ימי הזוהר של גליל עליון / עושה היסטוריה
רפאל נאה חוזר לסיפורים הגדולים ולאנשים שפגש בשנות הסיקור שלו, והפעם עולה צפונה כדי להיזכר בעונת האליפות המדהימה של הפועל גליל עליון ב-1993. מי היו שני הכוכבים שנעלמו מהאימון המסכם שלפני המשחק הראשון בסדרת הגמר, איך נראה החיבור הבלתי צפוי ביציעים, מי שילם על ארוחת השחיתות במטולה ומה הקשר בין פיני גרשון למשה דדש
מאז הזכייה ההיסטורית ההיא של הפועל גליל עליון באליפות המדינה בכדורסל ב-1993, המנהל המיתולוגי של הקבוצה דאז, עמית גל, חי כמו בסרט. הוא הפך לכוכב ריאליטי, סופרסטאר תקשורתי ומסתובב בעולם משלו. כשצילצלתי אליו כדי לדבר על אותה אליפות, הוא אמר שהוא עסוק בעבודתו כמציל בבריכה ויתפנה רק בערב. שאלתי אותו לתומי אם מדובר בבריכה בעמיר או בכפר בלום, והוא השיב שמדובר בבריכת גורדון בת"א. העונה ההיא עדיין זורמת עמוק בעורקיו של גל, שלצד המאמן פיני גרשון והשחקנים הפך לאחד הסמלים שלה בזכות האופי הצבעוני. הוא עוד לא תופס איך גליל שלו הדיחה בחצי הגמר את מכבי ת"א בסדרת הטוב מ-5 משחקים, ואח"כ את הפועל ת"א בסדרת הגמר.
והסיפורים שלו ושלי גם יחד יכולים להפוך את אותה אליפות לססגונית הרבה יותר. אמנם אלו היו שנות התשעים, והספורט בארץ היה יותר מקצועני מאשר בעשורים לפניו, אבל זו הייתה תקופה קצת פרועה בגליל. קחו למשל שניים מכוכבי הקבוצה, בראד ליף וסטיב מאלוביק. לאימון המסכם לקראת המשחק הראשון בגמר מול הפועל הם בכלל לא הופיעו, לזעמו הרב של פיני (שחתם בקבוצה על מפית, כששאר החתומים על החוזה היו גל, מנהל נעלי דפנה דב כבירי ויו"ר הקבוצה ידין כהן), ולאחר מכן התברר שבכלל נסעו לבלות בנתניה.
קנדי והשמפניות(צילום: יוסי רוט)
הם היו חבר'ה חמקמקים, השניים האלה. בלילה שאחרי הזכייה באליפות הצלם יוסי רוט ואני רדפנו אחריהם ואיתרנו אותם בפאב הכרכרה בקריית שמונה, אבל זו הייתה רק יריית הפתיחה למסיבה שלהם והם נעלמו לנו. הם חזרו לגליל למחרת בערב, איש לא יודע מהיכן. אגב, באחת הטיסות לספרד במסגרת גביע אירופה, מאלוביק השתלט על עגלת הצ'ייסרים, וסיכם בשאגה: "אני הקפטן!"
זו הייתה עונה פשוט חלומית עבור כל מי שהיה מעורב בענייני הקבוצה, וזה התחיל מהאווירה: במשחקי הבית בכפר בלום היה כיף בזכות קבוצת חב"דניקים אנרגטית שהגיעה לכל משחק עם כלי הקשה ועשתה שמח. היה שם חיבור מדהים בין קיבוצניקים חילוניים לחבורה דתית, כשכולם מעודדים למען מטרה אחת למרות הפערים האידיאולוגיים ביניהם. בסוף כולם הרוויחו: גליל עליון זכתה לקהל רותח, והצעירים מצפת העשירו אחרי כל משחק את קופות הצדקה מתרומות הקיבוצניקים... דורון שפר, אחד מגיבורי הזכייה, התחבר בהמשך חזק לאותם זרמים דתיים.
היום בו מכבי ת"א איבדה את האליפות לראשונה אחרי 23 שנה(צילום: מתוך ידיעות אחרונות)
כך זה נראה אז בעיתון(צילום: מתוך ידיעות אחרונות)
צריך לזכור שזו גם הייתה תקופה "חמה" מאוד מבחינה ביטחונית בגליל. אחרי אחד המשחקים, רון קופמן ואני יצאנו מכפר בלום לאכול במטולה. בדרך חזרה לבית ההארחה, בסביבות 1 בלילה, עצר אותנו מחסום צבאי. התברר כי סוג של רחפן בלתי מזוהה התגלה באזור, ובשלב ראשון נסגרו הדרכים. ה"קוף" בידר את החיילים עם בדיחות במשך שעתיים עד שאיפשרו לנו להמשיך לנסוע. וזה עוד על הכביש: היו גם טיסות במטוס מנהלים קטן, בן ארבעה מושבים. הרוח בעת הנחיתה הייתה בלתי נסבלת והמטוס התנדנד מצד לצד. ככל שהדרמות בגליל הגיעו לרגעי השיא, חניות המטוסים הצטמצמו, ונשלחנו מהמנחת בקריית שמונה לראש פינה – אבל הוא נסגר עוד לפני תחילת המשחקים ב-18:00. בלית ברירה נחתנו שם, והרבה לפני סיום המשחק נהגנו לשלוח את סרטי הצילום למערכת בת"א במונית כדי שהתמונות ייכנסו לעיתון.
את האליפות חגגה הקבוצה במסעדת הבשרים של יענקל'ה רוזנפלד ז"ל במטולה. היחידים ששילמו באותה לילה היו העיתונאים שהגיעו ממרכז הארץ, וכל השאר פשוט טרפו בלי חשבון. עמית גל מתרעם ואומר: "לא זוכר שהיה דבר כזה", אבל חברו יוסי לוין, עוד איש שחי את הקבוצה באותו זמן, טוען: "היה ועוד איך היה. לדעתי החשבון הגיע ל-70-60 אלף שקל, ורוזנפלד לא ראה מזה שקל".
היו ימים. פיני גרשון בעונת הדובדבנים ההיסטורית(צילום: יוסי רוט)
האם נראה שוב ימים כאלה בהפועל גליל עליון, ללא האיחוד עם גלבוע? גל ולוין חלוקים בדעותיהם. גל: "עכשיו נעשים מאמצים לרתום לעזרה את אנשי העסקים מאיר שמיר ואיזי שרצקי, ושני אנשי עסקים. אני אוהב לחלום". לוין: "הגדולה של הקבוצה ההיא הייתה בחיבור שלה לאזור שלם. ברגע שהיא הצליחה, כל תושבי הגליל הלכו איתה. עכשיו הילדים לא מתחברים למשחק ואין כסף".
אהרון ולנסי, יו"ר המועצה האזורית גליל עליון דאז, צפה מיד אחרי הזכייה כי הקבוצה תקרוס. "אם אני צריך להחליט במה לתמוך - בניית בתים לחיילים משוחררים או הזרמת כסף לכדורסל, אז ברור במי אתמוך". וכך קרה. אבל הזכרונות שנשארו משאירים את אותה קבוצה מפוארת כחלק מהמורשת הספורטיבית של ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
פיני גרשון בעונת הדובדבנים
צילום: יוסי רוט
מומלצים
