אחים לטריאתלון: שחר ורן שגיב חולמים על טוקיו
מאז 1996 לא היה דבר כזה: אחים שמועמדים לייצג את ישראל באולימפיאדה. שחר ורן שגיב מחזיקים כרגע את הכרטיסים לטוקיו וחולמים רק על יום אחד בלוח השנה. שחר: "אין הרבה אחים בעולם שמצליחים להגיע ביחד לאולימפיאדה". רן: "אפשר ללכת הכי רחוק שאפשר, להשיג מדליה אולימפית"
שחר ורן, האחים לבית שגיב מזכרון יעקב, חולמים כמובן בנפרד. אבל שניהם יחד חולמים על תאריך אחד. 27 ביולי 2020. אפילו על שעה מסוימת ביום. 7:30 בבוקר. זה המועד שנקבע להזנקת הטריאתלון באולימפיאדת טוקיו.
הכרטיס ליפן נמצא כרגע בידיים של שני הספורטאים והם רק מחכים לרגע הזה. שחר ורן גם יוכלו לעשות היסטוריה קטנה בטוקיו, כשיהיו צמד האחים הראשון שמשתתף במשחקים האולימפיים, מאז רן וניר שנטל, שייטי ה-470, שייצגו את ישראל באטלנטה 1996.
שחר, האח הבכור (24), נמצא כיום במקום ה-26 בדירוג האולימפי. אחיו הצעיר רן בן ה-22 מדורג 71 ברשימה האולימפית. 55 הראשונים יגיעו לאולימפיאדה, אבל עם הגבלה של שני ספורטאים למדינה, כך שכרגע שני האחים בפנים בגלל ריבוי מתחרים ממדינות אחרות המדורגים לפניהם. הרשימה תיסגר סופית בחודש מאי בשנה הבאה והשניים ממשיכים להתחרות כדי להתמקם עוד יותר גבוה בצמרת העולמית.
הטריאתלון כולל כידוע שחייה, רכיבה על אופניים וריצה. שוחים קילומטר וחצי, רוכבים 40 קילומטר ומקנחים בריצה של 10 קילומטר. קלי קלות... שחר: "אין הרבה אחים בעולם שמצליחים להגיע ביחד לאולימפיאדה. אנחנו לא רוצים לצאת בהצהרות, אלא רק למצות את השאיפות". רן דווקא לא מציב גבולות: "אפשר ללכת הכי רחוק שאפשר, להשיג מדליה אולימפית".
אגב, המושג צמד אחים לא זר לענף הטריאתלון העולמי. בשתי האולימפיאדות האחרונות ייצגו האחים אליסטר וג'ונתן בראונלי את בריטניה, ושניהם גם עלו פעמיים ברציפות על הפודיום בלונדון 2012 וריו 2016. אליסטר עם זהב כפול, וג'ונתן עם ארד וכסף. גם בישראל יש צמד מפורסם, התאומים רן ודן אלתרמן שהיו אלופי הארץ בטריאתלון בעשור הקודם ("הם פתחו דלת מבחינה הישגים ברמה העולמית, לפני זה לא היה אף אחד"), אומר שחר.
בצמרת של הטריאתלטים
האחים שגיב עשו התקדמות משמעותית בשנים האחרונות, כששחר הגיע למקום השלישי באליפות אירופה עד גיל 23: "אחרי שהשגתי מדליה, הבנתי שאני יכול לחלום יותר בגדול ולעשות משהו מיוחד. הבאתי מדליה היסטורית, ואני מקווה שזה ייתן תמריץ לדור הצעיר ויעזור לענף להתפתח". רן הגיע למקום הרביעי באליפות אירופה עד גיל 23 שנערכה בשנה שעברה באילת, ופיספס בשתי שניות את המדליה בגלל תקלה בהחלפת אופניים: "המעבר לבוגרים היה לי יותר קשה בהתחלה, אבל כשהתחלתי להביא הישגים, נראה לי שהמקום שלי ביחד עם חבורת הצמרת העולמית".
יש תחרות גם ביניכם?
שחר: "לא יוצא לנו להתחרות הרבה ביחד, אבל כשזה קורה, זה כיף שהוא איתי על קו הזינוק. כשמגיעים הביתה משחזרים מה הלך טוב ומה פחות". רן: "כל פעם ששחר עושה תחרות טובה אני מבסוט בשבילו. אני יותר ממוקד בלהתקדם בדירוג שלי ולעשות צעד אחרי צעד. בסוף אני גם אגיע לדירוג שלו".
למה בחרתם בטריאתלון ולא ענף אחר?
רן: "להיות בחוץ, להכיר מקומות חדשים, להיות בטבע וליהנות מהנופים, בים או בכביש, זה הכי כיף. יש משהו בשילוב של שלושת הענפים שלא עושים כל הזמן את אותו דבר".
שחר: "בטריאתלון אפשר למצות את הפוטנציאל של כל אחד, כי אין לזה סטנדרטים מסוימים או מבנה גוף מיוחד, רק לבוא ולאהוב את הענף".
רצים בעקבות האבא
ואולי זה גם מה שראו בבית. האבא הוא ד"ר שמי שגיב, כירופרקט. בשנת 1984 ייצג את ישראל באולימפיאדת לוס אנג'לס בריצת המרתון, אז נקרא שם טוב סבג. האב דחף את ילדיו לעסוק בספורט. כשהגיעו לגיל 15 עברו למכון וינגייט להתאמן באקדמיה למצוינות תחת המאמן הלאומי אורי זילברמן. "אנחנו סומכים על מה שאבא אומר, הוא מבין בספורט. הוא מעודד וכל הזמן דאג להעלות לנו את הרף", מספרים האחים שמציינים כהשפעה גם את רון דרמון (27), הטריאתלט שייצג את ישראל בריו 2016 אבל פרש לפני כשנה וחצי, לאחר שנפצע מפגיעת אופניים חשמליים.
כמה מפריעה לכם החשיפה של ענפים אחרים לעומת הטריאתלון?
שחר: "מה שבוחרים לסקר, זה מה שיקבל את החשיפה. אם יבחרו לסקר
יותר את הענפים שמביאים הישגים למדינה, יכירו אותם יותר. התוצאות של הענפים האלה, אגב, יותר מרשימות מהתוצאות בכדורגל ובכדורסל".
במאי 2020 תיסגר הרשימה האולימפית שבה נמצאים כעת השגיבים. אחרי שנה ארוכה של תחרויות, יתמקדו השניים בהכנות לטוקיו, וביום המיוחד ההוא של סוף יולי.
לפנייה לכתב/ת 
