קרב ירידה מורט עצבים בטלפון / עושה היסטוריה

הידיעה על קרב ההישארות בעיתון למחרת(צילום: מתוך ארכיון ידיעות אחרונות)

התוצאה שהשיגה ניר דוד לא הייתה מספיקה לבדה, וכדי להבטיח סופית את הישארותה היא הייתה זקוקה לניצחון ביתי של הפועל ירושלים על גבת, כדי שהמפסידה תרד יחד עם משמר העמק. 22 שניות לסיום המשחק של גבת בבירה, ביתרון 78:79, ביצע יואל שטיינברג עבירה מכוונת על בארי שיפמן האורח. שחקני גבת צהלו, אבל מהר מאוד התברר כי השמחה היתה מוקדמת, וידי הזהב של שיפמן – שקלע 28 נקודות במשחק – איכזבו והחטיאו את שתי הזריקות מהקו. שלוש שניות לסיום יצחק נוימן הירושלמי חתם עם 79:80.

כדורסלני גבת, שכבר נגעו בהישרדות, התבשרו על ניצחון ניר דוד ועזבו עם הראש באדמה. מהצד השני, יו"ר ניר דוד, אלי פז, שמע על הפסד גבת בטלפון ובישר עליו לשחקניו הצוהלים. לא שזה היה קל: הוא התקשר למספר מקומות בירושלים כדי לנסות לגלות את התוצאה, וכשלא קיבל תשובה נעזר בטלפון של אחיו, העיתונאי ישראל פז (על המשמר וחדשות הספורט). כשנזכרתי בהודעות הטלפוניות לא הפסקתי לצחוק במשך שעה.

עמי שלף חסר מאוד לכדורסל הישראלי(צילום: מתוך ארכיון ידיעות אחרונות)

הנבואה של עמי שלף ז"ל

הדברים השתנו בעשורים הבאים. עמי שלף ז"ל, שחקן פנטסטי, שעם פרישתו היה רכז הכדורסל של הפועל, כנראה צדק כשאמר בעבר: "כל הקבוצות פוזלות לעבר אמריקאים, וזה יביא בסופו של דבר לקריסת קבוצות ההתיישבות העובדת – אבל גם הכדורסל הישראלי יתרסק". הוא היה איש ללא פשרות, עמי, אחד העסקנים הכי ישרים ושקופים שפגשתי מעודי. מילה שלו הייתה מילה. קודם כל הוא היה בן אדם, ורק אחר כך עסקן ופוליטיקאי. הוא חסר לי מאוד, ובפרט לכדורסל הישראלי. נכון, הוא היה אדום בנשמה, אבל גם כשהיו לשמלוק מחרובסקי ממכבי טענות, הם נפגשו לדון בהן ברוח טובה, ואפילו שמלוק הביקורתי בדרך כלל לא היה יכול להגיד עליו מילה רעה. גם לא שמעון מזרחי, שלא תמיד הסכים עם התנהלותו.

יובל זוסמן מול ניצן חנוכי. הזרים דחקו את הישראלים הצידה(צילום: ראובן שוורץ)

אבל בואו נחזור לנקודה של שלף: האכפתיות של השחקנים אז רחוקה מלהיות זו של היום. השמות שהזכרתי שיחקו תמורת גרושים. בקיבוצים היו מטורפים על כדורסל, אבל לא היו

 יכולים לשלם יותר מדי. כל החלטה לגבי השקעה בקבוצת הכדורסל חייבה התערבות באסיפת קיבוץ, ורוב הוותיקים התנגדו בתוקף לתמיכה הזו בקבוצות הכדורסל. הם נהגו לומר שעדיף להשקיע בבניית בתי מגורים ומועדונים לוותיקים.

במקרה אחד, תאמינו או לא, נקראנו העיתונאי משה לרר ואני להופיע באסיפת קיבוץ בגן שמואל, כדי לשכנע את החברים בחשיבות קבוצת הכדורסל אחרי שעלתה לליגת העל. אחרי ערב ארוך של ויכוחים ודיבורים, הבוס של הכדורסל בקיבוץ, חנני, יצא במפח נפש. ולמרות שנותרו רק הזיכרונות, אין ספק כי להתיישבות העובדת יש חלק גדול בבניית הכדורסל בארץ.