נתניהו פועל לקצץ שני שלישים מתקציב התאגיד

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

בג"ץ נגד המדינה: "התקשורת משרתת את האזרחים, לא את השלטון"

בצל המתיחות: התאגיד הזמין את נתניהו לאירוויזיון, את רגב לא

כדי לא לפגוע באירוויזיון בארץ: נתניהו התקפל - התאגיד לא יפוצל

לפי גורמים פוליטיים ההצעה שנדונה בשיחות על הקמת הקואליציה החדשה היא לקצץ כחצי מיליארד שקל מתקציבו של התאגיד, שעומד כיום על 750 מיליון שקל. אם תמומש ההצעה, הרי שמדובר במכת מוות לתאגיד, שיתקשה לפעול עם תקציב כה מצומצם. קיצוץ כזה גם יביא לפיטורים של מאות רבות מבין כ-850 עובדי התאגיד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יואב דודקביץ)

מצד המפלגות המועמדות להצטרף לממשלה שיקים הליכוד - ש"ס, יהדות התורה, איחוד מפלגות הימין וישראל ביתנו - לא צפויה התנגדות לקיצוץ בתקציב התאגיד. ואילו יו"ר כולנו שר האוצר משה כחלון שלפני שנתיים התעמת עם נתניהו כשהאחרון דרש למנוע את עלייתו לאוויר של התאגיד, מה שהביא לכך שהתאגיד אכן התחיל לשדר - יתקשה הפעם להתנגד. כחלון נמצא עכשיו בדרך להתאחד עם הליכוד, וגם אין לו מספיק כוח פוליטי, עם ארבעה מנדטים בקואליציה של 65 ח"כים, להילחם נגד הקיצוץ המתוכנן בתקציב התאגיד.

אפשר לשער מה מקור העוינות של נתניהו כלפי תאגיד השידור, אבל ההתבטאויות השונות שלו בשנים האחרונות והיוזמות שנקט נגדו - שעד כה לא צלחו - לא משאירות ספק בדבר עצם קיומה של אותה עוינות. כך, ב-9 באוגוסט 2016 נפגש נתניהו עם עובדי רשות השידור ואמר להם: "אני מצטער על הקמת התאגיד. החוק הזה חמק לי במבצע צוק איתן".

עוד קודם לכן, בדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ביולי באותה שנה, אמרה שרת התרבות מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט. מה, נעמיד כסף והם ישדרו מה שהם רוצים?"

חזרה לנתניהו. במרץ 2017, בערב גיבוש של הקואליציה, קרא ראש הממשלה לשר האוצר משה כחלון לדחות את הקמתו של התאגיד עד להשגת פתרון מוסכם עם עובדי רשות השידור: "ההחלטה להקים את התאגיד היתה בממשלה הקודמת, ואני נושא באחריות. בסוף זו החלטה שגויה. לא מאוחר מדי. צריך לקחת הפוגה של חצי שנה. זה ראוי וזה הכרחי. עם ישראל מייחל לזה". בהתייחסו לתקציב התאגיד אמר נתניהו: "700 מיליון שקל מכספי משלם המסים - ללא פיקוח ציבורי".

(צילום: שאול גולן)

תאגיד בלי חדשות

כחלון עזב את אותו ערב גיבוש זמן קצר לפני נאומו של נתניהו, אבל באוצר טענו אז בתגובה כי "נתניהו ממשיך לשחק ברגשותיהם של עובדי רשות השידור.הוא כנראה שכח מי קרא להם חמאסניקים בקמפיין הבחירות הקודם ומי חוקק חוק שהגביל את קליטתם בתאגיד".

כחלון התייחס לכך שבמרץ 2015, ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת העלה הליכוד סרטון שהשווה עובדים של רשות השידור עם החמאס ולאחר הביקורת הציבורית גנז אותו.

בסופו של דבר סיכמו אז נתניהו וכחלון על מתווה שיביא להקמת חברת חדשות ואקטואליה חדשה לתאגיד שתפעל בנפרד ממנו, ותכלול את עובדי החדשות של רשות השידור. בעקבות זאת, מרבית עובדי החדשות בתאגיד הנוכחי היו אמורים להיות מפוטרים. לפי אותו סיכום, ראשי התאגיד, היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ, לא יפוטרו מתפקידיהם, אולם בפועל יעמדו בראש גוף שאין לו כל סמכות בתחום שידורי החדשות.

מועצת התאגיד הביעה אז התנגדות נחרצת לפשרה. הכנסת חוקקה במהירות חוק להקמתה של חברת חדשות עצמאית, אך הוגשו עתירות לבג"ץ נגד המהלך שגרמו לעיכובו. ערב פיזורה בסוף 2018, חוקקה הכנסת חוק שמבטל את החוק להקמתה של חברת חדשות לתאגיד, וזאת, מחשש שאיגוד השידור האירופי ימנע מלקיים במאי 2019 את תחרות האירוביזיון בישראל.

חיסכון כספי לא יושג

בשלב מוקדם יותר של הקמת התאגיד ב-2015 אמר יו"ר הקואליציה דאז ח"כ דוד ביטן כי יקדם חוק לפירוק התאגיד והשארתה של רשות השידור. מצד שני, באוקטובר 2017 אמר ביטן, בתגובה להצעתו של שר הפנים אריה דרעי לסגור את התאגיד - כדי לחסוך כסף ומכיוון שהרייטינג של שידוריו נמוך - כי הצעד הזה לא יביא לחיסכון מכיוון שרוב תקציב התאגיד מגיע מאגרת הרדיו ברכב שגובה משרד התחבורה, אגרה שכלל לא תיגבה אם ייסגר התאגיד.

במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לידיעה.