האם משחקי המחשב יהרגו את הטלוויזיה?

בשיתוף פסטיבל גיימרז 

עד לפני כמה שנים התפיסה כלפי גיימינג הייתה שזה בסך הכל תחביב קטן של קבוצה קטנה ומודרת באוכלוסיה.

היום התמונה שונה לגמרי אבל יש עדיין לא מעט אנשים שמחזיקים בתפיסה הזו, אז לתשומת לבם חשוב שיכירו שתעשיית הגיימינג היא היום תעשיית הבידור המצליחה והרווחית ביותר בעולם שגילגלה כ-116 מיליארד דולר בשנת 2018 (עלייה של 10% מאשתקד). אחריה הטלוויזיה עם 105 מיליארד דולר (ירידה של 8% מאשתקד), אחריה הקולנוע עם 40 מיליארד ותעשיית המוזיקה הדיגיטלית שגילגלה כ-17 מיליארד דולר.

אבל מה זה גיימינג?

גיימינג היום אפשר לחלק לשתי קטגוריות. הראשונה והמובנת מאליה היא הבידורית. יותר ויותר אנשים דורשים הכרה של משחקי מחשב כמדיום אומנותי לכל דבר. ולמה לא בעצם? בדיוק כמו שאנשים צופים בטלוויזיה, הולכים לקולנוע או קוראים ספר.

האם משחקי המחשב יהרגו את הטלוויזיה?(צלם: אוראל סברן )

גיימרים משחקים במשחקי מחשב. וכמו בשאר המדיומים, גם למשחקי שחקן יחיד (single player) יש התחלה, עם גיבור עם עלילה, דמויות משנה קונפליקטים וסוף כל זה מלווה בעולם גרפי ועבודת פסקול. למעשה מהבחינה הזו למשחקי מחשב יש עליונות מסוימת על השאר מכיוון שבמשחקי מחשב אנו שולטים על הדמות שלנו ועושים את הבחירות שלה בקצב שלנו ואיך שאנחנו רוצים, לעומת צפייה לינארית ופאסיבית עם שעת התחלה ושעת סוף שמאפיינים את הטלוויזיה והקולנוע.

בנוסף ללא מעט משחקים היום יש כמה התפתחויות עלילתיות וסופים פוטנציאלים אשר תלויים בבחירות שנעשה במהלך המשחק וזאת בניגוד לקולנוע, לספרות ולטלוויזיה שבהם ההתחלה האמצע והסוף יהיו זהים לא משנה כמה פעמים נעבור עליהם. אם כי לא מזמן עלה בנטפליקס פרק של של המיני סדרה "מראה שחורה" שנקרא בשם "באנדרסנאץ'" שבו יכולנו לבחור את המסלול שבו אנו רוצים שהעלילה תמשיך. עלילת הפרק עוסק בעצמו (איך לא) במשחקי מחשב.

ללא מעט משחקים היום יש כמה התפתחויות עלילתיות וסופים פוטנציאלים אשר תלויים בבחירות שנעשה במהלך המשחק וזאת בניגוד לקולנוע, לספרות ולטלוויזיה (צלם: אוראל סברן )

הפרק עדיין לא מאפשר חופש פעולה כמו במשחקים אבל מראה את ההבנה של של תעשיית הטלוויזיה לעליונות הבידורית של משחקי המחשב בניסיון להתחקות אחריהם. בנוסף כבר 5 שנים שלתעשיית משחקי המחשב יש את טקס פרסי הגיימינג בדיוק כמו שיש לקולנוע את האוסקר ולטלוויזיה את האמי.

הקטגוריה השנייה היא הקטגוריה התחרותית/ספורטיבית. מאז נכנס האינטרנט לעולם הגיימינג הוא שינה אותו מקצה לקצה מכיוון שאיפשר לראשונה לקבוצת אנשים (חברים או זרים) לעבוד יחד בשיתוף פעולה כנגד קבוצה אחרת, למרות שכל אחד מהשחקנים נמצא בנקודה גיאוגרפית אחרת. ובכך משחקי הכדורגל של יום שישי עם חברים בשכונה, השתנו למשחקי אונליין עם החבר'ה בכל יום ורגע נתון.

היום גיימינג מוגדר כספורט או יותר נכון ESPORT (ספורט אלקטרוני) בכ-22 מדינות, טורנירים נושאי פרסים מתקיימים כל הזמן מסביב לגלובוס וישנם גיימרים מקצועיים שמרוויחים סכומי עתק, תהילה ופרסום לא פחות מכדורגלנים או כדורסלנים.

יהיו מי שיאמרו שגיימינג לא יכול להיות ספורט מכיוון שאין בו פן פיזי, אם כבר ההפך יושבים על כסא במשך כל הזמן. וכאן הנטייה להתבלבל בין ספורט אתלטי לסוגי ספורט אחרים שגם לא דורשים יכולת פיזיולוגית מרשימה או הכרחית כמו חצים, ביליארד, באולינג ועוד. כי הרי מה זה ספורט בסופו של דבר? שני אנשים או שתי קבוצות המתחרות זו בזו תחת מסגרת חוקים וניקוד.

אז אמנם להתחרות במשחקי ירי לא מצריך סיבולת לב ריאה טובה אבל כן מצריך יכולת ריכוז, יכולת קוגנטיבית גבוהה, קבלת החלטות מהירות, יכולת אילתור, קור רוח ובהרבה מקרים גם עבודת צוות. היום לא מעט אנשים יוצרים חברויות משמעותיות דרך משחקי מחשב חלקם עם אנשים שלא פגשו או יפגשו מעולם.

היום גיימינג מוגדר כספורט או יותר נכון ESPORT (ספורט אלקטרוני) בכ-22 מדינות. (צלם: אוראל סברן )

הדור הצעיר היום תופס את עולם הגיימינג באופן כל כך שונה מקודמיו ובצדק, הם נולדו לתוך העולם הזה בעוד הדורות הקודמים צמח איתו לאורך השנים ולכן גם מעריכים ותופסים אותו בצורה שונה. ולכן הסטיגמה שזה "בסך הכל תחביב קטן של קבוצה קטנה ומודרת באוכלוסיה" ילך וידעך עם חילופי הדורות. למעשה בימינו גיימינג הוא דבר מיינסטרים לחלוטין, יותר מהספרות זה בטוח. ועדיין התפיסה כלפי כל אחד מהם שונה מאוד אצל האוכלוסיה הבוגרת.