בקוריאה אתה בן שנתיים שעתיים אחרי שנולדת
לדרום קוריאה יש מערכת חישוב גיל משלה: בחו"ל אתה בן 32, כאן אתה כבר בן 34. הכול בגלל השמש והירח, ובפרלמנט שוקלים עכשיו לשים לזה סוף
שעתיים אחרי שבתו של לי דונג קיל נולדה בערב השנה החדשה הצביעו מחוגי השעון על חצות הלילה, שנת 2019 נכנסה – והופ, התינוקת שזה עתה הגיחה לאוויר העולם הפכה לבת שנתיים. היא לא היחידה, גם אם זה קרה לה מהר מהרגיל אפילו במונחים של דרום קוריאה: במדינה הזו כל תינוק שנולד בשנה שעברה הפך ב-1 בינואר השנה לבן שנתיים.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בדרום קוריאה משתמשים באחת ממערכות חישוב הגיל המוזרות ביותר שיש, ובמסגרתה התינוקות מוגדרים כבני שנה ביום שבו הם נולדים, ושנה נוספת מצורפת לגילם כשלוח השנה מורה על 1 בינואר. עכשיו מנסה מחוקק דרום קוריאני לשנות את המסורת הזו, בת מאות שנים, בטענה שמדובר במנהג אנכרוניסטי שמעכב את דרום קוריאה, מדינה שבכל היבט אחר נחשבת למודרנית ביותר.
עבור הורים שילדיהם נולדים בדצמבר עלולה שיטת החישוב הזו להיות כואבת במיוחד. שעה אחת אחרי שבתו נולדה בעיר דאיג'ון בשעה 22:00 של 31 בדצמבר בשנה שעברה, בישר על כך לי דונג קיל לחבריו ברשתות החברתיות, והם כמובן הפציצו אותו בברכות.
"שעה אחר כך, כשהשנה החדשה החלה, הם התקשרו אליי שוב ובירכו אותי על זה שהבת שלי כבר בת שנתיים", מספר לי, שבכל מדינה אחרת בעולם גילו הוא 32, אבל בדרום קוריאה הגיל שלו הוא 34. "חשבתי לעצמי, אה, נכון, היא כבר בת שנתיים, למרות שעברו רק שעתיים מאז שהיא נולדה, לעזאזל!".
אין דבר כזה אפס
מקורה של מערכת חישוב הגיל הזו אינו ידוע. ייתכן שילדים נחשבים לבני שנה ברגע שהם נולדים בשל הזמן שהם מעבירים ברחם אמם או בשל מערכת מִספרית אסייתית שהרעיון של "אפס" לא היה קיים בה. אבל להפוך למבוגר יותר בשנה ברגע שמגיע 1 בינואר, את זה קשה להסביר אפילו יותר.
לדברי ג'ונג יונהק, אוצֵר בכיר במוזיאון העממי של קוריאה, ייתכן שבימים עתיקים לקוריאנים הייתה חשובה מאוד השנה שבה הם נולדו במחזור 60 השנים הסיני, אבל בהיעדר לוחות שנה סדירים לא היה אכפת להם ממש באיזה יום הם נולדו, ולכן רובם התעלמו מיום לידתם ובמקום זאת הוסיפו שנה לגיל ביום הראשון של השנה הירחית החדשה.
ייתכן שמשם עבר המנהג לשנה החדשה השמשית, כשבדרום קוריאה החלו לאמץ את לוח השנה המערבי. בצפון קוריאה השכנה משתמשים במערכת חישוב הגיל המערבית, אבל גם שם יש טוויסט: הצפון קוריאנים משתמשים בלוח שנה משלהם, המבוסס על תאריך הולדתו של מייסד המדינה והנשיא לנצח-נצחים קים איל סונג.
מדינות אחרות באסיה, בהן יפן ווייטנאם, זנחו את מערכת חישוב הגיל הסינית לטובת השיטה המערבית. באופן רשמי משתמשת דרום קוריאה במערכת חישוב מערבית מאז תחילת שנות ה-60, אבל אזרחיה עדיין נוהגים להשתמש בחיי היום יום במערכת העתיקה, משום שהממשלה לא עשתה יותר מדי כדי לעודד אותם לעבור לשיטה המערבית. רוב הדרום קוריאנים פשוט רגילים לחיות עם שני גילים שונים.
תן כבוד, נולדתי שנה לפניך
הדרום קוריאנים אינם עורכים מסיבות יום הולדת ענקיות משותפות ביום השנה החדשה – הם פשוט חוגגים את יום ההולדת שלהם בתאריך שבו נולדו. צעירים נוהגים להוסיף שנה לגיל שלהם ביום הראשון של השנה השמשית החדשה, ואילו מבוגרים נוטים לעשות זאת ביום הראשון של השנה הירחית החדשה. מסעדות רבות אינן דורשות תשלום על אוכל שמוגש לתינוקות בני שלוש ומטה, ולכן לעתים קרובות מחשבים הורים את הגיל של ילדיהם לפי השיטה המערבית כשהם סועדים בחוץ.
יש דרום קוריאנים שעדיין חוששים שהמנהג גורם לארצם להיראות מוזרה בעיניים בינלאומיות. חלקם מבולבלים כשהם נפגשים עם אזרחים זרים. עיתונאים של סוכנות הידיעות AP בסיאול המראיינים קוריאנים חייבים לשאול אותם באיזו שנה ובאיזה חודש נולדו, כדי לחשב את גילם לפי השיטה המערבית וכך להציגו באופן מדויק בדיווח.
יש גם מי שאומרים שהרעיון של "גיל קוריאני" מעודד קיבעון בנוגע למעמד החברתי המבוסס על גיל. כדאי לזכור שדרום קוריאה היא מדינה שבה יש חשיבות רבה לוותק. בדרום קוריאה מי שנולדו באותה השנה נוהגים במקרים רבים להתייחס זה לזה כאל שווים, ואילו אנשים צריכים להשתמש בתוארי כבוד כשהם פונים למי שנולדו לפניהם, ולא לפנות אליהם ישירות בשמם.
לבכות על 7 בינואר
אהן צ'אנג-גון מהעיר גימהיי שבדרום המדינה מעיד שהרגיש ריקנות כשהילד הראשון שלו הפך לבן שנתיים ב-1 בינואר 2013, כשבועיים אחרי שאשתו ילדה אותו. הזוג התחתן שמונה חודשים לפני כן. "הוא היה התינוק היקר שסוף סוף קיבלנו, אבל הרגשתי שפתאום פשוט ברחו לנו שנתיים ועדיין לא עשיתי בשבילו כלום", הוא מספר.
רבים מההורים שילדיהם נולדים בדצמבר חוששים שאלה ימצאו את עצמם בפיגור אחרי ילדים שנולדו בחודשים מוקדמים יותר באותה השנה, אם כי החששות מתפוגגים בהדרגה כשהילד מתבגר.
תכירו: המדינה שאסור לחגוג בה יום הולדת
כשסאו היו סון מהעיר בוצ'ון שממערב לסיאול נלקחה לבית החולים כדי לעבור ניתוח קיסרי ב-29 בדצמבר, היא לא יכלה להפסיק לבכות, משום שתאריך הלידה שחזו לה היה 7 בינואר, ולפתע היה עליה ללדת מוקדם. "הדמעות פשוט ירדו. הרופא אמר לי שהילד רוצה לצאת אז בואו פשוט נחגוג", מספרת סאו, שגילה הבינלאומי הוא 31. "כשהתעוררתי מההרדמה הרגשתי אסירת תודה, כי הוא נולד בריא. זה היה מספיק".
צעירה יותר בבליינד דייט
בינואר השנה הגיש חבר הפרלמנט הוואנג ג'ו-הונג הצעת חוק הקוראת לדרוש מהממשלה להכניס את הגיל הבינלאומי למסמכים הרשמיים ולעודד את האזרחים להשתמש בגיל זה בחיי היום יום שלהם. זהו הניסיון הראשון לבטל את הרעיון של "גיל קוריאני" באמצעות חוק.
"הצעת החוק נועדה לשים קץ לבלבול ולחוסר היעילות שגורם העירוב בין שתי המערכות לחישוב גיל", הסביר הוואנג בהצעת החוק שלו. לשכתו מסרה שדיונים בנושא צפויים להיערך בוועדה פרלמנטרית ובמסגרת שימוע פתוח לקהל.
סקרים שנערכו בשנים האחרונות מלמדים שיותר דרום קוריאנים תומכים בשימוש במערכת חישוב הגיל הבינלאומית, אולם לא ברור עד כמה רציני הרצון שלהם בשינוי. "אם נשתמש במערכת הגיל הבינלאומית דברים עלולים להיות מסובכים יותר, כי זו חברה שבה חשובה כל כך לאנשים השנה שבה נולדת", אומר לים קיונג ג'אה בן ה-46, מנהל סוכנות הנסיעות "מיקו" בסיאול. "אין ספק שאנחנו צריכים להחשיב גם את הזמן שהתינוק נמצא ברחם".
העובדת של לים צ'וי מין קיונג, שגילה הבינלאומי הוא 26 אבל בדרום קוריאה היא בת 28, לא מסכימה איתו. "טוב להיות שנתיים צעירה יותר, במיוחד כשאת פוגשת גברים בבליינד דייט", היא מחייכת. "יש הבדל גדול בין 26 ל-28".