הגיל הרך - המפתח לשוויון חברתי לכלל אזרחי המדינה
על פי מחקרים ילד בגיל 3 מרקע סוציו אקונומי נמוך יודע לומר כ-300 מילים וילד ממעמד בינוני ומעלה מחזיק באוצר מילים גבוה פי 4. קרן רש"י הציגה את תכנית "הקפיצה החברתית" ובו גם מתווה לגיל הרך, ודורשת מהממשלה שתקום לקחת אחריות על ילדים מגיל לידה, להוביל מהפכה בחלוקת המשאבים לפריפריה ולהקים רשות לאומית לשוויון הזדמנויות. "לכל הילדים מגיעה הזדמנות שווה בחיים"
בשיתוף קרן רש"י
עד גיל שנה מבצע מוחו של תינוק את הקפיצה המשמעותית ביותר בהתפתחותו, עד גיל 3 הוא מבצע את הקפיצה המשמעותית השנייה שלו, אחר כך התפתחותו הדרגתית, עד שהוא מגיע לגודלו הסופי בבגרות.
את הנתונים המשמעותיים האלה הציגה לאחרונה, בהרצאה שנתנה בתל אביב, פרופ' פטרישה קוהל, חוקרת מוח וחוקרת שפה שהגיעה לארץ מטעם קרן ברנרד ון ליר. ממצא משלים שהציגה קוהל היה אוצר המילים שמחזיקים תינוקות ופעוטות עד גיל 3 לפי חתך סוציואקונומי. כל הילדים, מדגישה פרופ' קוהל, מתחילים עם אוצר מילים אפסי אבל הנתון המדהים באמת מתגלה בגיל 3, אז ילד מרקע סוציו אקונומי נמוך מחזיק באוצר מילים של כ-300 מילים וילד ממעמד בינוני ומעלה מחזיק באוצר מילים גבוה פי 4. מסקנתה של פרופ' קוהל חד משמעית - התערבות חינוכית לטובת ילדים צריכה להתחיל מגיל לידה.
נתונים אלה מתיישבים בדיוק רב עם מתווה קרן רש"י למוביליות חברתית - "הקפיצה החברתית" - תחום קריטי ורלוונטי, שמקבל תאוצה בימים אלה מול רשויות מדינת ישראל, בתקווה שיקבל את הדחיפה הממסדית למימושו.
אי שוויון הולך וגדל - יש מה לעשות
כחלק מתכנית 'הקפיצה החברתית' שיזמה קרן רש"י, גובש מתווה המלצות לתכנית לאומית לצמצום פערים בחברה הישראלית ולקידום שוויון הזדמנויות וניתוק הקשר בין מקום לידתו של ילד או ילדה לבין עתידם החברתי-כלכלי.
אי השוויון בישראל גדל בעיקר בהקשר של מרכז מול פריפריה. בקרן רש"י מאמינים שמדיניות ציבורית נכונה יכולה להוביל תכנית שתאפשר לילדים, ללא קשר לרקע ממנו הגיעו, הזדמנות שווה לממש את יכולותיהם ושאיפותיהם בבגרותם.
"דברים שלא יקרו עד גיל 3, יהיה קשה לתקן בהמשך"
בשני העשורים האחרונים מתברר, שדברים שלא יעשו מגיל לידה עד גיל 3, יהיה קשה לעשות אחר כך", אומרת רותם עזר אליהו, מנהלת תחום גיל הרך בקרן רש"י. "מחקרים מהעולם מצביעים כי מוחו של התינוק מתפתח כתוצאה מהאינטראקציה שלו עם המבוגרים המשמעותיים בחייו".
לכן, מסבירה רותם עזר אליהו, מדובר בסביבת החיים של הילד וככל שזו תוכל לספק לו גירויים, להבין את צרכיו, לתקשר איתו ולספק לו מענה, יהיה לו קל יותר להתפתח ולמממש את הפוטנציאל שלו בעתיד. היא מדגישה את מתן הכלים להורים ולמטפלים אבל גם את הצורך לראות אותם כבעלי צרכים בעצמם. "מלבד הצורך לתת תשומת לב לרך הנולד, חשוב שתהיה גם תמיכה להורה או למטפל המשמעותי." היא אומרת.
במדינת ישראל כחצי מיליון ילדים עד גיל 3, כ-180 אלף בשנתון. כ-65% מהפעוטות נמצאים במסגרת חינוך כלשהי - ממפוקחות ועד פרטיות, האחרים בסידור ביתי. "הרשות המקומית היא המסגרת בה מתחיל התינוק את חייו ולכן חשוב שהיא תדע להעניק את המענים המתאימים לצרכיו", אומרת עזר אליהו.
היא מספרת שבמקומות בהן כבר עובדת קרן רש"י, ניתן לראות ניצנים של שינוי. "מתוך ניסיוננו בתחום אנו יודעים לומר שיש צורך בסביבות חיים מטפחות שלהערכתנו היו יכולות למנוע את המשבר בתחום הטיפול ההתפתחותי בקרב ילדים - למשל: תורי המתנה ארוכים, המחמירים את בעיות הילדים." היא אומרת.
"אנו יודעים לומר בוודאות שגם כלכלית ההשקעה בגיל הרך משתלמת. פעוטות המקבלים מענה נכון ומיידי לצורכיהם, יחסכו למדינה את ההשקעה הניתנת לילדים בגיל מאוחר יותר. מדובר בחיסכון של דולר אחד שמושקע בגיל הרך לעומת 7 דולרים בגיל מאוחר יותר".
קרן רש"י מגישה במתווה 4 המלצות עיקריות לקידום גיל הינקות ומתן הזדמנות שווה לילדים מגיל אפס:
1. יצירת מקום וסל שווה להורים לתינוקות.
2. הרחבת אחריות של המדינה לטיפול בגיל הינקות. כיום, רק 24% מהתינוקות נמצאים ב-3,800 מעונות מפוקחים אותם מפעילים 360 ארגונים.
3. הארכת חופשת הלידה בגלל הצורך של ילדים בתשומת לב גדולה בשלב הקריטי הזה.
4. הרחבת האחריות וחיזוק טיפות החלב אליהן מגיעות 98% מהאימהות היולדות.
המדינה כאחראית על מסגרות מפוקחות
"חשוב שהורים ישלחו את ילדיהם למסגרות מותאמות ואיכותיות, שיסובסדו על ידי המדינה. העלות למעונות כיום גבוהה ולכן משפחות רבות אינן יכולות להשתלב בהן ", אומרת רוני פוטיבסקי, מנהלת תחום צעדים לגיל הרך בעמותת יעדים לצפון, עמותת בת של קרן רש"י.
עמותת יעדים לצפון פועלת לקידום שירותים חברתיים בקרב תושבי הצפון בדגש על אוכלוסיות מוחלשות לצד עבודה מול קבוצות אתניות מגוונות המתגוררות באזור. העמותה עוסקת במספר תחומים ביניהם תחום הגיל הרך, בקרב אוכלוסיות שונות ובהתאם למגוון התרבותי חברתי בצפון.
"קיימים תהליכי איתור של קשיים התפתחותיים עם זאת, חסרים שירותים שיתמכו בצרכים העולים בתחום התפתחות הילד." אומרת פוטיבסקי, ומסבירה: "חוק הבריאות מופרט לקופות החולים. כדי שכל אזרחי המדינה בעיקר באזורי הפריפריה יקבלו שירותים בתחום התפתחות הילד, על משרד הבריאות להיות אחראי על קיום השירותים באמצעות קופות החולים וספקים מטעמם. ביישובים בהם אנו פועלים בצפון קיימות יחידות התפתחותיות מקצועיות ואיכותיות המתקשות לתת מענה בשל אופי ההסכמים והתקצוב".
חשוב לציין, כבר היום קיימת עליה במודעות הממסד ובמודעות של התושבים לשירותים הדרושים. בזכות התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון פותחו שירותים מגוונים לטובת האזרח דרך משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. "צעד זה מבורך אך אינו מספק ונדרשים שירותים נוספים, זמינות גבוהה והעמקת ואיכות השירותים הקיימים", אומרת פוטיבסקי ומוסיפה שהדבר "דורש מהמדינה תקציבים, הכשרה והכוונה של אנשי מקצוע בתחומי הגיל הרך - הטיפוליים והחינוכיים".
כיום, היא מסבירה, קיים מחסור באנשי מקצוע מומחים בגלל תנאי העסקה לא מתגמלים דיים. כמו כן, צוותים חינוכיים במעונות היום אינם עוברים הכשרה מספקת המותאמת לצרכים ההתפתחותיים של פעוטות.
"לא רק חום והגנה חשובים בגיל הזה אלא גם איכות הקשר וסביבה חינוכית תומכת. יש צורך להכשיר את הצוות ולתת סביבה חינוכית מיטיבה לפעוטות . להיות מטפלת במעון יום זה מקצוע חינוכי שיש להכשיר אליו עובדים מתאימים ולקבוע עבורו תנאי שכר הולמים וראויים".
פוטיבסקי מדגישה שיש חוסר במסגרות מפוקחות וכי ילדים רבים בגיל הינקות גדלים במסגרת משפחתית או פרטית. הורים והדרכתם חשובה מאוד בגיל זה. תכניות קהילתיות שונות מתקיימות ביישובים להעשרה וקידום ההורות וטיפוח הקשר בין ההורה לילד".
"על המדינה לקחת אחריות על ילדים מגיל לידה בכל הנוגע להתפתחות וסביבה איכותית. יש לעודד רשויות מקומיות ללא קשר לחוזקן, בייחוד בפריפריה, לפיתוח רצף שירותים מלידה לתעסוקה". מסכמת פוטיבסקי.
משולש הזהב - ילדים, משפחה, צוותים מטפלים
הקריאה של קרן רש"י היא להשקיע בכמה אפיקים - בהורים שישקיעו בילדים בגיל הקריטי, במסגרות מתאימות ומיטיבות שיתנו מענים להורים בכל שלב ומכל מעמד כלכלי ויצרו מסגרות מיטיבות ואיכותיות. בקרן רואים צורך בשינוי מדיניות בסיסי ברמה של שינוי סדרי עדיפויות, כך שאם הממשלה תשכיל לעשות את זה, תקודם המוביליות החברתית הרצויה.
המתווה, מתבסס על היכרות הקרן עם השטח, פגישות עם מומחים ואנשי מקצוע בתחומי הכלכלה, החינוך והרווחה, מחקרים ומודלים מהעולם וממליץ על התמקדות בגיל הינקות, בעיקר בתחומי החינוך והרווחה, כיעד לאומי בעדיפות עליונה. מתווה המדיניות הוצג בשבועות האחרונים לראשי המפלגות בישראל כדי לרתום אותם למהלך במטרה לנקוט פעולות ממשיות לקידום המוביליות החברתית עם הרכבת הממשלה הבאה.
בשיתוף קרן רש"י
לפנייה לכתב/ת 
