הסרטן חזר: גם הפעם נעמוד באתגר וגם הפעם ננצח

שמי שי ברק וזכיתי באישה מדהימה, זיוה. אנחנו זוג נורמטיבי בשנות ה-50 המוקדמות, 2 ילדים, בני 23, בית במרכז הארץ, מקצועות חופשיים. החיים שלנו מאושרים, ואז הגורל נקש אצלנו בדלת. זה היה בשבת ה-18.3.17.

קיראו עוד על הבדיקות החדשות בתחום הסרטן

זיוה באותם ימים סיימה טיפול אנטיביוטי בדלקת ריאות ועדיין לא חשה בטוב. כאבים קלים בחזה, קוצר נשימה. לא נורא, יעבור, "אולי הדלקת התאהבה בי", היא אמרה. אני, משום מה התעקשתי שנקפוץ לבדיקת רופא במוקד קופת חולים, שם בין יתר הבדיקות זיוה עברה גם צילום חזה.

כעבור כשעה, קבלנו את פענוח הצילום. קראתי, שאלתי שאלה את ד"ר גוגל (יש לו מאגר מידע בלתי נדלה) וחשתי כאילו קבלתי אגרוף עוצמתי לפנים. לאשתי, אהובתי, יש חשד לגידול בריאה. וואו. כשנכנסנו לרופא, הוא הצדיק את האגרוף לפנים. בדיקת CT שנערכה לזיוה אישרה, "גידול סרטני באונה התחתונה של הריאה השמאלית". יומיים לאחר מכן כבר היינו במחלקת ניתוחי חזה בביה"ח שיבא, אחת המחלקות עם אנשי הצוות המקצועיים והאנושיים ביותר שיש לנו בישראל.

מנהל המחלקה קיבל אותנו בסבר פנים טובות, כאילו לא נפלו השמיים עלינו, בחן את בדיקת הסי-טי ואישר, בטון רגוע ומרגיע, כי אכן יש גידול סרטני באונה התחתונה שבריאה השמאלית, אבל - ניתן להסירו בניתוח. זמן קצר לאחר מכן, זיוה נותחה בהצלחה. האונה התחתונה הוסרה ואיתה גם הגידול וכך גם 2 בלוטות לימפה נגועות. משם הועברו הגידולים אחר כבוד למכון הפתולוגי.

ההתמודדות עם מחלת הסרטן היא מורכבת ולא קלה, היא מלווה באתגרים לא פשוטים ולעתים תחושות קשות. לכן, חשובה מאד הגישה וגם, הצוות שמטפל בך. אנחנו החלטנו, להתמודד ולנצח. לא אלאה אתכם בדרך, אבל בסוף אותם ימים אכן ניצחנו. זיוה הייתה נקייה מסרטן, הקלה אדירה ואושר גדול. אך אם חשבתם שהגענו להפי אנד המיוחל? אז זהו שלא.

נמשיך להילחם וננצח. שי וזיוה ברק

הגורל היכה  לנו בפנים 

במהלך ינואר האחרון, תקפו את זיוה כאבי ראש וסחרחורות תכופים. אבל זיוה כמו זיוה, לא ממש רצה לראות 'איך הרופא מרגיש' וכך, לאחר כ- 3 שבועות, הגענו לד"ר רחל הרינג, נוירולוגית בכירה, שבדקה את זיוה והפנתה אותה ל MRI מוח. היא כבר כנראה ידעה למה.

עוד בטרם הספקנו לבצע את הבדיקה, חלה החמרה בסחרחורות ואת יום האהבה הבינלאומי המצוין בחודש פברואר חגגנו באחת הדרכים המקוריות ביותר שזוג יכול למצוא - במיון של בית החולים. תודו שזה מקורי. לאחר בדיקת סי-טי מוח, הסבירה לי הרופאה כי יש חזרה של הגידול ופיזור במוח. נראה היה לי שהבנתי את כוונתה, אבל בכל זאת ביקשתי תרגום בגוף הסרט.

הפעם האגרוף בבטן הרגיש כמו משאית שנכנסת בך ללא התראה. אז במקום לחגוג בצימר בצפון התאשפזנו במחלקה הנוירוכירורגית, ושם הבנו כי הגידולים הם גרורות של סרטן הריאה.

משם המשכנו לאונקולוג שהמליץ לנו לעבור בדיקה גנומית של הגידול. התחלנו להתעניין ולבדוק ולבסוף בחרנו לעבור בדיקה הנקראת "טמפוס", בדיקה זו, שהיא מבחינתי תעודת כבוד למדע, נוטלת דגימה מהגידולים, (הגידולים של זיוה שממתינים במכון הפתולוגי) יחד עם דגימת דם שנלקחה מזיוה ובוחנת את הפרופיל הגנטי של הגידולים כדי למצוא מוטציה שספציפית לתאי הגידול.

גם פה נתקלנו באנשים טובים שסייעו לזרז את התהליך והדגימות הוטסו למעבדה בארה"ב בשיקגו. מעבר לפרופיל הגנטי של הגידול, נערכת סריקה מקיפה למצוא אילו טיפולים אימונותרפיים וביולוגיים, עשויים להתאים לטיפול בגידולים בעלי הפרופיל שנמצא.

הדיוק בטיפול ובהתאמת התרופה משפר משמעותית את סיכויי התגובה. אני שכמובן, רציתי את תשובה מהר, אם אפשר לאתמול, נדרשתי לסבלנות לאור העובדה שיש להמתין לתוצאות מלאות קצת פחות מ 3 שבועות.

לפי  תוצאות הבדיקה נמצאה תרופה ביולוגית, המתאימה לזיוה. מאז, הכדור הזה הוא חלק מחיינו. בנוסף, הטיפול החדש החליף לזיוה טיפול אחר שבחלקו הוא כימותרפי וכך נחסכו ממנה לא מעט תופעות לוואי. זאת הייתה בשורה משמחת בתוך כל הקושי של סיפור חיינו בשנתיים האחרונות.

ואם חלילה, קוראי שורות אלו, הצטרפו למשפחת הסרטן, הנה אחת מהמתנות שנתתי לזיוה לא מזמן, כדי שתמיד נזכור את הגישה בה בחרנו להתמודד עם האתגר שקיבלנו, למרות שהוא היה בלי פתק החזרה.

משהו שכתבתי לה כחלק מההתמודדות המורכבת אך המחזקת שאנו עוברים: "בימים יפים עם שמש חורפית שעושה לנו נעים, חזר הגורל והיכה בפנים. לאחר רגע קצר של מבוכה, היישרתי אליו מבט ואמרתי בטון בוטח: אתה יכול למחוק את החיוך, גם הפעם אנחנו ננצח. חמושים בנחישות, חכמים מניסיון, עם גישה נכונה, חיוך רחב והמון אהבה – נעמוד באתגר, נתמודד עם הקשיים, נדלג בבטחה מעל מהמורות ומכשולים ונשוב לאור השמש ולימים נעימים".

בשיתוף אונקוטסט