כן, יש לי אהבה, אבל אין לכך שום קשר למזל
מזל בא לידי ביטוי כאשר מכירים מישהו במקרה ולא מתוך עבודה קשה. רוב הרווקים והרווקות שהכירו בגיל מאוחר, הכירו מתוך מאמץ ועבודה סיזיפית. הם ידעו בוודאות שפעילותם תיפסק רק כשהם ימצאו את הזוגיות הנכספת, ולא דקה אחת לפני כן. כך נראית התמדה ונחישות
לא מזמן נתקלתי במישהי שלמדה איתי באוניברסיטה. לא ראיתי אותה מאז סיום הלימודים וגם לא שמעתי אודותיה, אבל מתברר שהיא כן שמעה עליי. היא שמעה שהכרתי את בן זוגי בגיל מאוחר ושיש לנו ילדה משותפת. היא גם זכרה שבתקופת הלימודים לא היה לי חבר (למען הדיוק, היה לי חבר לתקופה קצרה של 3 חודשים), והייתי מעין "עוף מוזר" לעומת רוב הסטודנטים שהתחתנו במהלך הלימודים או מיד עם סיומם.
למצוא אהבה בלי ללכת ל'חתונה ממבט ראשון'
הצלחתי הכל עם המגבלה, חוץ מלהשיג דייט
ואז, בסיום המפגש, היא אמרה לי את המשפט הבא (לא נגעתי): "היה לך מזל גדול שהכרת את בן זוגך בגיל מאוחר. להרבה בנות לא היה את המזל הזה". בואו נגיד שאם לא הייתי שומעת את המשפט הזה לפחות עשרות פעמים בחיי, יכול להיות שהייתי נאלמת דום. אך מכיוון שאני מנוסה בעניין עניתי לה שראשית, להיות רווק/ה אינו מעיד על חוסר מזל (אני מכירה רווקים רבים שמאוד מאושרים בסטטוס שלהם), ושנית, הכרתי את בן זוגי בגיל מאוחר לא בגלל המזל, אלא בשל עבודה קשה והתמדה שנמשכות כבר קרוב ל-20 שנה. ואם היא בכל זאת רוצה לדבר איתי במושגי מזל, אז המזל לא הגיע אליי לבד. גררתי אותו אליי בכל הכוח.
מבחינתי, מזל זה כשנכנסים בפעם הראשונה בחיים לאפליקציה ומכירים את הבחור מהפרופיל הראשון. רוצים עוד דוגמאות? בבקשה. מזל זה כאשר מסיימים קשר ארוך שנים ולמחרת נתקלים בבעל לעתיד בסופרמרקט השכונתי. מזל זה כאשר מכירים את בן הזוג בתיכון או אפילו בצבא והקשר נמשך כל חיינו באושר ועושר עד עצם היום הזה. המקרה שלי רחוק שנות אור מהדוגמאות שנתתי. קראתי אלפי פרופילים בחיי עד שהגעתי לפרופיל של בן זוגי. לא עברתי ממערכת יחסים אחת לשנייה, אלא המתנתי בדרך כלל חודשים ולעיתים אפילו שנים עד שנכנסתי למערכת היחסים הבאה, ומיותר לציין שלא הכרתי את בן זוגי בתיכון או בצבא, אלא כ-20 שנה מאוחר יותר.
המזל או הגורל או צירוף המקרים, איך שלא תרצו לקרוא לו, בא לידי ביטוי כאשר מכירים מישהו במקרה ולא מתוך עבודה קשה. רוב הרווקים והרווקות שהכירו בגיל מאוחר, הכירו מתוך מאמץ ועבודה סיזיפית, כל אחד לפי דרכו ולפי העדפותיו. הראשון יצא לטיולי פנויים-פנויות כמעט כל סוף שבוע, השנייה שוטטה באפליקציות והעלתה בחכתה מאות דייטים, והשלישי, שהיה אלרגי לאפליקציות ולאירועים של פנויים-פנויות, השקיע את כל מרצו במקומות בילוי שבהם בילה לפחות פעם בשבוע. המשותף לכל הרווקים שהזכרתי הוא שהם לא שקטו עד שהם הגיעו אל היעד. הם כל כך רצו זוגיות עד שמבחינתם לא היתה להם כל פריווילגיה לנהוג אחרת, ופרט להפסקות קצרות שלקחו במהלך הדרך, הם ידעו בוודאות שפעילותם תיפסק רק כשהם ימצאו את הזוגיות הנכספת, ולא דקה אחת לפני כן. כך נראית התמדה ונחישות.
מאמץ אינו כולל רק חיפוש אינטנסיבי והתמדה. מאמץ כולל גם התבוננות פנימית בגורמים שיכולים לעכב אותנו במציאת זוגיות, כמו כעסים, קשרים לא פתורים, חרדות ועוד, ולעיתים גם נדרש ליווי של איש מקצוע כדי לעבור את התהליך ולעזור לנו להגיע לזוגיות הנכספת. התהליך לא קל ולעיתים גם יקר, אך הוא בסופו של דבר משתלם לכל מי שמעוניין לעשות הכול כדי להגיע לזוגיות הכי טובה שביכולתו לייצר. ולבסוף, המאמץ הזוגי כולל גם תחזוקה של החשיבה החיובית, כי אם לא נאמין שזה יקרה לנו, אנחנו נאבד את הכוח החזק שמניע אותנו וגם נקרין זאת לסובבים אותנו (כולל הבחורים/ות שאיתם אנחנו נפגשים בדייטים.).
סוגיית המאמץ במציאת זוגיות הוא כמו בכל יעד – קריירה, רכוש ואפילו הבאת ילדים. אם רוצים להשיג את היעד שהצבנו לעצמנו אנו צריכים לעיתים לעבוד קשה ולא להסתמך על המזל. או במילים אחרות, לא לחכות למזל אלא לסייע לו להגיע אלינו. יש כאלה שחיכו למזל, וחלקם אף הגיעו לזוגיות (חלקם גם לא), אך האם אנחנו, שרוצים מאוד זוגיות, מוכנים לקחת את הסיכון שנהיה בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה?
שיהיה בהצלחה וחג שמח!
אורלי אופלטקה היא מנחה סדנאות לרווקים, רווקות וגם להוריהם.
