ה"מחווה" הושלמה: שני האסירים הועברו לסוריה
פעיל פתח חמיס אחמד ומבריח הסמים זידאן טויל הועברו לידי הצלב האדום במעבר קוניטרה. זאת, "כמחווה של רצון טוב" לאחר השבת גופת זכריה באומל. הח"כ המיועד מכחול לבן צבי האוזר: "משחררים מחבל בהחלטה שעל פניה לא תקינה"
יממה לאחר שהרוסים חשפו את התמורה להעברת גופת הנעדר זכריה באומל , האסירים ששוחררו ב"מחווה" חזרו לסוריה: כוחות הביטחון העבירו הבוקר (יום א') לידי הצלב האדום את חמיס אחמד וזידאן טויל דרך מעבר קוניטרה שברמת הגולן, לאחר החלטת הדרג המדיני על הענקת "מחווה" בעקבות העברת גופתו של באומל.
אחמד (35) הוא פעיל פתח ותושב מחנה הפליטים ירמוכ שבסוריה. הוא נתפס באפריל 2005 בגין ניסיון לבצע פיגוע הסתננות לבסיס צה"ל בדרום רמת הגולן ופגיעה בחיילים. לאחר שאחד מקציני צה"ל הצליח להשתלט עליו, נעצר אחמד וסיפר שתכנן לחטוף חייל. הוא נשפט למאסר עד שנת 2023 ושוחרר ארבע שנים לפני השחרור הצפוי. איתו שוחרר גם זידאן טויל (57), תושב ח'דר שבסוריה, שכלוא בישראל לאחר שהורשע בהברחת סמים. טויל עצור מיולי 2008 וצפוי היה להשתחרר ביולי הקרוב.
אתמול אישרה ישראל כי הוחלט על שחרור שני אסירים מהכלא. גורם ישראלי רשמי טען כי ההחלטה התקבלה לאחר החזרת הגופה. "רק לאחר השבת גופת באומל החליטה ישראל בימים האחרונים על שחרור שני אסירים כמחווה של רצון טוב. הנושא לא עלה מראש", אמר.
הקבינט המדיני-ביטחוני לא דן בשחרור האסירים, ומובן שגם לא קיבל החלטה בנושא. גורם ממשלתי הסביר כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אישר שבנסיבות העניין אין צורך באישור הממשלה. הנושא טופל על ידי משרד המשפטים ובית הנשיא, שהעניק למעשה את החנינה שאפשרה את שחרורם של השניים.
האוזר: "בדרום אמריקה אדם אחד קובע הכול"
צבי האוזר, לשעבר מזכיר הממשלה והחל מעוד יומיים חבר כנסת מטעם מפלגת כחול לבן, אמר הבוקר בריאיון באולפן ynet בהתייחסו לנושא כי "משחררים מחבל בהחלטה שעל פניה לא תקינה. קבינט וממשלה שאמורים לדון בעניין לא דנים בעניין. לא מדובר אך ורק בהחלטה כשלעצמה, אלא מדובר בהחלטה עם משמעויות רבות לעתיד: ישראל מקבלת החלטה לשחרר מחבל חי תמורת גופה".
- היועמ"ש, הנשיא ומשרד המשפטים מעורבים. זה לא מספיק?
"לא, כי הדיון חייב להיות דיון עקרוני שבא ואומר מהי המדיניות הישראלית. זה דבר מאוד חשוב שמונח בפני הממשלה, דו"ח שמגר שמסדיר את העניין. הממשלה מסרבת לאמץ את ההחלטות שלו, מסרבת לפרסם את ההחלטות שלו, והסיפור הזה הוא לא רק בנושא השחרור של מחבל חי תמורת גופה.
"אנחנו רואים דפוס פעולה של נתניהו בחודשים האחרונים, של קבינט צללים. אין ישיבות קבינט, וגם ההחלטות היותר מורכבות לגבי כל החזית בעזה מתקבלות על בסיס אדם אחד. ככה לא מנהלים מדינה".
- יש כאן יחסים עדינים עם פוטין, שלו יש יחסים עם אסד. אולי זה לא הזמן להיתפס לעקרונות?
"האם הקבינט, שעל פי החוק נושא באחריות משותפת לכל העניינים האלה, לא צריך לדון בכך? כך קבעה הכנסת, שהיא הגוף המחוקק. זה ההליך שצריך להיות, וצריך להבין שהשרים נושאים באחריות בלי לדעת. זאת אומרת, אתם ואני ידענו באותה שנייה כמו ששרי קבינט נודע להם על הנושא הזה".
- היועמ"ש הודיע אתמול שהוא קיבל את הפנייה של ראש הממשלה ואישר.
"אין קבינט שמתכנס, וגם אם הייתם באים ואומרים לי 'הייתה איזו דחיפות' – היה צריך להתכנס אחרי, לעדכן את הממשלה ולדון בדו"ח שמגר".
- הציבור הישראלי אולי אומר לעצמו "מה הם מגלגלים עיניים? בסך הכול מדובר בשני דגי רקק שמשוחררים". ראש הממשלה שיקר לציבור בעיניך?
"ראש הממשלה לא מנהל את הליך קבלת ההחלטות בצורה שמדינה דמוקרטית מנהלת. יש לו קבינט שנושא באחריות, והוא ממדר אותו. אני רוצה לנצל את הבמה ולקרוא לשני חברי קבינט שאין להם שיח ושיג באשר לתפקיד עתידי בקבינט, השרים בנט ושקד, שהם סוג של צללים באותו קבינט צללים: זה הזמן לשים את המפתח על השולחן ולהגיד 'איננו ממשיכים לשאת באחריות כשאנחנו מדווחים על האירועים בעזה, על העסקה עם חמאס ועל שחרור מחבלים מכלי התקשורת'".
"נתניהו מנהל את המערכת הזאת כאדם אחד במקום שבו חייבים לנהל גם מבחינה חוקית וגם מבחינה מהותית. יש צוות שנושא באחריות, יש ממשלה, ככה מתנהלת מערכת, זו שיטת המשטר. הנשיא ריבלין לא מקיים את אותו דיון עקרוני על שחרור מחבלים חיים תמורת גופות. הוא מפעיל את שיקול דעתו לאחר קבלת החלטת ממשלה שהיא הרשות המבצעת.
"יש פיל בחדר, יש גופות בידי חמאס בעזה. זה הדיון העומד לפתחה של ממשלת ישראל העתידית. יש פה הכרעה לא רק כלפי ההסדר הזה אלא כלפי הסדרים עתידיים. יש פה משמעות לגבי חטיפת גופות בעתיד. כל הנושא הזה מאוד מורכב ומחייב דיון. אין ספק שההחלטה הזאת קשורה בטבורה להחלטות עתידיות בנושאים כאובים וקשים, והנושא הזה כאוב וקשה".
- האם עסקת גולדין ושאול עלולה להיפגע?
"אין לי ספק שברגע שישראל משחררת מחבלים חיים תמורת גופות, לדבר הזה יש השלכות באשר לעסקאות עתידיות. לא בכדי התכנס השופט שמגר עם צוות לפי בקשת הממשלה, ודן בנושא הזה במשך זמן רב, והממשלה לא דנה בנושא. גם אם לא מאמצים את המסקנות – ראוי שיפרסמו את המסקנות ויגידו מה הממשלה לא אימצה. זאת מדינה דמוקרטית, זה לא דרום אמריקה שבן אדם אחד קובע הכול".
- לו היית היום מזכיר הממשלה, היית אומר לראש הממשלה "עצור, אתה עובר פה קו אדום"?
"הייתי אומר לו קודם כל ברמה המהותית 'עצור, כנס את השרים, קבל את הגיבוי'. יותר מכך, גם אם הייתה דחיפות – הייתי אומר לו לכנס את הקבינט למחרת קבלת ההחלטה. צוות הנשיא, צוות השרה שקד ואנשים במשרד המשפטים מכירים את המתרחש, למעט אנשים שיושבים בקבינט כבובות, והם נושאים באחריות ושומעים כמוני וכמוך ברגע שזה מפורסם בתקשורת. זה עלבון למדינת ישראל, עלבון למערכת הליך קבלת ההחלטות, צריך למחות ברגע הזה".
צבי מגן, איש שירותי המודיעין הישראליים בעבר, אמר בהתייחסו לשחרור שני האסירים תמורת שרידי גופתו של באומל: "הרוסים כנראה התעשתו עקב הלחץ הסורי ונאלצו לעשות איזו מחווה, לתת משהו כדי להרגיע אותם".
- מבין השורות מדבריך מבינים שיש כאן מהלך שהוא הרבה יותר רחב ממה שאנו מעלים על דעתנו?
"חיובי. ישראל עשתה את זה ברצון, אני מניח, כיוון שבסופו של דבר הרוסים שינו את האסטרטגיה".
- אתה יכול להעריך מה בדיוק ישראל נתנה בתמורה לרוסיה?
"זה ניחוש פרוע. אני מניח שהרוסים הציעו את התפישה החדשה לניהול העניינים העתידים בסוריה, ההסדר העתידי, וביקשו לצרף את ארה"ב שבעיקרון לא משתפת פעולה עם הרוסים, לא בסוריה ולא במקומות אחרים בעולם. אני מנחש שנתניהו נסע לוושינגטון ואולי באופן חלקי שכנע את האמריקנים לפחות לתמוך במהלך הזה, והרוסים הביעו הכרת תודה באמצעות הטקס הזה".
- אתה אומר "תפתחו את העיניים, יש עוד המשך לדבר הזה, זה עוד לא נגמר ועוד נופתע"?
"אני מסכים עם ההגדרה. ככה זה נראה לי גם".
לפנייה לכתב/ת 
