שתף קטע נבחר

ירושלים של צבעים: סיור תרבותי בבירה

שרידי בית הספר אליאנס משכו בעיקר ונדליסטים ונרקומנים. בית סיידוף כמעט התפורר בשנות ה-80. בניין "כלל" הפך לפיל לבן בלב העיר. צעירי ואמני ירושלים שיקמו מבנים נטושים ומוזנחים - והפכו אותם למרכזי אמנות מרהיבים. יצאנו לבדוק

תערוכת צילום (צילום: שי שניר)
חללי עבודה לאמנים. בית אליאנס(צילום: שי שניר)

למרות מה שחושבים עליהם, מגרשי חניה יכולים להיות יפים. יש מגרשי חניה מעוצבים עם רצפת לינולאום בכל מיני צבעים, יש כאלו שממוקמים אל מול נוף פתוח או דווקא כאלו שבנויים בסגנון מודרני ונקי. הם בהחלט יכולים להיות יפים, אבל רוב מגרשי החניה פשוט מכוערים, ומגרש החניה של שוק מחנה יהודה מכוער במיוחד.

 

עוד בערוץ החופש

עדיין לא הזמנתם חופשה בפסח? יכול להיות שהרווחתם

האם כך ייראה תא הנוסעים במטוסי העתיד?

שוב: צילום של בלוגרי טיולים באינסטגרם עורר סערה

 

בין רחובות הומי אדם בכל שעה ויום, שאון אוטובוסים ובלאגן קוסמי קיומי, נמצא מגרש החניה של השוק, כולו בלגן, בורות ומהמורות, דבר שמאוד מקשה על הבאים ויוצאים בשעריו לשים לב שממש באמצעו עומד בית מידות רב הדר ויופי, כזה שאם רק תנקה אותו, תשפץ אותו ותמקם אותו לא בתוך מרכז הכאוס הירושלמי - תראה שהוא פשוט נהדר.

 

הבניין היה חלק מהקומפלקס של בית הספר אליאנס שהתקיים בעבר באזור, שהיה שייך לעמותת כי"ח (כל ישראל חברים) ופעל עד שנות ה-40. היום הבניין הזה הוא בית אליאנס, מוסד שמספק חללי עבודה למעצבים, אמנים ויזמים צעירים מירושלים. בלא מעט מוסדות נוספים בעיר מסתובבים צעירים עם מבט תמים בעיניים ורצון לשנות את העולם או לפחות לעשות אמנות טובה וכיפית, עם וייב מגניב ואווירה פתוחה, או במילים אחרות – הם חלק מ"המעמד היצירתי", כפי שקוראים להם ברשות הצעירים של עיריית ירושלים, שם הבינו שצריך ורצוי לטפח ולקדם אותם.

 

סביבם ועבורם קמו עשרות מרכזים יצירתיים כשהמטרה היא לייצר סצנה יצירתית וחדשנית. בינתיים זה עובד לא רע, וברחבי העיר הולכים ומתבססים כמה מוסדות תרבות ואמנות אלטרנטיביים ומעניינים. חלקם נתמכים ע"י העירייה, חלקם ממומנים מקרנות ועמותות שהעיריה משתדלת לזרום איתם, וחלקם פשוט קורים מעצמם בלי שמישהו מפריע להם. אז מי שמעוניין לשלב בסיור הבא שלו בירושלים כמה נגיעות פחות מוכרות, ממש מטר מהמסלול התיירותי הקלאסי בעיר, מוזמן לקפיצה קטנה אל הסצנה האמנותית החיה ובועטת בעיר. הנה כמה מקומות כאלה, שמספקים גם קולטורה וגם הצצה לכמה מבנים מעניינים במרכז העיר.

מפעל אמנות אלטרנטיבי (צילום: שי שניר)
פסל ב"מפעל", פרטים בהמשך הכתבה(צילום: שי שניר)

 

בית אליאנס: מכיתות לחללי עבודה

המבנה שלנו, שנזכיר שוב שנמצא בלב מגרש החניה, נפתח ב-1899, ושימש כבית הספר לבנים של המוסד. אחר כך פעלו במקום תיכון רנה קסן ועוד מוסדות ידועים יותר או פחות, אבל בשנות ה-90 הוא נזנח והפך למוסד מיתולוגי בעיקר לנרקומנים האזוריים, התמלא בלכלוך והרס, וננטש.

 

כך עמד הבניין בעליבותו עד לפני שלוש שנים, אז נכנסה אליו עמותת "רוח חדשה" של אמנים ויזמים ירושלמים צעירים, שניקו, שיפצו וסידרו את המקום, והפכו אותו ל"בית אליאנס". המקום - שאמור להפוך בתוך שנים אחדות למלון בוטיק יוקרתי – מפתיע את מי שנכנס אליו, ובעיקר מרשים מבחינת מה שקורה בתוכו: ציורי קיר ענקיים, עבודות אמנות וחבר'ה צעירים שיושבים בחדרים שהיו פעם כיתות לימוד והיום הם חללי עבודה למעצבים גרפים, אנימטורים, נגני אורכסטרה, מעצבות אופנה וגם סטארטאפיסטים ומשרדי פרסום. כל קבוצה כזו משלמת מחיר סמלי עבור השכירות, וביחד נוצר מקום צעיר ולא ממסדי, כזה שההגדרה "היפסטרי" יושבת עליו בול.

 

ביתא: קולטורה ירושלמית

מי שראה "שטיסל" ודאי זוכר את עקיבא, הצעיר החרדי המיוסר, האמן המתחבט והצייר המחונן שמנסה למצוא את דרכו בעולם החרדי. ובכן, עקיבא לא לבד – מסתבר שיש סצנה הולכת וגדלה של אמנות עכשווית בעולם החרדי הירושלמי. על הסצנה הזו אפשר ללמוד בסיור מודרך שיוצא ממרכז "ביתא" בלב העיר, ומסייר בין היתר בגלריה הראשונה של אמנים חרדים, בחשיפה לסטריט־ארט חרדי ועוד.

 

הסיור הוא רק אחד מהסיורים הרבים שיוצאים מביתא, מרכז לאמנות ותיירות ירושלמית, כשהדגש אינו על האמנות המוסדית אלא דווקא על האמנות הפועמת בשטח הירושלמי: מאמנות במרחב הציבורי, דרך גלריות מקומיות וביתן של קבוצות יוצרות, ועד לחללי סטודיו של אמנים.

 

המרכז ממוקם בבית סיידוף, מבנה היסטורי ממש מטר מהשוק, שמאחד שלושה סגנונות בנייה שונים: שכונת חצר קלאסית, סגנון בנייה בוכרי שנפוץ בארץ בראשית המאה וסגנון בנייה מסחרי. בשנות ה-80 המבנה הפך לחלל מתפורר ששימש אמנים ובעלי מלאכה ירושלמים למגורים ולחללי עבודה מאולתרים. מה שהציל אותו היה תהליך ההתעוררות של מרכז העיר. בית סיידוף עבר תהליך מקיף של שימור ושיפוץ כחלק מפרויקט נדל"ני, וכיום הוא משמש כמרכז עירוני לתרבות ואמנות.

 

חוץ מסיורי אמנות בעיר תוכלו למצוא במקום מרכז מבקרים, תערוכות, שיחות אמן, הופעות, הקרנות סרטים, הרצאות ועוד, וגם סדנת נגרות רחבת ידיים – מחווה לאמנים ולאומנים שישבו במקום לאורך השנים. זה המקום לספוג קולטורה ואווירה ירושלמית, ולהכיר מקרוב את האמנים שחיים בעיר.

 

בחול המועד פסח, 25-24 באפריל, יתקיים במקום מרתון סיורי אמנות שיכלול בין השאר סיור גלריות במרכז העיר, סיור אדריכלות איטלקית, סיור צילום אורבני ועוד.

 

המרפסת (והגג הפורח) של מוסללה

אם בית סיידוף לא שיכנע אתכם שכדאי וצריך לשמר בניינים היסטוריים, תוכלו לראות את ההפך הגמור ממש לא רחוק משם, בבניין כלל שבמרכז העיר. הבניין נבנה כבניין משרדים יוקרתי בלב העיר עם מרכז מסחרי נוצץ למרגלותיו, אבל התכנון שהתברר כלא נכון, הניהול הבלתי אפשרי והנאחס הכללי ששרה על המקום מיום היווסדו (סיפורי האיימים שמהלכים על הבניין הזה יכולים לפרנס סדרת זומבים ישראלית בכבוד) הביאו לכך שהמקום היה כישלון מיומו הראשון. מכיוון שהמקום לא הצליח, המרפסת של המרכז המסחרי לא נוצלה על ידי איש ועמדה סגורה ונטושה.

 

פה נכנסו לתמונה חברי קהילת "מוסללה" - קהילה של אמנים ופעילים סביבתיים וחברתיים מירושלים שעוסקת בחינוך, בקיימות, באמנות, ובאורבניות מתחדשת. הקבוצה זיהתה את הלוקיישן האטרקטיבי במרכז העיר ואת המרפסת הגדולה שיכולה לשמש כמרכז אקולוגי, אמנותי, קהילתי או סתם מקום מצוין לשתות בו כוס תה. בשיתוף עם מחלקת הצעירים בירושלים הם הצליחו להשיג אישור לקבל לידיהם את המרפסת ("את המרפסת?! אתם בטוחים? אין לכם מה לעשות בחיים?"), ולהפוך אותה למרכז פעילות מקסים למדי.

תערוכת צילום (צילום: שי שניר)
אמנות ואקולוגיה. מוסללה(צילום: שי שניר)
 

תוך שנים אחדות (המקום נפתח ב-2016) הפך המקום הנטוש והמוזנח למרכז שבו יש גם פעילות אקולוגית כמו סדנאות לשימור רהיטים, בנייה בבוץ וחקלאות אורבנית, וגם פעילות קהילתית כמו חוגי ריקוד, הופעות ואירועים. ההשתלבות בחיי העיר ובמרכז המסחרי הקיים היא חלק מהותי באג'נדה של מוסללה, לכן נעשים במקום אירועים בשיתוף עם העסקים הקיימים, למשל ערבי תרבות פרסית במסעדה הפרסית הוותיקה שפועלת במקום.

 

"המרפסת" הוא שם מטעה, כי היא למעשה חלק מהחלל הסגור, מאחוריה נמצאת ההפתעה האמיתית של הפרויקט – הגג. פעילים סביבתיים ומתכנני ערים בעולם וגם פה, הבינו כבר מזמן שהגגות והמרפסות הם המקום להפריח את השממה בעיר. פעולה ירוקה אמיתית היא הוספה של שטחים ירוקים וחיים בלב הכרך הגדול, בשטחים הריקים שמסתתרים על הבניינים, וזה מה שחברי מוסללה מדגימים בגג: איך אפשר להפוך מקום חרב ואפור לגג אורבני פורח.

כוורת מוסללה על הגג (צילום: שי שניר)
כוורת מוסללה(צילום: שי שניר)

 

המפעל: אפילו השירותים מסקרנים

גולת הכותרת של הסיור האמנותי הקטן שלנו הוא ללא ספק "המפעל". המקום, המתרכז בעיקר באמנות פלסטית, הוקם ע"י קבוצת בית ריק – קולקטיב של צעירים אנרכיסטים שהשתלטו במשך שנים על מבנים נטושים, פעלו בהם, וכשסולקו עברו לתחנה הבאה. לפני שנים אחדות הגיעה עיריית ירושלים להבנה עם הקבוצה, והם קיבלו מבנה אבן ירושלמי יפהפה מהמאה ה-19 בסמטה קטנה ושקטה שנמצאת מרחק נגיעה מהכותל או מרכז ממילא.

 

גם הבית הזה, איך לא, עמד נטוש והרוס, עד שבאו חברי הקבוצה והפכו אותו לפנינה לאוהבי וינטאג' ואמנות. כבר בשביל הכניסה, לצד גינון מקסים וערוגות ירק תמצאו עבודות אמנות – פסלים מחומרים ממוחזרים, פינות ישיבה קונספטואליות, ציורי קיר – והכל עשוי ביד אמן. בתוך המבנה תוכלו למצוא אמנות קונספטואלית כמו טלפון ציבורי עם טקסט מפתיע, ציורים מרהיבים, פסלים תלויים מהתקרה ואפילו שירותים זרחניים.

תערוכת צילום (צילום: שי שניר)
"געי בי שוב"(צילום: שי שניר)
 

כל אחד יכול לבוא ולהצטרף, לעבוד, להציג ולתלות עבודות במקום, אבל העבודות הן ברמה אסתטית ורעיונית גבוהה מאוד ומוקפדת. לרשות היוצרים עומד מחסן כלי עבודה וצבעים, מוזיקה מושמעת ברקע, ובכלל במקום יש אווירה של גן ילדים לגדולים, עם המון תנועה, צבע ואנרגיות.

 

כדי לקיים את המקום פועל ב"המפעל" בית קפה־מסעדה (טבעונית, זה מתבקש), גלריה למכירת אמנות ומדי פעם נערכים במקום ערבי תרבות, מחול והופעות. אם אתם באזור, שווה להיכנס לעמוד הפייסבוק של המפעל ולהתעדכן.

 

מרתון סיורי אמנות בירושלים בחול המועד 

בחול המועד יתקיים זו השנה השנייה אירוע "ארטור" - מרתון סיורי אמנות עכשוויים בירושלים:

 

סיור בעקבות אדריכלות איטלקית ואמנות הרנסנס והבארוק באתרים שונים במרכז העיר, רחוב הנביאים ומוזיאון יהדות איטליה (4 באפריל, 13:30-10:00, יציאה מרח' הלל 27, חצר מוזיאון יהדות איטליה, 20 שקל).

 

סיור בשכונות החרדיות מקור ברוך ובית ישראל בעקבות הקמתה של הגלריה החרדית "המקלט לאמנות" במקור ברוך בשיתוף הקהילה המקומית. כולל מפגש עם אמן המציג בתערוכה וצפייה באמנות רחוב חרדית בשכונת בית ישראל (25 באפריל, 11:00־13:00, יציאה מביתא, יפו 155, 20 שקל).

תערוכת צילום (צילום: שי שניר)
יצירה שמשתלבת בנוף. גן העצמאות(צילום: שי שניר)
 

סיור גלריות ירושלמיות בלב העיר - בית האמנים, גלריה ברבור, גלריה מרי ואגריפס 12 - ודיון על הקונספט החברתי-אמנותי, הקשר בין הגלריות לעיר, היחסים עם העירייה ופוליטיקה מקומית (24 באפריל, 19:00-17:00, 25 באפריל, 12:30-10:30, חצר בית האמנים, שמואל הנגיד 12, 20 שקל).

 

סיור צילום אורבני פעיל שיוצא מבניין ימק"א וממשיך למחנה ישראל, גן העצמאות, נחלת שבעה ורחוב יפו. יש להצטייד במצלמה (25 באפריל, 12:30-10:00, ימק"א, דוד המלך, 20 שקל).

 

"בית, מרפסת, קופסה - אמנות מחפשת מקום", סיור בעקבות מוקדי האמנות האלטרנטיביים במרכז העיר, כולל בית אליאנס, גלריית "קופסה שחורה" והמרפסת של קבוצת "מוסללה" בבניין כלל (24 באפריל, 16:30-14:00, בית אליאנס, כי"ח 5, 20 שקל).

 

מבית מצורעים לבית של יוצרים - סיור בבית הנסן שהחל כבית חולים לחולי צרעת והיום משמש מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה. בחול המועד יתקיים במתחם פסטיבל "פליי", ובמסגרתו יהפוך הבית למרחב משחקים לילדים (24 באפריל, 11:00 ו-14:00. בית הנסן, גדליהו אלון 14, 35 שקל).

 

סיור סטודיות בתלפיות להיכרות עם אמנים ואמניות הפועלים בשכונה. הסיור יתמקד בפסלים ופסלות הפועלים במגוון סגנונות (24 באפריל, 18:00-16:00, יציאה מיד חרוצים 4, תלפיות, תרומה מומלצת - 30 שקל).

 

בנוסף לאירועי "ארטור" יתקיים אירוע למשפחות וחובבי דבורים מכל המינים, כולל הסבר על הדבורים והדרכים למנוע את היעלמותן, וגם ליטוף דבורים לאמיצים (24 באפריל, 13:00-10:00, המרפסת של מוסללה, מרכז כלל, יפו 97, 20 שקל למשתתף, עד 50 שקל למשפחה).

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שי שניר
חללי עבודה לאמנים. בית אליאנס
צילום: שי שניר
מומלצים