"אצלנו אפילו האוהדים לא מוחאים כפיים"
השנה שעברה על מ.ס אשדוד מזכירה יותר עונה של "CSI" מאשר של קבוצת כדורגל. דווקא כשהיא סוגרת 20 שנה לאיחוד, הקבוצה מהדרום כנראה תמצא את עצמה בליגה הלאומית כשקבוצות אוהדים מאיימות על ההגמוניה שלה. אז איך בעצם זה קרה?
2018/19 הייתה אולי העונה הקשה ביותר של המועדון והיא הזכירה יותר עונה של סדרת המתח "CSI" מאשר עונת כדורגל. זה התחיל בדריסה של יצחק אספה בספטמבר, המשיך בהעמדה לדין ומאסר בפועל לעוביידה חטאב והסתיים בשבוע שעבר בנאום של האסיר לשעבר ג'קי בן זקן, שעדיין לא ברור לגמרי מה תפקידו במועדון.
כדי להבין איפה החל כדור השלג, צריך לחזור למאי 2015. חודש לפני כן הצהירו עירוני והפועל אשדוד על הקמתן מחדש בליגה ג' וחוללו היסטוריה בספורט בעיר בזמן שהקבוצה המאוחדת נלחמה על חייה בליגת העל. הפועל פתח תקווה הגיעה לאצטדיון הי"א למחזור הלפני אחרון של הפלייאוף התחתון כשהיא כבר יודעת שבעונה שלאחר מכן תשחק בלאומית.
לאצטדיון הגיע מספר לא מבוטל של אוהדי עירוני שבמהלך כל המשחק (מ.ס הפסידה 4:2 וירדה ללאומית), קראו נגד בן זקן. בארבע השנים מאז עברו הדרומיים מספר תהפוכות. הם אמנם חזרו, די בקלות, לליגה הבכירה בתוך עונה אחת, אך בשלוש השנים האחרונות הם בעיקר מקרטעים במאבקי הישרדות. אך מה שגורם לפרשנים להכריז "לקבוצה אין זכות קיום בליגת העל" הוא נושא הקהל.
שימו לב, אותה קבוצת אוהדים של עירוני אשדוד הביאה למעלה מ-700 אוהדים למשחק חוץ באילת (!) בו הבטיחה את עלייתה לליגה א'. 700 זה גם ממוצע האוהדים של מ.ס בליגת העל, בעיגול למעלה: "אין ספק שיש קנאה. אנחנו רואים איך הפועל ועירוני ממלאות את היציעים באוהדים אמיתיים ואצלנו, גם אם באים כמה מאות אוהדים, הם יושבים בלי למחוא אפילו כפיים", אמר אחד מאוהדי ה"אולטראס" של מ.ס.
עוד סיבה להידרדרות של המועדון מצויה במספר המאמנים שעברו תחת בן זקן בשנתיים האחרונות, וגם לאופן שבו חלקם מונו. רן בן שמעון קיבל שיחת טלפון בפברואר 2017 מכלא חרמון, כשעל הקו היה בן זקן שמינה אותו משם לעמדת המאמן. מאז עברו באשדוד בשנתיים האלה לא פחות משישה מאמנים, כשאם מחשיבים את הדמות הביתית, משה אוחיון ללא תעודת הפרו, מגיעים לשבעה.
אם תשאלו אדם אובייקטיבי, זה שלא אוהד את הקבוצה או מקושר לעיר, על מועדון ספורט אשדוד, הוא בוודאי יגיד לכם שהדבר הטוב ביותר שיצא מהקבוצה הוא האקדמיה שנחנכה ב-2010. משחקים שם מעל 1,200 שחקנים בקבוצות השונות, ויצאו ממנה שמות כמו אופיר מרציאנו וניר ביטון שהגיעו לסקוטלנד ולנבחרת, ניב זריהן ומיכאל אוחנה שמשחקים בהפועל באר-שבע וגדי קינדה שנמכר בינואר לבית"ר ירושלים. דווקא המכירה של האחרון התקבלה בתמיהה אצל הקהל. אחרי הכל, איך נוצר מצב שקבוצה שנמצאת מתחת לקו האדום ונלחמת על חייה בליגה, מוכרת את הכוכב הכי גדול שלה באמצע העונה?
עבור יובל נעים, שפוטר בסוף אותו החודש של חלון העברות בצורה הזויה, תוך כדי החזרה של הקבוצה מטדי לאחר תבוסה, התשובה ברורה: "ג'קי ידע שכל עוד אפשר למכור את גדי בסכום כסף גדול באותו הזמן מאשר אחרי הירידה, אז זה היה הדבר הכי כדאי". הדבר הזה ממחיש יותר מתמיד את העובדה שבן זקן מנהל את אשדוד הרבה יותר כמו עסק רווחי מאשר רצון להצליח מקצועית.
אז כעת, שלושה מחזורים לסיום העונה, לאשדוד
עוד יש סיכוי לשרוד בליגה וזה יקרה אם תנצח את מכבי פתח תקווה במחזור הבא. כל תוצאה אחרת תוריד באופן סופי את הקבוצה, שגם את תישאר, עדיין תחשוש מקבוצות האוהדים שיתפסו את מקומה בליגה ובתודעה.
לפנייה לכתב/ת 
