גאווה ישראלית: החדשנות בתחום אבחון וטיפול בלב בארץ - בנסיקה
ריכוז הטכנולוגיות הישראליות בקרדיולוגיה הוא הגבוה בעולם לפי כל פרמטר מדיד; כמות הפטנטים והטכנולוגיות החדשות, השקעות הון-סיכון, מספר חברות הזנק, בעלייה כל הזמן וכל זאת ביחס לגודל האוכלוסייה ואף במושגים מוחלטים - סטארט אפ ניישן בקרדיולוגיה
בשיתוף נוברטיס והאיגוד הקרדיולוגי בישראל
מדינת ישראל מייצרת ומייצאת לעולם סטרטאפים קרדיולוגים בקצב מסחרר וללא תקדים. בארץ רשומות כיום למעלה מ-150 חברות הזנק המפתחות טכנולוגיות בתחום הקרדיולוגיה ורפואת כלי הדם. התופעה מוכרת היטב לאנשי המקצוע בתחום הלב והפעילות מערבת רופאים ומדענים, מהנדסים ואנשי עסקים וחברות רפואיות קטנות כגדולות גם יחד.
חלק לא מבוטל מהרופאים הקרדיולוגים בישראל מעורבים בצורה כזו או אחרת ביזמות, במחקר, בתהליכי פיתוח מוצרים או בייעוץ לחברות ביו-טכנולוגיות בתחום רפואת הלב. בנוסף, תופעת "רופא-יזם" הולכת ומתרחבת. הממשק בין רפואת הלב להנדסה וביוטכנולוגיה הוא אינטנסיבי ואינטימי ומייצר חדשנות ומקוריות מחשבתית.
באופן כללי, המיזמים הללו נועדו לשפר את אמצעי האבחון והטיפול במגוון מחלות הלב וכלי הדם בגוף האדם. בשנים האחרונות, מתרבות הטכנולוגיות שנועדו למנוע ולטפל גם בשבץ מוחי, והתחומים הללו (רפואת כלי הדם בלב ובמוח) משיקים במידה רבה.
עבור המשקיעים בתחום, יש בכך סיכון לצד סיכוי להבטחה כלכלית גדולה שכמותה לא ניתן להשיג בארץ מעיסוק נטו במקצוע הרפואה.
יזמות ישראלית
בזכות הפעילות האינטנסיבית הזו, הניסיון הישראלי בתחום החדשנות הרפואית קנה לעצמו שם דבר בעולם כולו. נציגים של החברות הביו טכנולוגיות הגדולות בעולם וקרנות השקעה פיננסית בתחום הרפואה פוקדים את ישראל בתדירות גבוהה.
מטרתם הינה לאתר חברות הזנק קרדיולוגיות מבטיחות על מנת להשקיע בהן אסטרטגית, לרכוש אותן או לשווק את מוצריהן פורצי הדרך בעולם.
בישראל מתקיימים כינוסי חדשנות רפואית המושכים מבקרים מרחבי תבל.כינוס החדשנות הגדול והחשוב בתחום הקרדיולוגיה הינו (Innovation in Cardiovascular Interventions) שנערך מדי שנה בחודש דצמבר בתל אביב ומושך אליו אלפי אנשים העוסקים בתחום מכל רחבי העולם.
לתופעת היזמות הזו ישנם הסברים שונים ומגוונים. ניתן למנות תכונות ישראליות "טיפוסיות" הכוללות יצירתיות (קרי, תעוזה מחשבתית וחשיבה מחוץ לקופסא), מוטיבציה לפתור בעיות באופן מקורי ולא שגרתי, יכולת לאלתר ולהתגבר על מכשולים, חוסר פורמליות והקלות היחסית בה ניתן לצוות אנשים מתחומים שונים לכדי צוות פיתוח, רקע צבאי וטכנולוגי נפוץ ועתיר ניסיון המנותב ליישומים אזרחיים, עושר במדענים ומהנדסים מצוינים, מניע כלכלי חזק השואב השראה מהצלחות העבר, רמה מקצועית גבוהה וכוח עבודה מעולה במדעי החיים ובמעטפת המקצועית הנחוצה ליצור מיזם חדשנות.
בנוסף לכך, חשוב לציין שהסקטור הנדון זכה לאורך השנים לעידוד מערכתי-ממשלתי ברמה הלאומית ובאמצעות משרד המדען הראשי שהפך ברבות הימים לרשות הישראלית לחדשנות (Israel Innovation Authority).
הצלחות ברחבי העולם בסטנדרטים בינלאומיים
חלק מהצלחות העבר כבר תרמו לשיפור האבחון והטיפול בחולה הלב ברחבי העולם. בין ההצלחות הללו ניתן לציין כמה, למשל את חברת ״ביוסנס-ובסטר״ מטירת הכרמל שנמכרה לפני כעשרים שנה ל"ג׳ונסון את ג׳ונסון" האמריקאית והפכה למעצמה בתחום ההדמיה והטיפול בהפרעות קצב וחשמל בלב;
חברת פי-וי-טי (PVT) לשעבר מקיסריה שנמכרה לחברת ״אדאורדס״ האמריקאית לפני כ-15 שנים שפיתחה שורה של מסתמי לב מהפכניים המיועדים להשתלה באמצעות צנתר וכתחליף לניתוח לב פתוח.
חברת "מדינול" מירושלים ותל אביב שהיא מהמובילות בעולם בפיתוח ויצור תומכנים (סטנטים) איכותיים לטיפול בחסימות בכלי הדם ולזכותה אף נזקפת העובדה שבעליה עומדים על כך שהפיתוח והיצור יתבצע אך ורק במדינת ישראל וממנה יופץ לכל העולם.
גם חברת "ארינטה" מקיסריה שפתחה סורק ממוחשב תלת-ממדי לאבחון מחלות לב וחתמה לאחרונה על חוזה הפצה כלל עולמי עם חברת GE האמריקאית, חברת "ספקטרום דינמיקס" מקיסריה שפיתחה מכשיר מודרני למיפויי לב המשתמש בטכנולוגית הקרויה D-SPECT המאפשרת לבצע מיפויי לב במהירות שיא ובדיוק מקסימלי.
חברת "קתוורקס" מכפר-סבא (גילוי נאות, הכותב הוא אחד היזמים וממציאי הטכנולוגיה) שפיתחה טכנולוגיה חדישה לדימות פיזיולוגי של כלי הדם בלב ומהווה כלי עזר בהחלטה האם לטפל בעורקי הלב או להסתפק בטיפול תרופתי-שמרני.
חברת "ואלטק" מאור יהודה שהמציאה התקן מהפכני לתיקון המסתם המיטרלי בצנתר ונקנתה בשנה שעברה על ידי ״אדאורדס״ מקליפורניה, וישנן כמובן דוגמאות רבות נוספות.
חשוב לציין שלא כל הטכנולוגיות הרפואיות ימצאו את דרכן לשימוש קליני שוטף. הפיכת יזמות לפרקטיקה רפואית כרוכה בהליך ממושך שהינו עתיד באתגרים מבחינה קלינית, רגולטורית ועסקית גם יחד. חלק מהחברות אינן עומדות בהבטחה הראשונית שלהן ונכשלות לאורך הדרך. הכישלון עשוי לנבוע מאכזבה מביצועי המוצר (תרופה או מכשור רפואי) שהסתמן כמבטיח בתחילת הדרך.
כמו כן, יתכן וחברה תיכנס לקשיים פיננסים ותחדל מלהתקיים היות ולא תוכל לממן את המשך הפיתוח והניסיונות הקליניים. מדובר בתהליכים מורכבים שנבחנים ומנוהלים לפי מתווה רגולטורי קפדני שכן החברות נדרשות לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים מחמירים של בטיחות ויעילות.
הנתונים בעשור האחרון מראים שלפחות שליש מהחברות לא ישרדו כעסק חי מעבר לחמש שנים לאחר הקמתן. לא יותר מעשרה אחוז מהחברות הללו יצליחו ליצר רווח או להימכר לחברה גדולה במכפיל רווח משמעותי ביחס להשקעה ההתחלתית בהם.
שליטה רובוטית מרחוק וקוצבי לב "חכמים"
בארץ פעילים כיום מיזמים רבים הכוללות טכנולוגיות מהפכניות. הנה כמה מהן:
1. השתלות ותיקון מסתמים פגומים בלב.
2. אמצעים חדשניים ובלתי שגרתיים לטיפול בלב כושל.
3. שיטות מודרניות שנועדו לשיפור תוצאות הטיפול בהתקפי לב.
4. טכנולוגיות למניעת שבץ מוחי שנגרם כתוצאה מהפרעות בקצב הלב.
5. אמצעים למניעת תסחיפים למוח במהלך פעולות קרדיולוגיות וכירורגיות בלב.
6. שליטה רובוטית מרחוק במהלך צנתורים וניתוחי לב.
7. טכנולוגיות חישה (sensing) של מצב הלב והריאות וסנסורים מושתלים לחיזוי התדרדרות באי ספיקת לב.
8. קוצבי לב "חכמים" לטיפול בהפרעות קצב ולשיפור תפקוד הלב.
9. אמצעים לתיקון כלי דם גדולים מורחבים (כגון אבי העורקים) העומדים בפני סכנת קרע ללא צורך בפתיחת הבטן או בית החזה.
10. אמצעים חדשים לפתיחה של חסימות מלאות וקשיחות בכלי דם.
11. טכנולוגיות לשיקום הלב החולה באמצעות תאי אב ובשילוב עם טיפולים גנטיים כתחליף אפשרי להשתלות לב.
12. שימוש בבינה מלאכותית וכריית מידע ממאגרי נתונים לצורך חיזוי מחלות ותהליכי ריפוי ברפואה מותאמת אישית.
13. שימושים רפואיים בהדפסות תלת-ממד בהתבסס על טומוגרפיה אנטומית ממוחשבת ומציאות רבודה לצורך שיפור תוצאות של התערבויות קרדיולוגיות בזמן אמת.
14. שליטה מרחוק על הליכים קרדיולוגים באמצעות טלרפואה.
סצנת הסטארט אפ בתחומי האבחון והטיפול במחלות הלב וכלי הדם בישראל היא מרשימה ללא ספק.
מדובר בתעשייה מלהיבה שרשמה הצלחות מרשימות לצד אכזבות. במובנים רבים, קרדיולוגיית המחר מפותחת כיום בארץ והיא עשויה לפרוץ לעולם בעתיד הקרוב לטובת מטופלי הלב וזה מקור לגאווה גדולה.
כותב המאמר, פרופ' רן קורנובסקי, נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מנהל המערך הקרדיולוגי בבתי החולים בילינסון והשרון בפתח תקוה, פרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
בשיתוף נוברטיס והאיגוד הקרדיולוגי בישראל
לפנייה לכתב/ת 
