חוקרים: "נשים לא משחקות אותה קשות להשגה"
תשכחו מכל מה שלימדו אתכם על ריקוד החיזור בין גברים לנשים. מחקר חדש מצא כי נשים לא משחקות אותה קשות להשגה. אם כבר, הגברים הם אלו שמשחקים משחקים
הסברה הרווחת היא שנשים נוהגות לשחק משחק של "קשות להשגה" בכל הנוגע לאינטראקציה מינית ראשונית. כלומר, מתיימרות להיראות פחות מעוניינות מכפי שהן באמת, ולא בכדי. עצם הביטוי "קשה להשגה" חושף את ההנחה התרבותית שסקס הוא משהו שהגבר צריך להשיג ולקחת, והאישה צריכה להתרצות ולתת, אך בוודאי שלא לרצות ו/או לקחת בעצמה באופן אקטיבי, רחמנא לצלן.
במציאות שכזאת, אין פלא שהציפיה החברתית מנשים היא להעמיד פנים שאינן מעוניינות במיוחד במין, שהרי זהו הדבר הנורמטיבי לעשות תחת הכללים התרבותיים הקיימים והמוסר המיני הכפול. אבל האם נשים באמת מעמידות פנים שהן אינן מעוניינות במין כאשר הן למעשה מעוניינות? על פי מחקר חדש התשובה לכך היא שלילית. נשים כלל אינן משחקות במשחק של "קשות להשגה". אם כבר, הרי שהן נוטות להתנהג כאילו שהן מעוניינות במין יותר מכפי שהן באמת.
המחקר, שפורסם בכתב העת Evolutionary Behavioral Sciences, נערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטה הנורבגית למדעים וטכנולוגיה. "כאשר פוגשים אדם בסיטואציה בעלת פוטנציאל מיני או רומנטי, ישנה בדרך כלל מידה לא מבוטלת של אי-ודאות לגבי כוונותיו של הצד השני, כתוצאה מחוסר הישירות של רמזים המשדרים עמימות", מסביר Mons Bendixen, מעורכי המחקר. "העמימות הזאת גורמת פעמים רבות לקצר בתקשורת ולתפיסה מוטעית. במחקר קודם שערכתי אודות תפיסות מוטעות של מיניות, נמצא שגברים נוטים להערכת יתר של כוונות מיניות של נשים. זאת הסיבה שבמחקר הנוכחי ביקשתי לבדוק האם הערכת היתר המוטעית של גברים נובעת מכך שנשים משחקות אותה קשות להשגה, ומציגות מראית עין חסודה".
על מנת לבדוק השערה זאת, התבקשו 435 סטודנטים, גברים ונשים הטרוסקסואליים, למלא שאלונים אנונימיים אודות הפעם האחרונה שבה נפגשו עם פרטנר מיני. בשאלונים היה עליהם להעריך עד כמה הם סברו שהצד השני מעוניין בהם, וכן עד כמה הם נמשכו אליו מינית. בנוסף, הם התבקשו לדווח הן על האיתותים המיניים שהם קיבלו והן על אלו שהם העבירו לצד השני.
כאשר ניתחו החוקרים את נתוני השאלונים, הם גילו שהנשים שנחקרו לא דירגו את המסרים המיניים שהן שידרו כנמוכים יותר מהמשיכה המינית שהן חשו בפועל. כלומר, לא נתגלתה כל הוכחה לנטייה של נשים לשחק אותה "קשות להשגה", דרך הפחתה אסטרטגית של עוצמת סימני המשיכה המינית שהן שולחות לצד השני. ולא רק שהמסרים שהן שלחו לא היו נמוכים יותר מהמשיכה המינית שלהן בפועל, אלא שהם אף היו מעט גבוהים יותר: מסתבר שהנשים נטו להעמיד פנים שהן מעוניינות במין יותר מכפי שהן באמת היו.
הצד השני של המטבע
אצל הגברים, לעומת זאת, התקבלה התמונה ההפוכה - הגברים, בניגוד לנשים, נטו לעמעם את הסימנים לכך שהם מעוניינים בצד השני באופן מיני. כלומר, הם נטו להעמיד פנים שהם מעוניינים במין פחות מכפי שהם באמת היו. בנוסף, כאשר נערכה השוואה בין הדיווח על האיתותים המיניים ששלח הצד השני לבין רמת העניין שלו כפי שהיא נתפסה על ידי הנבדק, נמצא שגברים מדוייקים יותר בתפיסות שלהם לגבי הכוונות המיניות של נשים מכפי ששיערו בעבר.
"לא היתה נטייה של נשים להעמיד פני חסודות בסיטואציה רומנטית או מינית", מסביר עורך המחקר את ממצאיו. "זאת, לעומת הגברים שהנמיכו את המסרים המיניים שהם שידרו הרבה יותר מכפי שעשו הנשים, ועשו זאת ככל שעלו רמות המשיכה המינית שחוו. באופן כללי, רמות העניין ששידרו גברים ונשים היו מאוד עקביות לרמות המשיכה שלהם. כלומר, הן גברים והן נשים משדרים מסרים מיניים בהלימה לעניין המיני שלהם".
האם ניתן להסיק מהמחקר שתם עידן המוסר הכפול וחל שינוי ביחסי הכוחות המגדריים? שנשים כיום מרגישות חופשיות יותר להפגין את הרצונות המיניים שלהן, בה בעת שגברים מנסים להיות פחות אגרסיביים מבחינה מינית? הלוואי. למחקר יש מספר מגבלות שמעמידות את יישומו על המתרחש אצלנו בסימן שאלה ענק, כשהמרכזית שבהן היא עצם קיומו בנורבגיה – מדינה שמתאפיינת מחד בליברליות מינית, ומאידך בשוויון מגדרי רב. האם ניתן ליישם את המסקנות גם על מדינה מסורתית כמו ישראל, המתאפיינת בשמרנות מינית רבה? שווה לבדוק.
