בפסח אני בישראל, בבית. לא משנה מה או איפה אהיה בעולם, בפסח אני שם. נולדתי למציאות הזאת. יש משהו מיוחד בחג הזה עבורי, הלילה שבו נולדתי, הוא הלילה שבו בודקים שאין זכר לחמץ בבית.

אימי מספרת לי, "היו לי צירים, בדיוק שהזרוע של הכבש הייתה באמצע הבישול, ובמקביל הכנתי את היין לקידוש, לא הייתה לי ברירה, התעקשת לצאת, אז הלכתי ללדת בלילה בבית חולים ובבוקר כבר חזרתי הבייתה ביחד איתך לליל הסדר, כי פסח תמיד עושים בבית גם אם יולדים לילה לפני, בשום אופן לא משאירים אבא עם 8 ילדים וסבתא בערב החג לבד. חוצמזה שזה לא היה כזה נורא, בלידה התשיעית מתרגלים".

הגעתי לעולם כשר לפסח ומאז אני חוגג פסח בבית.

יציאת מצרים היא ארוע מכונן במסגרת תולדות עם ישראל. אין יום שבו הארוע הזה לא מוזכר, אם בתפילות או בברכת המזון, לארוע הזה יש חשיבות עצומה האיזכור והזכירה שיצאנו ממצרים ממצב של עבדות לחרות.

בני ישראל עבדו בפרך במצרים וישנם מפרשים המייחסים את המושג "פרך" לעבודה שאינה הולמת את מבצע העבודה ולא רק כעבודה פיזית קשה.

היכולת להשתחרר מהמקום הכולא הזה, היא החרות שניתנה לעם ישראל.

לפעמים יוצא לי לשמוע אנשים המתבטאים באופן הבא: "אני לא מבין מה העניין הזה שכולם עושים מפסח, זה היה לפני כל כך הרבה זמן עכשיו אנחנו בישראל ומזמן כבר לא עבדים, כל הטקסיות והטרחה, זה מיותר."

יגאל אלון אמר "עם שאינו יודע את עברו, ההוה שלו דל ועתידו לוט בערפל", לדעתי, הצורך בזיכרון קשור לצורך בהפנמה ששום דבר אינו מובן מאליו.

באחת מההרצאות הרבות ששמעתי, נאמר שכמעט שליש מהאנשים העובדים בארה"ב אינם מסופקים ממקום העבודה שלהם. אם חושבים על זה בהיבט מספרי הרי שמדובר בכמעט 100 מיליון איש.

מדובר במספר עצום של אנשים שאינם שמחים ממה שהם עושים. בתפיסה שלי, לעשות משהו שמנוגד למה שאתה אוהב או רוצה לעשות, זה סוג של עבדות, ולכן, אני חושב שלהיות מסוגלים לשאול את עצמנו מהי "יציאת מצרים", עבורי היא שאלה שיש לה מקום על שולחן הסדר.

בכדי שהשאלה תהיה ברורה אני מציע את הדבר הבא:

קחו גליון ניר וציירו עליו עיגול. את העיגול חלקו לשישה חלקים. אני ממליץ על התחומים הבאים: (כמובן שכולנו בני חורין לבחור לעצמנו תחומים נוספים או אחרים שעליהם תרצו לעבוד.)

תחום כלכלי, פיננסי- כל מה שקשור לכסף, הוצאות או הכנסות.

תחום מערכות יחסים – כל מה שקשור לאופן שבו אני בקשר עם בן או בת זוג, אחים, חברים ועוד.

תחום בריאות – כל מה שקשור לאופן שבו אני אוכל, מתעמל.

תחום קריירה – כל מה שקשור לתחום העיסוק והעבודה.

תחום למידה צמיחה התפתחות אישית – כל מה שקשור בהתפתחות אישית, למידה, קריאה.

תחום קהילה מעורבות תרומה – הקשרים שלנו עם הקהילה שבה אנחנו חיים.

בכל אחד מהחלקים שקיבלתם אני מציע לרשום מהי "המצרים" שלכם כלומר איפה אתם עכשיו, ומהי "יציאת מצרים" עבורכם כלומר מהו המעבר מעבדות לחרות.

לדוגמא : מצב כספי. אם אני רוצה לראות את עצמי במצב כספי אחר ממה שהוא עכשיו עלי לשאול את עצמי. המצב כפי שהוא היום, מסמל בעבורי את "מצרים" זה המצב הכספי שלי, אני משתכר באיקס אלפי דולרים בשנה ויציאת מצרים עבורי זה להשתכר איקס +25 המספר הזה של איקס +25 , זוהי "יציאת מצרים" עבורי מבחינה כספית.

בשלב הזה צריך לבדוק ולשאול את עצמנו למה? למה אני רוצה לצאת מהמקום הזה? למה זה חשוב לי? מה ארוויח מזה? למי אוכל לעזור? מי עוד יהנה מזה חוץ ממני?.

לסוגית "הלמה?" חשיבות מכרעת בהרתמות למציאות פתרונות, כאשר יודעים "למה", כל איך הוא אפשרי.

המוטביציה לייצור את המציאות הזאת תבוא ממקום שמושך אותנו ליצור אותה ואין שום צורך בדחף, במקום שיש רצון יש דרך.

מכאן עוברים לחלק הבא בעוגה. זה יכול להיות מערכות יחסים, למשל. מה המצב היום ואיפה אני רוצה לראות את עצמי. מהו בתחום הזה שמסמל עבורי את יציאת מצרים האישית שלי. חשוב לקחת את המצב כפי שהוא היום בתוך מערכות היחסים שלי עם או בלי בן או בת זוג .

ככה עושים לגבי כל אחד מהתחומים. התמונה של הגלגל תסמל עבורכם את "יציאת מצרים" האישית שלכם. את התמונה תניחו לנגד עינכם שתוכלו לראות כל יום, לבדוק איך מתקדם המסע שלכם.

אני מזהיר, יתכן והדרך לא תהיה פשוטה, יהיו הפרעות, מכשולים ופיתוים לסטות ממנה. יחד עם זאת כאשר יש מפה האפשרות לזהות את מקומנו ולחזור למסלול נעשית קלה יותר.

לבני ישראל זה לקח 40 שנה להגיע ליעד הנכסף, לא כולם הגיעו אליו, כולל משה ואהרון שהנהיגו את המסע הזה לאורך כמעט כל הדרך.

אני מזמין אתכם למסע לצאת ממצרים להשתמש בטכנולגיות הקיימות היום ולקצר את המסע באופן משמעותי, כולנו יכולים, כולנו ראוים, כולנו בני חורין!

תבחרו להצליח.

חג שמח!

שלמות זה מבחירה