שתף קטע נבחר

להציל את ירושלים ממגפת עבירות הבנייה

אכיפה בררנית, אדישות תושבים וביטול מאסיבי של כתבי אישום הביאו את הבירה לפריחה עבריינית חסרת תקדים. איך אפשר להילחם בתופעה ההרסנית?

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מי שעוקב בשנים האחרונות אחרי פסקי דין של בתי משפט שלום שדנים בעבירות בניה נתקל לא אחת בנאשם שטוען להגנתו: "כבודו, השכן שלי בנה ללא היתר קומה שלמה ולא ננקטו נגדו הליכים פליליים, אז למה נטפלתם אלי?". לעיתים קרובות בתי המשפט מקבלים את הטענה ומבטלים את כתב האישום תחת המטרייה המשפטית של "הגנה מן הצדק" או "אכיפה בררנית" על ידי הרשות. התוצאה: זיכוי הנאשם.

 

כך היה לאחרונה בשתי החלטות של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופטת סיגל אלבו). באחד המקרים מדובר היה בתושב שכונת הטורים שבנה במרפסת שלו קונסטרוקציית ברזל ללא היתר לצורך בניית סוכה. בתגובה לכתב האישום הוא הגיש תמונות של בתים ברחובות סמוכים שבהם ניתן לראות בנייה של קונסטרוקציות דומות. הוא טען שחוסר האחידות בקונסטרוקציות מעיד כשלעצמו כי הן נבנו ללא היתר. לדבריו, הגשת כתב האישום רק נגדו מהווה אכיפה בררנית המצדיקה את ביטולו משיקולי צדק.

 

השופטת קיבלה את הטענה וכתבה: "לא אחת נפסק, כי העובדה שלא מבוצעות פעולות אכיפה זהות על ידי הרשות כלפי מקרים דומים ומוגש כתב אישום רק כלפי אחד, מצביעה על פגיעה בעקרונות הצדק וההגינות. ודומה כי די בטעם זה לבדו כדי להקים לנאשמים טענת הגנה מן הצדק".

 

התוצאה הייתה זיכוי. מדובר בהחלטה שכיחה ולא חדשנית, אך בירושלים להחלטות ברוח זו תרומה שלילית לעתיד העיר.

 

התחרדות מואצת

בירושלים ובעיקר בשכונות הלוויין הגדולות שלה, הבנייה הבלתי חוקית פורחת בד בבד עם שינויים דמוגרפיים משמעותיים. כך למשל רמות, שכונת הלוויין הגדולה ביותר בעיר, עוברת תהליך התחרדות מואץ הכולל נטישה מאסיבית של מי שאינם חרדים.

 

אחד הקטליזטורים לתהליך דמוגרפי זה המרחף מעל השכונה יותר מעשור ומשנה לבלי הכר את פניה הוא הבנייה הבלתי חוקית. אכיפה יכולה לעכב ואף לעצור את התהליך, המשנה דרמטית את פני ירושלים ויוצר השלכות כבדות משקל על מעמדה של עיר הבירה.

 

כיצד מתרחש התהליך? הבניה הבלתי חוקית כתופעה משמעותית מחייבת קיומו של מבנה בעל שלוש צלעות: (1) תושבים שתומכים או אדישים לתופעה; (2) מערכת אכיפה עירונית חסרת אחריות. (3) מערכת משפטית שחיה בבועה ואינה מודעת להשלכות הרוחב של החלטות נקודתיות.

 

כל שלושת הגורמים הללו מתקיימים בעיר באופן שמחריף את תופעת הבנייה הבלתי חוקית ומזין אותה.

 

הצלע הראשונה – אוכלוסייה תומכת: תנאי זה מתקיים בעוצמה במגזר החרדי שהופך לרוב מוחלט בשכונה. ניתן להצביע על כמה סיבות לכך. ראשית, צורך קיומי-כלכלי במגזר זה בהרחבת שטחי הבנייה כמקור למגורים/השכרה. שנית, יחס מנוכר לחוקי המדינה ולבסוף תפיסה שבה אין חשיבות ערכית/תרבותית לאיכות הסביבה העירונית. כך למשל, מי שפועל נגד בנייה לא חוקית נחשב "עבריין" או "מוסר" תוך ביסוס עולם מושגים הפוך.

 

הצלע השנייה – המערכת העירונית: בעירייה יש רוב למגזר החרדי, מה שגורם לעתים קרובות לעצימת עיניים מול תופעת הבנייה הבלתי חוקית ולפעולה, אם בכלל, רק כשמוגשות תלונות. במסגרת זו ניתן לכלול גם את המדיניות הליברלית בהקלות בנייה שלה שותפה העירייה - מדיניות שמשמעותה המעשית היא "בנו לפי ראות עיניכם".

 

הצלע השלישית – בית המשפט: כמובן, ללא שיתוף פעולה של התושבים והרשות העירונית במיגור עבריינות הבנייה, אין לבוא בביקורת כלשהי נגד מערכת המשפט. בית המשפט תלוי לחלוטין בשתי צלעות אלו, ואין בכוחו לנהל מערכה עצמאית. ואולם, כפי שראינו גם כשתיק מגיע לבית המשפט, המחסום האחרון הופך למחסום של נייר בשל זיכוי נאשמים עקב קבלת טענות של אכיפה בררנית והגנה מן הצדק.

 

אלו אינם מקרים חריגים. ההיגיון וחוש הצדק מובילים שופטים לאמץ בחום החלטות שכאלו. אך להחלטות מסוג זה השפעה הרסנית על מה שנותר משלטון החוק בעיר בתחום הבנייה. כל זיכוי מעין זה משמש מסמר נוסף בארון הקבורה של חוקי התכנון והבנייה ומעודד, שלא מדעת, תופעה הפוגעת קשות בפני העיר.

 

רק שינוי היחס לבנייה הבלתי חוקית ומדיניות תקיפה הכוללת אכיפה בלתי מתפשרת מצד הרשויות, יצילו את ירושלים. האם ראש העיר משה ליאון יתעורר ויראה את טובת העיר ועתידה, או שייהפך לשכיר חרב ושבוי בידי מגזר התורם לחורבן העיר?

 

  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • עו"ד יאיר ברגר עוסק בתביעות ייצוגיות ובתחום הפלילי. לשעבר תושב שכונת רמות בירושלים שנאלץ בצער רב לעזוב
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד יאיר ברגר
מומלצים