איך להסביר לילדים על מוות?
מכיוון שילדים צעירים לא תמיד מביעים את רגשותיהם ופחדיהם, ההתמודדות שלהם עם מוות של אדם קרוב באה ידי ביטוי בדרכים אחרות. איך לספר לילדים על אובדן ואילו תגובות עלולות להופיע. מדריך
מוות הוא נושא שמרתיע את רובנו. אנו מפחדים ממנו ומעדיפים להתרחק ממנו. עם זאת, צריך לזכור שכולנו חשופים למוות ולאובדנים במהלך החיים שלנו וכך גם ילדים.
ילדים חשופים למחלות, אובדן ולמוות בשלב כלשהו בחייהם הצעירים, משום שהמוות הוא חלק ממעגל החיים הטבעי. החשיפה למוות ולאובדן מתחילה הרבה יותר מוקדם ממה שאנו חושבים, כבר בחשיפה לספרות בה מתוארים תהליכי אובדן ואף תהליכי אבל. למשל בסיפור "מעשה בחמישה בלונים", בו הילדים מאבדים את הבלון שלהם ומתאבלים עליו או בחשיפה למוות חיית מחמד ובוודאי כאשר מדובר בקרוב אהוב שהלך לעולמו.
כיצד ילדים מבינים את המוות?
ההבנה של המוות תלויה בגיל ובשלבי התפתחות השונים, לילדים ישנה הבנה שונה של סופיות המוות. הגישה לדיון ולשיחה על המוות תהיה תלויה ברמת ההבנה של הילד לגבי ארבעה מושגים עיקריים הקשורים במוות:
- אי-הפיכות - כלומר, המוות הוא קבוע ובלתי הפיך.
- סופיות - כל התפקוד נפסק עם המוות.
- בלתי נמנע - המוות הוא אוניברסלי וחלק מחייהם של כל היצורים החיים.
- סיבתיות - כלומר, ישנן סיבות למוות.
הדרכים בהן ילדים מבינים רעיונות אלו משפיעים על יכולתם לעבד את מה שקרה ולהתמודד עם רגשותיהם.
הבנת מושג המוות בקרב פעוטות
פעוטות אינם מבינים את המוות, אבל הם יכולים לחוש מה הדמות המטפלת שלהם חווה. במקרה של אובדן, מומלץ להורה או לדמות מטפלת מרכזית להכיר בצורך להתאבל.
שמרו על השגרה שלכם עד כמה שניתן. השגרה היא כוח מגן לילדים החווים שיבושים ושינויים גדולים בחייהם. הימנעו מפרידות מהפעוט, עד כמה שניתן וספקו לו תשומת לב פיזית נוספת כדי לנחם אותו ולשפר את תחושת הביטחון שלו.
הבנת מושג המוות בקרב ילדים בגילאי הגן
ילדים בגילאי גן רואים במוות משהו זמני. בגילאים אלה מומלץ לספר להם על מוות בשפה פשוטה וברורה. לא כדאי להשתמש במושגים ניטרליים או אמורפיים ולא ברורים כמו "היא הלכה לישון", "היא יצאה למסע בלא נודע", או "הלך לעולמו." ביטויים אלה לא יובנו על ידי ילדים צעירים ואולי אפילו יצרו חששות מפני שינה או יציאה למסעות ארוכים.
במקום זאת, יש לומר לילדים צעירים כי אהובם מת ו"זה אומר שלא נוכל עוד לראות אותו/ה". כדאי להיות מוכנים לכך שילדים צעירים ימשיכו לשאול איפה המנוח או מתי הוא חוזר. המשיכו להעביר מסרים ברורים וחד משמעיים. ניתן לרכך אותם עם הידיעה כי הזיכרונות הם נצחיים.
לכתבות נוספות - היכנסו לפלייסבוק הורים של ynet
מכיוון שילדים צעירים אינם יכולים תמיד להביע בקול את רגשותיהם, מחשבותיהם ופחדיהם לעיתים הם מבטאים זאת בזמנים לא צפויים ולא נוחים. זכרו כי משחק יכול להיות השפה של הילדים. היו ערניים מה הילדים עושים במהלך משחקיהם ומה הם אולי מנסים לספר דרך המשחק.
תגובות נפוצות: חלק מהילדים הצעירים עלולים לחזור להתנהגויות לא בוגרות (דיבור תינוקי או מציצת אגודל ואפילו הרטבה) או להיות צמודים או עצבנים וחסרי שקט. אחרים עלוללים להגיב בהתפרצויות זעם. זכרו כי שינויים בהתנהגות הם ביטויים אפשריים של רגשות שלא קיבלו ביטוי כמו בלבול או תסכול.
הבנת מושג המוות בקרב ילדים בגילאי בית הספר
ילדים בגילאי בית הספר מתחילים להבין את המוות כאירוע סופי, אבל לא בהכרח מבינים שהוא אוניברסלי. תנו לילדכם הסברים פשוטים וישירים על מה שקרה ואז בדקו מה הבינו. קחו את הזמן כדי להבהיר את כל אי ההבנות והתפיסות השגויות של הילד כאשר יביע אותם מולכם.
ילדים צעירים עשויים להזדקק לתמיכתם כדי למצוא את המילים לבטא את רגשותיהם ולמצוא דרכים לעזור להם להרגיש טוב יותר.
תנו להם הזדמנויות חוזרות לדבר על רגשותיהם ואל תסתפקו בשיחה אחת חד פעמית בנושא.
חשוב יותר להקשיב מאשר לומר את המילים המושלמות או המדויקות ביותר. גם ילדים בגיל בית הספר עדיין לא מבינים את סיבת המוות. זה נפוץ שילדים מנסים להאניש את המוות, להפוך אותו למשהו מוחשי יותר, דמוי אנושי (כלומר, לחשוב על המוות כעל דמות כלשהי או רוח רפאים).
קראו עוד:
"כל יציאה שלנו מהבית מלווה במבטים"
דיכאון סמוי אצל ילדים: כך זה נראה
ילדים עלולים להאמין שהם אשמים וחשים אשמים בנוגע למה שקרה. הבטיחו להם ששום דבר שהם אמרו או עשו (או לא אמרו ולא עשו) גרם למוות וששום דבר שהם עושים לא יכול להחזיר את המנוח.
הזכירו לילדכם שלא כל מי שחולה ימות והרגיעו אותו בנוגע לבריאות שלכם. הזכירו לו לכמה אנשים בחייו אכפת ממנו ועזרו לילדכם לעשות מה שיעזור לו להפחית את החרדה שלו. היו רגישים וזכרו כי יכול להיות שלא בהכרח ירצה לדבר על המנוח וכי יתכן כי הנושא כואב מדי עבורו כעת.
במידה ומדובר באובדן אישי שלכם כהורים, חשוב שתשמרו על עצמכם ותודאו שיש לכם תמיכה, הילדים שלכם מתבוננים בכם מקרוב. כשהם רואים שאתם בסדר, הם עשויים להיות רגועים יותר ולהסתדר טוב יותר עם המציאות שנכפתה עליהם.
תגובות נפוצות: תגובות שכיחות למוות בקרב ילדים בגיל בית הספר עלולות לכלול קושי להתרכז בבית הספר, בעיות שינה, ומחשבות חוזרות על המוות. ילדים בגילאי בית הספר עשויים לדווח על תגובות פיזיות כמו כאבי בטן וכאבי ראש, שהטריגר עשוי להיות נוכחות במקומות שמזכירים את האדם שמת ועוד.
מגוון רגשות ותגובות
אובדן ומוות בעיקר הן חוויות קשות ומורכבות עבור רוב האנשים והילדים. אין תגובה אחת שנחשבת לתגובה בריאה ותגובה שאינה בריאה או לא נורמטיבית. מגוון הרגשות והתגובות למות אדם קרוב עשוי להיות רחב ומגוון מאד ובעיקר מאד אישי.
סביר כי בימים ואף בשבועות הראשונים לאחר האובדן התגובה תהיה בעוצמה גבוה ולאט לאט תיחלש. אם התנהגותו של ילדכם מעוררת אצלכם דאגה ואינכם שקטים לגביה ואם התנהגותו אינה משתפרת עם הזמן או כוללת פגיעה בעצמו או באחרים, מומלץ לפנות להתעייצות עם איש מקצוע.
ד"ר רחלי חיים דהן היא עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית, מנהלת במרכז רימון - מומחים בטיפול פסיכולוגי