"בבית החולים הרגו את אימא שלי"
כ-5,000 איש מתים מזיהומים בבתי חולים מדי שנה, נתון שחוזר על עצמו מדי שנה, ללא יכולת למגר את התופעה. 3 סיפורים של אנשים שיקיריהם מתו כתוצאה מהזיהומים
הבוקר (א') פרסמנו את הנתונים על מידת הזיהומים בבתי חולים בארץ - והנתונים עגומים. זאת בנוסף לנתונים של דו"ח מבקר המדינה כי בכל שנה נפטרים בין 4,000-6,000 בני אדם מזיהומים נרכשים בבתי החולים בישראל.
המקרה של דני רופ שאיבד את אביו אלן כתוצאה מזיהום בבית חולים הוא אינו מקרה יחיד. בני משפחתה של אטי ליבה ז"ל טוענים שגם אמם נפטרה בנסיבות דומות.
"אמא שלי מתה לפני שמונה שנים בגיל 82. היא אובחנה באיכילוב עם סרטן לימפה והאונקולוג שלה במחלקה המטולוגית אמר שהיא במצב טוב והסרטן לא מתפשט מהר בגילה, ויש מקום לאופטימיות" מספרת בתה רלי בנקר, "היא התחילה טיפולי כימותרפיה עם העובדת הסיעודית שלה ומצבה היה טוב ואני חזרתי לבוסטון – שם אני מתגוררת".
אולם ברגע שבנקר נחתה בארצות הברית היא קיבלה טלפון בהול שמבשר לה שאמה אושפזה בבית החולים במחלקה הפנימית. "התקשרתי לרופאה שבישרה לי שאמא שלי במצב מאוד קשה ואחרי כמה ימים היא איבדה את ההכרה. הצוות הרפואי אמר לי שהיא נדבקה בחיידק ושהם לא מצליחים להילחם בו בשום תרופה ואנטיביוטיקה".
לדבריה, מצבה הלך והחמיר בגלל הזיהום שנדבקה בבית החולים – וללא קשר למחלת הסרטן. לאחר שבעה ימים קבעו הרופאים את מותה של האם. "לאחר שהיא נפטרה צלצלתי לאונקולוג שלה שהיה המום. הוא ממש כעס ולא הצליח להבין איך זה קרה. אני לא מצליחה איך חולי סרטן עם מערכת חיסונית מוחלשת באים במגע עם חולים עם זיהומים?! בבית החולים הרגו את אמא שלי. הנושא הזה חייב לעלות למודעות והמדינה חייבת לתת לזה מענה כדי שלא ימותו עוד אנשים" מסכמת ליבה.
אחרי ניתוח השתלת כליה - מופרדת רק בווילון
שלומי איבד את אשתו לפני חמש שנים מאחד מבתי החולים במרכז הארץ "אשתי עבר ניתוח השתלת כליה. "כל כך הזוי היה, שאחרי ניתוח מורכב, לא הכניסו אותה לבידוד מוחלט, רק וילון הפריד בינה לבין חולים אחרים צריך לזכור שהגיעו לשם הרבה אנשים לבקר את המאושפזים האחרים, וכיום בדיעבד אין לי מושג איך אפשרו דבר כזה שחולים נמצאים עם מערכת חיסונים כל כך חלשה ורגישה".
לדבריו, כשהוא וקרובת משפחתו פנו לאחת האחיות הסיעודיות במחלקה וביקשו לקבל מסיכה וחלוק על מנת למנוע זיהומים – ונענו בשלילה.
"יש תחושה שלא אכפת להם, שהם לא באמת מקפידים על הגיינה ועל מניעת זיהומים. אחרי בערך שבוע אשתי נפטרה כתוצאה מזיהום. עד היום בבית החולים לא מוכנים להודות שזו סיבת המוות.
"שמענו מהם הרבה תשובות לא ברורות וגמגומים אבל ברור לנו שהיא מתה כתוצאה מזיהום ואולי אילו היא הייתה נמצאת בבידוד ולא הייתה חשופה לחיידקים עמידים בבית החולים היא הייתה יכולה להישאר בחיים. עצוב לי לקרוא שלא מפיקים את הלקחים מהמקרים האלו ויש עוד אנשים שמקפחים את חייהם כתוצאה מזיהומים", מספר שלומי בתסכול.
בעקבות מות האם: הקימה עמותה הנלחמת בזיהומים
רחל לייקוביץ' איבדה לפני כשנתיים חצי את אמה - חיה ברונשטיין ז"ל בגיל 87. "אמא שלי נפלה ונשלחה לבית חולים לבצע צילום רנטגן. הפציעה שלה התגלתה כלא חמורה, אך חיה לא שרדה את הביקור בבית החולים.
האם נדבקה בזיהום חמור בעקבות זריקה לדילול דם שקיבלה, ולמרבה הצער, לאחר מאבק עיקש של שלושה שבועות היא נפטרה. "הייתי בכירה בהיי-טק והחלטתי כתוצאה מהמקרה החלטתי להקים את עמותת "רפואה בטוחה" ששמה לה להילחם בנושא של זיהומים בבתי החולים".
לדבריה, היא נדהמה מהמצב של הזיהומים בבתי החולים והחליטה ללמוד ולחקור את הנושא ובין השאר פנתה למבקר המדינה על מנת לבדוק את הנושא לעומק. "גיליתי שזיהומים זה לא גזירה משמיים וזה נושא שניתן לטפל בזה. דיברתי עם בכירים במשרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית, ארגונים נוספים וקבעתי פגישות עם כל בתי החולים. ראיתי שהדבר הזה לא קרה רק לאימא שלי אלא לעשרות אלפי אנשים אחרים".
עוד מוסיפה לייקוביץ: "מידע על זיהומים חשוב מאוד לציבור. אך הצגת רמת הזיהומים והשוואה בין בתי החולים לא משקפת את ההשלכה האמיתית של הזיהומים על חיינו וגורמת לשיימינג מיותר של בתי החולים. על כן יש להציג לציבור את הסטטיסטיקה שמתארת את מספר הנפגעים והמתים כפי שמקובל להציג ולא להסתיר נתון זה מעיני הציבור.
"מכת הזיהומים תמשיך להכות בחולינו עד שמשרד הבריאות והממשלה יטפלו בצפיפות הקטלנית בבתי החולים. המשמעות היא השקעה של עשרות מיליארדי שקלים שצריכים להיות מופנים לשיפור תשתיות האשפוז כך שלפחות נהיה בממוצע ה-oecd במספר המיטות ל-1,000 נפש. לולא שינוי מדיניות דראסטי בנושא זה, לא תיפתר הצפיפות הקטלנית ולא נמגר את מכת הזיהומים".
לפנייה לכתב/ת 
