עננה פלילית ריחפה מעל יום הבחירות
יועץ התגאה ששיתף פעולה עם הליכוד בהצבת יותר מ-1,000 מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים. האמנם מניעת זיופים עמדה לנגד עיניו? הוא שמא ניסיון מוצלח מאוד, ועברייני למדי, להשפיע על שיעור ההצבעה בציבור הערבי?
ששש... אל תגלו לאף אחד, כתב שגיא קייזלר בפוסט שהעלה ביום הבחירות, ולקח לעצמו את הקרדיט על "מבצע לוגיסטי מדהים" של הצבה לכאורה של יותר מ-1,000 מצלמות - חלקן נסתרות וחלקן על גופם של משקיפים מטעם הליכוד בקלפיות במגזר הערבי. ניחא הטיפשות המקצועית שמאחורי פוסט כזה, שמאפיינת יועצים שלא יודעים לסתום את הפה, ועוד כאלה שכותבים שהמבצע נעשה "בשותפות עמוקה וצמודה עם בכירי הליכוד"; השאלה היא מה בדיוק התרחש שם, והאם מדובר בקמפיין "הערבים נוהרים לקלפיות" משודרג?
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הנה התרחיש הראשון: יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, קיבל בבוקר יום הבחירות תלונה בעניין נשיאת מצלמות סמויות על ידי משקיפים. מההחלטה שלו (לאסור לצלם בזמן ההצבעה אלא רק בזמן ספירות הקולות), עלה שהוא הבין שמטרת המצלמות הייתה תיעוד מהלך ניהול הקלפי כדי למנוע זיופים ורמאות.
נניח שזה הסיפור ומה שנפגע כאן הוא זכותם של הבוחרים לפרטיות. אז מדוע ראש הממשלה, כמי שרוצה שזכותו המוצדקת לפרטיות תכובד, לא מכבד את הזכות של אחרים? אבל יותר מזה, מדוע דווקא הליכוד לקח על עצמו את המשימה לנקות את נגע הזיופים בקלפיות במגזר הערבי, בעלות של מיליוני שקלים? ממתי מפלגה פוליטית יוצרת צבא אכיפה פרטי של לוחמי שחיתות שמטרתם להתמודד עם התופעה? מדוע לא יצרו לחץ ציבורי על המשטרה או רשויות אכיפת החוק כדי שיטפלו בכך?
מה שמוביל אותנו לתרחיש השני. בפוסט שפרסם קייזלר בפייסבוק הוא מתגאה שלמבצע הייתה "תרומה מכרעת לאחד ההישגים החשובים ביותר של מחנה הימין": שיעור ההצבעה במגזר הערבי ירד לפחות מ-50%, הנמוך ביותר בשנים האחרונות. אם זו הייתה מטרת המבצע, מישהו שיקר לשופט מלצר, כי כל הסיפור של ניקוי השחיתות היה מסך עשן שכוונתו לגרום לדיכוי, דחיקה והפחדה של בוחרים.
הרי כאשר אדם ניגש לקלפי ורואה שם מצלמות, הוא לא יודע אם הן פועלות גם מאחורי הפרגוד. די בזה כדי ליצור אפקט מצנן על נכונותו לבחור. כשהעניין הזה מתוקשר, בוחרים אחרים בכלל נשארים בבית.
מן הסתם כל מנהלי הקמפיינים ואנשי הפרסום היו רוצים להאמין שקמפיינים פוליטיים עובדים, אבל האמת קצת שונה. ב-15 השנים האחרונות סיפור הבחירות אינו תנועה של ישראלים בין הגושים הפוליטיים אלא בפשטות העובדה שהאוכלוסיה הימנית-דתית-חרדית פשוט גדלה, בגלל הגעה של צעירים מהמגזרים האלה לגיל הבחירה ובגלל עלייה לארץ. לכן, הדבר הכי נכון לעשות איננו בכלל קמפיין שכנוע פוליטי, שהוא נחמד בתור קישוט, אלא פשוט לוודא שאחוזי ההצבעה בקרב הימנים יהיו גבוהים, ובקרב הערבים – נמוכים.
טורים נוספים של תהילה שוורץ אלטשולר:
תסתכלו על ארה"ב. אם נשאל מדוע טראמפ ניצח בבחירות 2016, התשובה היא כי יותר לבנים ופחות אפרו-אמריקנים הצביעו; יותר עשירים מבוגרים ופחות נשים צעירות. לא רק טראמפ הבין זאת, אלא גם הרוסים, שיצרו קמפיינים דיגיטליים שיועדו לגרום לאוכלוסיות שונות לא לצאת מהבית לבחור. כך נוצרה הדינמיקה המקווה, ושיעור המצביעים האפרו-אמריקנים ירד ב-4.7% לעומת בחירות 2012. מדובר בירידה הכי גדולה של קבוצה כלשהי בין מערכת בחירות אחת לזו שאחריה. פחות מצביעים שחורים זה טוב לטראמפ ורע לדמוקרטים, בייחוד במדינות מתנדנדות כמו מישיגן, צפון קרולינה, ויסקונסין ואוהיו.
הצבת המצלמות במגזר הערבי היא תמונת הראי של קמפיין הגעוואלד שקרא לבוחרי הימין להצביע. היא שיכלול מעניין של קמפיין "הערבים נוהרים" שמטרתו הייתה להוציא אנשי ימין מהבית ומחוף הים אל הקלפי. אבל הפעם - במקום רק להעלות את אחוז ההצבעה בימין, למה לא להרתיע במקביל את הערבים מלהצביע?
יכול להיות שיתברר שכל העניין הזה הוא ספין מבית היוצר של הפייק ניוז הדיגיטלי. מספיק לשים שלושה אנשים עם מצלמות בקלפיות, להדליף הודעה לתקשורת על אודות מבצע ענק, להדהד קצת ברשתות, לחכות שמישהו ירוץ גם לוועדת הבחירות, והאפקט של דחיקת בוחרים הושג. מה שברור הוא שמדובר בניסיון מכוון מתוכנן ומתוזמר להדיר מגזר שלם. זאת גזענות.
מוכרחים לזכור: אחוז הצבעה נמוך מידי במגזר הערבי אולי נותן למישהו כאן רווח מיידי. אבל מדובר ב-20% מאוכלוסיית המדינה. כך לא נוכל לספר לעצמנו לאורך זמן סיפור על דמוקרטיה, אפילו אם זאת דמוקרטיה יהודית שיש בה חוק לאום. המעשה הבזוי שמתאר קייזלר לא פוגע רק בעיקרון הערטילאי של חשאיות הבחירות שמעוגנת בחוק יסוד הכנסת. הוא פוגע בערך של הבחירה האוטונומית והמשוחררת מלחץ, שהיא בעצם היסוד של כל שיטה דמוקרטית, גם לדעת מי שאוהבים את הדמוקרטיה שלהם רזה ומצומצמת.
העיקרון הזה נפרט לפרטים מאוד מעשיים. לפי סעיף 73 לחוק הבחירות, אסור לאף אחד לנכוח במקום הקלפי חוץ מאשר חברי ועדת הקלפי ומשקיפים, כדי לא לייצר צפיפות והשפעה. סעיף 119 לחוק הבחירות קובע עבירה פלילית, כולל עונשי מאסר, למי שמפריע למהלך הסדיר של הבחירות ולמי שמפריע לבוחר בהצבעה או מונע ממנו להצביע. החוק קובע עונש חמור יותר מפי שניים אם העבירה נעברה על ידי חברי ועדת קלפי או משקיפים.
יותר מזה, תקנות הבחירות מבקשות לחדד את ההיגיינה שנדרשת באזור הקלפי. תקנה 45 קובעת שמשקיפים יימנעו מלנהל שיחות כלשהן עם האנשים המבקשים להצביע, ותקנה 45א קובעת שבשעה שבה נמצאים מצביעים בקלפי אסור למי שנוכח לשוחח בטלפון או במכשיר קשר ואסור להפעיל מכשיר רדיו או טלוויזיה. האם הפעלת מצלמות על הגוף של משקיפים – בגלוי או בנסתר, לא יוצרת בדיוק את האפקט הזה בעולם שבו כל מכשיר כולל גם מצלמה?
אם כוונת המבצע הייתה לגרום להורדת אחוזי ההצבעה ולהפחיד בוחרים, יש כאן סיפור פלילי ענק. כזה שלידו "הערבים נוהרים לקלפיות" בטלוויזיה ובמסרונים נראה משחק ילדים.
הניצחון של הימין היה ברור וידוע. אין כל בעיה בהשקפת העולם האידיאולוגית הימנית. אבל לא חובה להיות גזענים. לא חובה להשתמש בדרכים נלוזות. לא חובה לפגוע בפרטיות או באוטונומיה של אחרים. לא חובה לשקר לוועדת הבחירות.
- ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא עמיתה בכירה וראש התוכנית לרפורמות במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
