"מאכזבת את המשפחה כל השנה ולא רק בחג"
הכבשים השחורות של הבית היהודי: רווקה, נשואה ללא ילדים, נשוי עם ילד אחד בלבד וגרוש סדרתי מתכוננים לליל הסדר, ומשתפים אותנו בתשובות שהם עתידים להשיב לשאלות המעצבנות של המשפחה
הערב (ו') יציינו ברחבי ישראל את חג הפסח, ומאות אלפי ישראלים התעוררו מפוחדים. הסיבה? מבול השאלות והצקצוקים שעתידים לנחות הלילה על חייהם האישיים. 'הקרבת קורבן חג הפסח' קוראים לזה, רק שבמקום להקריב לאלוהים שה תמים, משפחות שלמות מקריבות את הביטחון העצמי של יקיריהם. וכך, בכל שנה ושנה, מוצאים עצמם קורבנות חג הפסח יושבים מול המבטים המרחמים, ומבינים בפעם המי יודע כמה שהם עדיין הכבשה הכי שחורה בשולחן. ביקשתי מקורבנות חג הפסח המצחיקים ביותר שיצא לי להכיר, לספר לנו כיצד הם מתמודדים, ואילו תשובות שוות הם כבר הכינו לעצמם בארסנל.
הרווקה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מאוקיי-קיופיד"
מי אני?
הדר סתיו. סטנדאפיסטית ויוצרת תוכן מתל-אביב.
איך את מאכזבת?
"אני מקפידה לאכזב את המשפחה שלי באופן רציף על פני כל השנה כדי להוריד את הציפיות מליל הסדר. כשמאכזבים בכל כך הרבה תחומים, מה זה כבר עוד ליל סדר בלי בן זוג?"
על מה בדרך כלל מעירים לך?
"בזכות השואה, כמות הדודים במשפחה שלי היא מינימלית. לצערי, אחותי הגדולה זיהתה את הספוט הפנוי ולקחה על עצמה את תפקיד הדודה המורידה עם שאלות כמו: 'מה חדש בטינדר?', 'מה לגבי ההוא, הבן של המורה שהיתה לך בחטיבה? כן, נו, זה שנראה כמו מוך?', וכמובן - 'עוד פעם מוזיקאי? תתבגרי כבר!'. לגבי הסעיף האחרון, לא נותר לי אלא להסכים".
ומה את עונה?
"אני מספרת לה שזה לא שאני דפוקה, אלו האפליקציות שדפקו את כולנו. כמו שנאמר: 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מאוקיי-קיופיד'. חוץ מזה, קשה לי לצאת עם מישהו שכותב על עצמו באפליקציה שהוא 'אוהב את החיים הטובים' ושם תמונה עם נמר מסומם בתאילנד. תפסיקו עם זה! זה לא חיים טובים, זה חיים של אנס".
ואם השנה ישאלו אותך שוב "מה חדש בטינדר?"
"השנה, ברוח החג, אני אבחר דמות מההגדה: כנגד ארבע בנות יצאה התורה. חכמה מה היא אומרת? 'יש לי חבר, הוא פשוט במילואים. באפגניסטן'. רשעה מה היא אומרת? 'יאללה פאטוצ', מה שורף לך?'. תמה - מה היא אומרת? 'אני בזוגיות עם עצמי'. ושאינה יודעת לשאול: 'תעבירו את המרור'".
בשביל להימנע מעוד צקצוקים ושאלות, היית מוכנה להביא חבר פיקטיבי?
"כן! הייתי שמחה לדפוק כניסה ולהיכנס לליל הסדר מלווה בבצלאל סמוטריץ', אבל הוא בדיוק הלך לבחור אריחים לבית המקדש השלישי".
מה היית עושה בשביל לא להיות בליל הסדר השנה?
"עונה על שאלון למדור יחסים ב-ynet ויוצאת עם הטוקבקיסט הראשון שלא קילל אותי. אבל בכפוף לשימוש סביר באותיות אית"ן".
הנשואה מינוס הילדים: "אני בשלה להיות אמא... של עוד כלב"
מי אני?
מיה אורות, בת 32, עובדת הייטק מתל אביב. נשואה כבר תשע שנים, בת זקונים אחרי אחים שכבר סיפקו נכדות ונכדים לשושלת.
במה את מאכזבת כל שנה את המשפחה בליל הסדר?
"בזה שאני אמא אבל של כלב שמנמן. ביתר המישורים האחרים אני בסדר, אגב".
על מה בלילות סדר קודמים היו מעירים לך ושואלים אותך בנושא הילדים?
"ההתייחסויות נעות בין הדחקה של המצב, במיוחד מצד קרובי משפחה שמניחים שזה ודאי רק עניין של זמן עד שנביא ילדים, או תגובות בעלות רמיזה בוטה בסגנון: 'נו? ומה חדש אצלכם?'. זה בלתי מעודן בעליל, כמובן. לצד זה קיימים הרהורים מעוררי אימה מסוג: 'אולי העייפות שלך היא סימן למשהו מהותי... אולי משהו שחסר לך בחיים?', ועד שאלות כנות להקסים ונוגעות ללב, למען האמת של האחייניות שלי, כמו: 'למה את לא רוצה להוליד ילדים?' למשל. פעם קיבלנו גם מונולוג ישיר של קרובה מרובת נכדים על כך שהקריירה והבילויים יכולים להמתין, ואיך כלום לא ישתווה לחוויית גידול הילדים, ויפה שעה אחת קודם. לזכותה ייאמר שהיא התנצלה על זה אחר כך".
מה בדרך כלל את עונה?
"אני משיבה שאני בהחלט בשלה להיות אמא לעוד כלב, ואם לא אז לחתול, חמור או עז. הודות לריבוי האחיינים יש בדרך כלל כל כך הרבה בלגן ומהומה, כך שאין באמת סיכוי להחזיק שיחה מתמשכת, גם לא בנושאים אחרים. כפרה עליהם, מפלצות רעש גמדיות".
ואם השנה שוב ישאלו אותך "נו, מה עם ילדים"? יש לך תשובות מוכנות מראש?
"השנה אנחנו אצל המשפחה של בן הזוג. שם, לדעתי, נמנעים מלשאול או אפילו להתייחס במרומז כי חוששים לשמוע שאנחנו לא מעוניינים כרגע. גם ההורים של בן זוגי כבר זכו בנכדים ונכדות הודות לאחים אחרים, מה שוודאי מקל עלינו להישאר כבשים שחורות וחופשיות".
נשוי עם ילד אחד בלבד: "עשינו קשירת חצוצרות. בעצם, קשרנו את כל התזמורת!"
מי אני?
תמיר בוסקילה. סטנדאפיסט, שחקן, יוצר וקומיקאי. בן 36 מרמת גן, במקור מחצור הגלילית בצפון.
על מה מעירים לך בדרך כלל?
"תמיד היו אומרים לי, 'תביאו ילדים, ילדים זה אושר. נחת. ילדים זה שמחה'. אבל היום אני מבין שכולם שיקרו. שאלתי את אבא שלי, 'למה אמרתם את כל זה?', והוא ענה לי, 'אה, רצינו שתרגישו מה אנחנו עברנו. נו... הילדה כבר מבקשת ממך את האוטו?'"
והיום?
"כיום יש לי ילדה בת 3 וכן, תמיד שואלים במשפחה, 'מה עם עוד ילד?', ולי חשוב לשאול אותם בחזרה: 'אתם תחליפו, תקלחו, תגדלו?'. אבל תכלס, כולם רוצים עוד ילד כדי שיהיה לילדה למי להרביץ. האמת היא שיש לנו ילדה אחת, אנחנו אוהבים אותה וזה מספיק. ואם ישאלו אותנו על זה, נגיד שכרגע עשינו קשירת חצוצרות. בעצם, קשרנו את כל התזמורת. נראה מה יהיה בעתיד".
אתה חושב שאתה מקור לאכזבה למשפחה שלך?
"קודם כל, אמא מרוקאית מתאכזבת תמיד. זה מתחיל בבחירות שלי לגבי ליל הסדר: כל שנה היא מתעצבנת עליי - 'מה זאת אומרת אתם אצל המשפחה שלה השנה בחג?', כאילו שהצד של אשתי זה דאעש. או שהיא מתחילה עם 'לפני 7 שנים עשיתם אצלם את פסח' - אשכרה יש לה קלסר עם תאריכים של מי עשה מה ואיפה. אגב, אם אני לא בא לחג אני מחוץ לצוואה. היא תוריש רק לאחים שלי את המצעים והכריות, איזה באסה".
יש לך טיפ או עצה לעוד זוג שסובל בדיוק כמוכם?
"יש לי טיפ כללי לכולם: שנה שעברה השארנו דלת פתוחה לאליהו הנביא ונעלמה לנו הטלוויזיה. רק אומר".
הגרוש הסדרתי: "אל תיפול באישה הרביעית!"
מי אני?
משה פרסטר. קומיקאי. נולד בנהריה, כיום ישן בקרית אונו.
כגרוש מקצועי, עדיין מתאכזבים ממך מליל סדר לליל סדר?
"כן, אני מאכזב את כולם. במיוחד את אימא שלי. זה קורה בגלל שאני מוצא לעצמי תמיד את הנשים הלא נכונות. אבל זה לא נגמר כאן - מאכזב אותה שאחרי הצבא בחרתי להיות שחקן ולא הלכתי לעבוד במפעל המתכת המקומי בנהריה, כמו שאבא רצה. בטח הייתי עושה שם חיל והיום הייתי מנהל מחלקה מאושר שנשוי לנהרינית שמנמונת. לגבי אבא שלי, הוא כבר מת אבל עדיין מביט בי מלמעלה מאוכזב - איך אני פחות מופיע בטלוויזיה, איך אין לו כבר מה להקליט ואיך פישלתי בהישרדות ולא זכיתי במקום הראשון (התהילה חשובה לו, לא הכסף)".
בלילות סדר קודמים, מה היו אומרים לך בנושא הגירושים?
"איך אתה תמיד נופל?! איזה נשים בחרת לעצמך? למה בכלל בחרת בנשים? מה יהיה אתך? אל תיפול באישה הרביעית".
איך נראה ליל הסדר הראשון שלך כגרוש?
"ליל הסדר הראשון בלי אשתי היה שואה. עצב, שקט, תחושת חידלון. כל אחד לגם מרק עוף מכובס בדממה. מדי פעם שמעו קללות עמומות מכיוון אבא ואנחות מכיוון אימא: 'איך אפשר לעזוב את מושיקו שלי, איך? הוא מושלם, איך זה יכול להיות שעוזבות אותו?!'".
מה התשובות שלך לכל הצקצוקים?
"כוחי במותניי, אני מלא און, זקפתי בידיי".
ואם השנה ישאלו אותך שוב, "נו, מה עם הגרושה הראשונה/השנייה או מתי פרק ג'?
"התשובה שכולם מייחלים לשמוע היא, 'נגמלתי מנשים. נגמלתי מכל חברה אנושית. מעכשיו אני חי לבד ואלמד לאהוב את עצמי'. אבל אין לי אומץ לומר זאת כי זה לא יקרה".
האם עבר לך במוח לפעמים לשלם למישהי שתשחק אותה אשתך השלישית רק בשביל שיעזבו אותך בשקט בליל הסדר?
"עשיתי את זה כבר בעבר! שלמתי למישהי שתשחק את אשתי השנייה. זה עבר מעולה! הבעיה היא שהתאהבתי בה והיום היא גרושתי השנייה".
מה היית עושה בשביל לא להיות בליל הסדר השנה?
"רק מוות יוציאני משם. אני שוקל זאת הפעם ברצינות - לבלוע קניידעלך עם ציאניד. זה יהרוג אותי. במחשבה שנייה, גם קניידעלך בלי ציאניד יהרוג אותי...".
חג שמח!
