מתי אפשר לבקש חסינות ואיך שינוי החוק יכול לעזור לרה"מ?
כיום בשביל חסינות מהעמדת ח"כ לדין נדרש אישור בוועדת הכנסת ובמליאה, אבל רק בנימוק שכפוף לביקורת של בג"ץ. אם יוזמת סמוטריץ' תעבור - הסיפור יהיה אחר. ד"ר אדם שנער מסביר באולפן ynet
מהו בדיוק חוק החסינות, כיצד הוא יכול להשתנות ואיך זה יוכל להשפיע על ראש הממשלה בנימין נתניהו? ד"ר אדם שנער, מרצה למשפט חוקתי מהמרכז הבינתחומי הרצליה, הסביר באולפן ynet כי גם אם ישתנה החוק כפי שיוזם ח"כ בצלאל סמוטריץ' - הרי שהכדור עשוי להתגלגל בסופו של דבר לבג"ץ.
"לכל חבר כנסת בישראל יש חסינות מכוח חוק החסינות שנחקק בשנת 1951", הזכיר שנער. "החוק מעניק חסינות על שני סוגים של מעשים - מעשים שקשורים לתפקיד עצמו, מה שנקרא 'חסינות מהותית', וכן 'חסינות דיונית', פעם זה היה מפני תביעה או חיפוש ודברים כאלה".
כיום, הוא מוסיף, היועץ המשפטי לממשלה יכול להחליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, או כל חבר כנסת, כל עוד לא התבקשה חסינות באופן אקטיבי. "הרעיון שמדוסקס כרגע, הוא שנתניהו יכול לבוא לוועדת הכנסת ולהגיד: אני רוצה שתעניקו לי חסינות מפני העמדה לדין. היא יכולה לתת לו חסינות בעילות מסוימות". במקרה כזה, בקשת החסינות עוברת להצבעה במליאת הכנסת ושם נדרש רוב רגיל לאישורה, כך שאם כל סיעות הקואליציה יתמכו - החסינות תוענק.
- איזה טיעון יכול לעמוד לו?
"הטיעון היחיד לדעתי (מבין העילות שבחוק) הוא שכתב האישום הוגש לא מתום לב או מתוך אפליה. לנסות להראות שנגד אנשים שונים בנסיבות דומות לא הוגש כתבי אישום".
הרעיון של סמוטריץ', שנחשף לראשונה ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, הוא לשנות את ברירת המחדל, ולהחזיר את הגלגל אחורה, למצב שבו היה חוק החסינות לפני 2005: לחברי הכנסת תוענק חסינות אוטומטית, ובמקרה של כתב אישום יצטרכו להסיר אותה באופן אקטיבי באמצעות רוב בכנסת.
"אבל צריך לזכור שבין אם נשארים בחוק הנוכחי ובין אם הולכים אחורה, יש אפשרות לעתור לבג"ץ נגד החלטה של הכנסת", מדגיש שנער. "כלומר גם אם הכנסת מחליטה להעניק חסינות לנתניהו, זה לא סוף הסיפור ובג"ץ יכול להגיד למשל שההחלטה סטתה מכל סטנדרט של סבירות, או (שהיא מהווה) חוסר סבירות קיצוני".
אם יוחלט להגיש נגד נתניהו כתב אישום אחרי השימוע, לדבריו, "מובן שיש אופציה אחרת לחלוטין והיא כהונה תחת כתב אישום. לפי החוק היום יכול לכהן ראש ממשלה גם תחת כתב אישום בלי שבכלל נוגעים בחסינות . ואם יש הסכמה של השותפים הקואליציוניים שלו למהלך הזה אז כמובן שגם אז בג"ץ אולי יוכל להתערב, אבל זה נראה לי מאוד לא סביר".
לפנייה לכתב/ת 
