מפסיקים לשתוק: השחקנים נגד הגזענות באנגליה / מר עולם
הם סופגים קריאות וקללות מהיציעים, לפעמים בחסות כלי התקשורת, אבל לשחקנים השחורים, וראחים סטרלינג בראשם, נמאס. הם דורשים עונשים כבדים הרבה יותר מהנהוג כיום. ורק אל תגידו להם שהמצב טוב יותר מבעבר
הוא רק בן 24, אבל ראחים סטרלינג הוא כיום מהכוכבים הגדולים ביותר בכדורגל העולמי. הוא אחד משני המועמדים לזכות בתואר "כדורגלן העונה" באנגליה מטעם מנצ'סטר סיטי, יחד עם וירג'יל ואן דייק הבלם ההולנדי של ליברפול. מעבר לכך הוא גם אחד השחקנים הבכירים בנבחרת אנגליה ולכן כאשר סטרלינג מדבר, אנשים מקשיבים. ובמיוחד כשהוא מתייחס לגל האירועים הגזעניים ששוטף בתקופה האחרונה את הכדורגל העולמי.
סטרלינג, שהמשחק הבא שלו בנבחרת יהיה ה-50 שלו במדי "שלושת האריות", הפך בזמן האחרון לדובר העיקרי של הכדורגלנים השחורים באנגליה כנגד הגזענות. הוא סרבן ראיונות ידוע - יש לו ביקורת קשה כלפי חלק מהתקשורת הבריטית, ולכן היה מעניין לקרוא את הטור שפירסם בעיתון "טיימס".
סטרלינג במדי הנבחרת. "בעיית הגזענות עמוקה"(צילום: Getty Images)
"עונשים כבדים – זה מה שאני חושב שיעזור להילחם בתופעה. אני קורא להטיל עונש הפחתת תשע נקודות מכל קבוצה שאוהדיה נמצאו אשמים בהתנהגות גזענית. אני יודע שזה נשמע עונש חמור, אבל איזה אוהד יסתכן בהתנהגות גזענית אם הקבוצה שלו עלולה לרדת ליגה או לאבד את הסיכוי שלה לאליפות?", כתב סטרלינג בטורו.
"העונשים הקלים שנותנים כיום לא עושים רושם על הקבוצות ועל ההתאחדויות, אבל האנשים שכן יכולים להשפיע הם הספונסורים. בפעם הבאה שמועדון או התאחדות לא יפעלו באופן ראוי כנגד גילויי גזענות, הייתי מאושר לראות את החברות הגדולות מפסיקות להעביר להם את הכסף הגדול. זה יהיה צעד מוסרי חשוב", המשיך הקשר.
סטרלינג היה אחד מכמה שחקנים שחורים של נבחרת אנגליה שזכו לנהמות בכל פעם שנגעו בכדור במשחק הנבחרת נגד מונטנגרו בחודש שעבר בפודגוריצה. האירוע זכה לכותרות גדולות, בעיקר באנגליה, ומונטנגרו הואשמה בהתנהגות גזענית של אוהדיה. עדיין לא פורסם מה העונש שתקבל, אבל סביר להניח שהוא לא יהיה גבוה במיוחד.
הציוץ של סטרלינג נגד האשמה של בונוצ'י(צילום מסך מאינסטגרם)
דני רוז, המגן של טוטנהאם ושל נבחרת אנגליה, שגם אליו כוונו הנהמות, אמר אחרי אותו משחק: "אני בן 28 ויש לי עוד חמש או שש שנים בכדורגל. אבל האמת היא שאני כבר לא יכול לחכות לרגע שזה ייגמר ושלא אהיה יותר חלק מעולם הכדורגל. אני מאלף את עצמי להתנהג כראוי, אבל לצערי יש בכדורגל יותר מדי פוליטיקה, וממש נמאס לי. אני לא רוצה שהשחקנים מהדור הבא יעברו את מה שאני עברתי". גם דני רוז תומך בעונשים חמורים הרבה יותר ממה שנהוג כיום: "כשמדינות מקבלות קנס בסכום שאני מוציא בערב אחד של בילוי בלונדון, למה אתם מצפים?".
רק כדי לקבל פרופורציות, ההתאחדות הרוסית נקנסה ב-29 אלף דולר על קריאות גזעניות של אוהדי הנבחרת במאי 2018, כאשר במקביל בשיקטאש הטורקית קיבלה קנס של 39,400 דולר – על כניסה של חתול למגרש בזמן משחק של ליגת האלופות. הזוי.
רוז. "ממש נמאס לי"(צילום: רויטרס)
נחזור לטור של ראחים סטרלינג: "בעיית הגזענות בכדורגל היא מאוד עמוקה ולא נעשה כמעט שום דבר כדי לטפל בה. כל האירועים האחרונים גורמים לי לכעס גדול ולאכזבה עמוקה. כשהייתי ילד וגדלתי בלונדון, הלכתי לבית הספר ושיחקתי כדורגל, בכלל לא ידעתי מה זו התנהגות גזענית כי מעולם לא נתקלתי בה. לכן זה נשמע לי מטורף שב-2019 אני צריך לכתוב טור בעיתון שקורא לשינויים דרסטיים בספורט שאני אוהב".
שחקן שחור "מבזבז", שחקן לבן "קונה"
מבחינתו של סטרלינג הקש ששבר את גב הגמל היה כאשר כמה אוהדי צ'לסי קראו לעברו קללות גזעניות במהלך המשחק של מנצ'סטר סיטי בסטמפורד ברידג' בדצמבר האחרון. העיתונים פירסמו תמונות קשות שבהן נראה סטרלינג עומד די המום בפינת המגרש ומאחוריו כעשרה אוהדים, לבנים כמובן ודי מבוגרים, השואגים לעברו ועושים תנועות מגונות.
לאחר אותו אירוע החליט סטרלינג שהוא לא שותק יותר וכיוון את חיציו גם כלפי הטבלואידים, עיתוני הסנסציות, שלטענתו משחקים לידי הגזענים בכך שהם עושים אפליה בין שחקנים שחורים ללבנים.
סטרלינג מגיב לאוהדי מונטנגרו(צילום: רויטרס)
מאז שעלה לבוגרים של ליברפול בגיל 17 סטרלינג מקבל, באופן טבעי, התייחסות רבה בתקשורת. והצהובונים מרבים להתעסק בחייו הפרטיים ובקעקועים שלו. במאי 2018 נכתבו ביקורות על הקעקוע החדש שלו, ציור של רובה 16M שקועקע על רגלו. מבלי לברר את הסיבה, הצהובונים החליטו שמדובר באקט שמעורר אלימות. אף אחד לא שאל את סטרלינג מה המניע שלו – שהיה איזכור לאביו שנהרג מפגיעת רובה כשהיה בן שנתיים.
סטרלינג, שמרבה להשתמש ברשתות החברתיות כדי להעביר את המסרים שלו, פירסם לא מכבר באינסטגרם שתי תמונות ובהן כותרות מהצהובון "דיילי מייל". באחת מהן עוסקים בכדורגלן השחור הצעיר טוסין אדאראביויו, ש"ביזבז" מיליונים כדי לקנות בית, ובשנייה מופיעה כותרת שבה מדובר על החלוץ הצעיר פיל פודן, חברו לקבוצה, "שקנה בית לאימו". פודן הוא כמובן לבן. והאמת היא ששני הכדורגלנים קנו את הבתים לאימהות שלהם.
כשרוז נשאל על המהלכים של סטרלינג הוא אמר: "זה עצוב שזה המצב, אבל מה שסטרלינג אמר לגבי יחס התקשורת אלינו, השחקנים השחורים, הוא צודק במאה אחוז. היחס המחפיר שהוא קיבל מהצהובונים, זה היה מוגזם ביותר. כשהוא פירסם את התמונות באינסטגרם כולנו היינו מאושרים, כי כולנו מסכימים איתו. מה שטוב ברשתות החברתיות זה שלפתע יש לך קול ואתה יכול להשפיע על המחשבות של האנשים".
דני רוז מול מונטנגרו. "כולנו מסכימים עם סטרלינג"(צילום: AFP)
ביום שישי בשבוע שעבר החליטו סטרלינג, רוז ושחקנים שחורים נוספים באנגליה לעשות מעשה. הם החליטו שבמשך 24 שעות הם לא יעלו שום פוסט או תמונה חדשה ברשתות החברתיות, ותופיע שם רק מילה אחת enough - מספיק. עד כמה המחאה הזו השפיעה על התרבות הבריונית שהשתלטה גם על הרשתות החברתיות, מוקדם לדעת.
מה שכן, סטרלינג וחבריו פנו להנהלות פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר כדי שיפעלו להסרת תוכן גזעני שמופנה כלפי שחקני כדורגל. סטרלינג, אגב, לא אוהב את הרעיון של ירידה מהמגרש במקרה של קריאות גזעניות חוזרות ונשנות: "אם נרד מהמגרש והמשחק יופסק, זה יהיה ניצחון לגזענים", הוא טוען.
כמובן שתופעת הגזענות בכדורגל לא קיימת רק באנגליה, אלא כמעט בכל מקום, מהסיבה הפשוטה שמדובר בתופעה תרבותית שחוצה עמים ולאומים. איטליה הזדעקה לא מכבר כאשר אוהדי קליארי החלו לנהום כלפי מויסה קן, הכוכב הצעיר של יובנטוס ושל נבחרת איטליה, כאשר הבקיע שער מול קבוצתם.
קן. ספג קללות מאוהדי קליארי(צילום: גטי אימג'ס)
התדהמה הגדולה הייתה כאשר הבלם לאונרדו בונוצ'י, חברו של קן לקבוצה ולנבחרת, אמר בסיום המשחק כי "האשמה היא 50 אחוזים של אוהדי קליארי ו-50 אחוזים של קן". בונוצ'י חטף מקלחת של ביקורת, על כך שהאשים גם את הקורבן למעשה המכוער, וכמובן שמיהר להתנצל ולומר שהייתה פה אי הבנה. אבל דבריו של בונוצ'י מייצגים חלק ניכר מהציבור שלא מבין את משמעות ההתנהגות הגזענית.
נכון, קן חגג מול יציע אוהדי קליארי והיה בכך מעשה של קינטור ופרובוקציה קלה. אף אחד לא היה בא בטענות אם האוהדים היו מגדפים ומקללים את קן, כפי שמקובל ונהוג במגרשי הכדורגל. לא נעים, אבל גם לא נורא. אבל קריאות וקללות על רקע גזעי, נהמות של קופים, זריקה של קליפות בננה וכיוצא באלה – כאן כבר מדובר בהתייחסות לצבע העור של השחקן, למוצא האתני שלו. כאן כבר מדובר בהתייחסות אליו כאל תת-אדם, כאל בעל חיים.
ומקבל ניחומים מחבריו(צילום: AFP)
הרשויות, בינתיים, לא עושות הרבה. חוץ מכמה מילות גינוי של נשיאי אופ"א ופיפ"א, לא שמענו הרבה מצד האנשים שמנהלים את הכדורגל. סטרלינג, רוז ושחקנים נוספים שדיברו בנושא, כמו טרוי דיני מווטפורד, עושים מהפיכה. עד עתה השחקנים השחורים בעיקר שתקו. היו להם את הסיבות שלהם, אבל בצורה כזו או אחרת הם קיבלו את המצב ולא האמינו שיש בכוחם לשנות אותו.
יכול להיות שהם חששו לקריירה שלהם, למיליונים שהם מרוויחים. יכול להיות שהם העדיפו לטמון את הראש בחול ולא להיגרר למאבקים מול אוהדים, מנהלים וסוכנים שיעצו להם "להישאר בשקט". אבל הדור החדש לא מוכן לשתוק עוד. לא מוכן לקבל את המציאות העגומה - ורוצה לשנות אותה. מה שבטוח, מדובר בדרך ארוכה ורצופה במכשולים וקשיים. אבל דבר אחד בטוח: הם לא מוכנים להוריד את הראש ולשתוק.
לפנייה לכתב/ת 
ראחים סטרלינג
צילום: רויטרס
מומלצים
