר.
לזגג שצריך בסך הכול בית מלאכה בשטח של 200 מ"ר אין לאן ללכת. לעסקים הקטנים בסביבה החדשה אין הרבה אלטרנטיבות, ומה שעושות קבוצות הרכישה שמובילה ומארגנת קבוצת סופרין, זה בדיוק לדאוג למשתמשי קצה אלה, לפיתרון מתאים. אנו מנגישים את המרכז הלוגיסטי ללקוחות הקטנים וקרוב לסביבה שלהם.
אנחנו יודעים לייצר מרכז לוגיסטי המתאים לתעשייה ולוגיסטיקה עבור עסקים קטנים ובינוניים. מבנה שלא בנוי בקומה אחת עם תקרה גבוהה מאוד כמו המרכזים הלוגיסטיים המסורתיים הרוצים לאחסן כמה שיותר מוצרים על כמה שפחות שטח, אלא מבנה פונקציונלי בין מספר קומות המתאים לעסקים קטנים. היתרונות שלו הם: המיקום המרכזי, והעובדה שזהו מבנה עדכני וחדש, עם כל המערכות שבעלי העסק צריכים לשינוע ואחסון יעיל.
כך, למשל, יזמנו קבוצת רכישה שרכשה קרקע באזור התעשייה של חולון. עליה הקבוצה מקימה מתחם תעשייה קלה ולוגיסטיקה, וכן שטחי מסחר בהיקף של כ-36,000 מ"ר. על פי התכנון, שטחי המסחר יהוו כרבע מהשטח הכולל. מדובר במרכז לוגיסטי הנמצא במיקום אסטרטגי עבור לקוחות הקצה האלו. אזור התעשייה והעסקים של חולון הוא מהמרכזיים בישראל בלב מטרופולין דן, המרכז סביבו אוכלוסייה המונה למעלה ממיליון איש. והא ממוקם בסמוך לצירי תנועה ארציים מרכזיים (כביש 4, כביש 44, נתיבי איילון, כביש 431 וכביש 1) ובסמוך לתוואי העתידי של "הקו הירוק" של הרכבת הקלה.
קבוצת סופרין עוסקת בייזום, ניהול והקמה של פרויקטים נדל"ניים למגורים, משרדים ומסחר במסגרת קבוצות רכישה. בראש הקבוצה עומד קלמן סופרין, מייסד קבוצת ב.ס.ר ובעל ניסיון עשיר בן חמישה עשורים בתחום הנדל"ן בישראל כמו גם מעבר לים.
לצידו, שלושת בניו, קובי ליאון וצחי, המתמחים בתכנון הנדסי, פיננסים, שיווק ופיתוח עסקי. נכון להיום הקבוצה מנהלת פרויקטים באזורי הביקוש בהיקף של למעלה מ-4.5 מיליארד שקל.
