ספירת נשרים: יותר בנגב, פחות בגולן
מספר הנשרים שמעופפים מעלינו נמצא בירידה כבר שנים והם בסכנת הכחדה, אלא שעכשיו מגיע נתון מעודד: השנה הדורסים המרהיבים נצפו בישראל יותר מבשנה שעברה בדרום הארץ
נתוני ספירת הנשרים בחורף 2019 מחזקים את המגמות שזוהו בשנים האחרונות: עלייה במספרם בנגב, דרדור במצב הנשרים בגולן ובמדבר יהודה, והצלחה של פרויקטים שנועדו להשיבם לטבע במקומות שונים. עם זאת, מאז 1999 חלה ירידה מצטברת של כ-7% במספר הנשרים בארץ.
בדרום נספרו השנה 110 נשרים לעומת 72 אשתקד. בצפון נספרו רק 37 לעומת 58 בשנת 2018 ו-68 בשנת 2017. באזור הדרום זוהו 33 קינוני נשרים ובצפון 12. הנתון המעודד: בכרמל, שם נעשה פרויקט של השבתם לטבע, נספרו עשרה קינונים. אבל צריך לסייג את ההתלהבות: בשנת 1999 נצפו בארץ 378 נשרים והשנה רק 147 - ירידה של 61%. במדבר יהודה מצב הנשרים ממשיך להיות קשה, אך מספר התחלות הקינון עלה מ-1 ל-3.
אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, הסביר כי "התמונה היא לא תמונה אידיאלית. ככלל, קיימת ירידה עקבית של 7% בשנה במספר הנשרים והם נמצאים בסכנת הכחדה, אבל אנחנו אופטימיים חסרי תקנה. לראיה: בכרמל התחלנו מאפס בתחילת שנות ה־2000 והיום יש עשרה זוגות מקננים. אפשר לשקם את האוכלוסייה עם עבודה מקצועית".
מספר גדול מהנשרים מוכרים לאנשי רשות הטבע. הגיל הממוצע של 123 הנשרים "המתועדים" הוא שש שנים וחצי. ברשות מסבירים כי זהו נתון מעודד מכיוון שמדובר באוכלוסייה צעירה.
מאז 1996 מתקיים בישראל פרויקט "פורשים כנף", שמטרתו העיקרית היא מניעת הכחדת הנשרים באמצעות פעולות ממשק, ניטור, מחקרים ופעילות חינוכית. האיומים העיקריים על אוכלוסיית הנשרים בארץ הם רעלים שמפזרים חקלאים, תרופות וטרינריות, הרעלות עופרת ומטיילים שיורדים משבילים ועלולים להפריע לקינון של הנשרים. בארגונים הסביבתיים חוששים מהקמתן של טורבינות רוח, שמאיימות על שלומם של בעלי כנף רבים.
לפנייה לכתב/ת 
