עזרת נשים: כך מסייעות קבוצות בפייסבוק לנשים להגיע למשרות בכירות

לפני שלושה שבועות התחילה מיה דיסטל (46) עבודה חדשה בחברת הייטק, והיא מבסוטה עד השמיים. זו משרה שונה לגמרי מעבודתה הקודמת, ועל האושר מהפרק המקצועי החדש היא סיפרה בעמוד הפייסבוק "פורום נשים בתעשייה". לפוסט היא הוסיפה שורת המלצות לאחרות שחולמות לשנות כיוון בקריירה אך חוששות. מעל 20 נשים כתבו לה באופן פרטי וסיפרו כי דבריה עוררו בהן השראה.

"מדעניות העתיד": מיזם של מיקרוסופט ינסה להגדיל את חלקן של הנשים בהייטק

שירות התעסוקה: נשים נאלצות לעבוד ליד הבית ומשתכרות ב-22% פחות מגברים

"נשים היום מתמודדות עם משימות גלובליות"

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

"עבדתי ביחידת תכנון אסטרטגי בעירייה גדולה, הכי רחוק מעולם ההייטק", אומרת דיסטל. "כמו רבים אחרים חשבתי שאין מצב לעבור להייטק מהמגזר הציבורי, שזה שני עולמות שונים ומה יש לי להציע שם, ובכל זאת, בגלל שהרגשתי שבעירייה הגעתי לתקרת זכוכית, ואף שזה היה ג'וב טוב וקרוב לבית, החלטתי ללכת על זה. הקבוצה הזו ממש עזרה לי להתמודד עם החשש ולהבין שאני לא לבד, ושיש עוד רבות באותו סטטוס ואותן התלבטויות".

דנה פאר ונועה אוחיון-באב. "דורשות שהשכר יעלה ודרישות מפלות יימחקו"(צילום: פרטי)

היא סיפרה, כי פתאום הייתה לה רשת תמיכה מקצועית. "אחרי מעל שנה של סדנאות שאירגנו מנהלות הקבוצה", סיפרה, "פגישה עם שלוש יועצות קריירה, והרחבת הרשת המקצועית, הגעתי למודעת דרושים של חברת הייטק, ויישמתי את כל העצות שקיבלתי מהחברות מהפייסבוק. בעזרת הנשים האלה, שאת חלקן לא פגשתי מעולם, ידעתי איך להתנהג בראיון, והבנתי שבעצם יש לי ועוד איך מה לתת לחברת הייטק - ובאמת קיבלתי את התפקיד".

הנשים מאחורי הפורום הן תחיה בן-צור ויפעת צ'רפק, שמנהלות את הקבוצה בהתנדבות. בן-צור מעבירה למחייתה קורסים מקצועיים פרונטליים לחברות הקבוצה ופורומים אחרים ויועצת במעו"ף (סוכנות ייעוץ לעסקים קטנים של משרד הכלכלה), וגם צ'רפק, עד לאחרונה סמנכ"לית בטמבור, מתפרנסת מהעברת קורסים לחברות הקבוצה, ומארגון והפקת קורסים של אחרים.

"נשים לא מגיעות למשרות בכירות מכל מיני סיבות", טוענת בן-צור. "הן יוצאות מוקדם ולא משתתפות בישיבות, מוותרות על בילויים של המשרד ועושות פחות נטוורקינג, והחלטנו ליצור זירה בה הן יוכלו לעבוד על נטוורקינג בלי לצאת מהבית. הקבוצה מיועדת לנשים בדרגות ניהול בינוניות ומעלה, אם כי לא כולן מנהלות. המטרה היא לעזור להן להפוך לכאלה, כי ככל שעולים בדרגות, השכר גבוה יותר, ושיעור הנשים, לצערי, קטן יותר".

השתיים מפרסמות בקבוצה משרות רבות, וגם פוסטים אנונימיים של נשים, התוהים למשל מתי יש להודיע למעסיק על היריון. "הכוח הוא שחברות בקבוצה כ-60 אלף נשים, ולכן, אם אני כותבת משהו כמו 'מי פה עובדת באלביט ויכולה לעזור עם קידום קו"ח?', די מהר תימצא מישהי שתעזור, ואחרת שתציע עזרה בתרגום הקו"ח לאנגלית. לא פעם קורה שנשים מתייעצות לפני ראיון עבודה כמה כסף לדרוש, ובזכות העצות מחברות הקבוצה, דורשות כמה אלפים טובים יותר - ומקבלות".

לשים כיסוי ראש בראיון עבודה?

עם כמה שאופנתי לטנף על פייסבוק, ודי בצדק, קבוצות הנשים ברשת החברתית מדגימות דווקא את התועלת שהיא מספקת לאנשים, ולכוח שנשים רבות שואבות מהעובדה שהן יכולות להתייעץ עם מאות נשים אחרות. כאמור, לפעמים לא מדובר רק בהעצמה ברמת מצב הרוח, אלא גם בתוספת למשכורת.

תחיה בן צור. "ככל שעולים בדרגות, יש הרבה פחות נשים"(צילום: נירי גתמון)

קבוצה נוספת כזו היא "דתיות עסקיות", שנפתחה ב-2014 על ידי יסכה אופנהיים, ומונה כ-11 אלף נשים מכל טווח הדתיות, שבבעלותן עסק בגודל כלשהו. "אני, למשל, מנכ"לית שכירה בתאגיד התיירות של קיבוץ ניר דוד, ובנוסף יש לי חברה פרטית לפיתוח אנשים ועסקים", מספרת חלי יעקבס, ממנהלות הקבוצה. לדבריה, נשים חרדיות צריכות להרוויח כסף כשהבעל לומד, ולרוב משקיעות בזה את כל-כולן; ואילו דתיות-לאומיות - שרובן לרוב משכילות, גרות בפריפריות ומקימות משפחה בגיל צעיר - נאלצות או בוחרות להקים עסק עצמאי שישתלב עם אורח חייהן.

"הקבוצה הזו", אומרת יעקבס, "מאפשרת לחברות להתייעץ עם עוד בעלות עסקים על שאלות שמעסיקות דתיות, כמו האם לבוא לראיון עבודה עם כיסוי ראש, האם לספר שאני גרה בהתנחלות, ומה עושים כשכולם מכירים את כולם במגזר ולכן משלמים לי שוטף פלוס ברוך השם. יש אפילו שם למגזר הדתיות שבבעלותן עסק - דתעס"קיות".

מי שיכולות להיחשב ממייסדות הז'אנר של קבוצות הנשים, אם כי מכיוון מעט אחר, הן דנה פאר ונועה אוחיון-באב, מייסדות ומנהלות קהילת "דנה ונועה תעשו לי קריירה". לדברי פאר, "בניגוד לקבוצות אחרות, בהן כל חברה בקבוצה יכולה להעלות משרות פנויות, למשל, אנחנו מנהלות ריכוזיות, והכל עובר דרכנו וצריך לעבור אישור. אנחנו פועלות כבר שמונה שנים, ועם הזמן צברנו שם ומוניטין בזכות 80 אלף העוקבים שלנו, והיום מעסיקים פונים אלינו בעצמם ומבקשים שנפרסם משרות שלהם".

היא מוסיפה, כי "לא פעם אנחנו מתנות את הפרסום בזה שהשכר יעלה, כי הוא נמוך מדי, או שדרישה מפלה, כמו עדיפות ליוצאי 8200, תימחק, ושהמודעה תנוסח בלשון שפונה לגברים ונשים. רוב החברות אצלנו הן נשים אבל בהחלט יש גם גברים. המשרות הן בעיקר מתחומי הרוח והחברה, אמנות, תרבות, תקשורת ועיצוב".

אתן לא מתפרנסות מניהול הקהילה. למה בעצם לא לקחת עמלה על כל הצעת עבודה שמעסיק מבקש שתפרסמו?

"תפעול העמוד הוא באמת בהתנדבות, אבל אנחנו גובות תשלום על ההרצאות שלנו. בשביל לגבות תשלום ממעסיקים נצטרך לצאת מהפייסבוק ולפתוח אתר, וזה דורש הרבה התעסקות. חוץ מזה, הרבה מעסיקים מהעולמות שאנחנו מתעסקות איתם הם עמותות ומגזר שלישי שאין להם בדיוק מחלקת משאבי אנוש גדולה. לא פעם מדובר במנכ"ל עצמו שמפרסם את המודעה כך שלא בדיוק מדובר בתאגידי ענק שלא תהיה להם בעיה לשלם עבור הפרסום".