שעת כושר
הקמת ממשלה חדשה היא זמן אידיאלי להתרכז בחיזוק הנגב והגליל כדי למנוע קטסטרופה דמוגרפית בשנים הבאות. מיזם "ישראל 2048 עתיד משותף" פועל יחד עם יותר מ-200 ארגונים ומומחים לגבש תוכנית שתהפוך אותנו ממדינה של מרכז ופריפריה למדינה של 3 מרכזים גדולים. כך זה יקרה
בשיתוף יוזמת "ישראל 2048 - עתיד משותף
"מאה הימים הראשונים לכינונה של ממשלה נחשבים 'מאה ימי חסד'. הניסיון מלמד שנושאים שאינם מקודמים בתקופה זו לא יגיעו לידי מימוש בכל תקופת כהונתה. לכן ההמלצה המרכזית היא לנצל את מאה ימי החסד הראשונים לכינונה של ממשלה, תהיה אשר תהיה, לצורך קידומן של רפורמות ותהליכים גדולים" (המכון הישראלי לדמוקרטיה, מחקר מדיניות 14, 1999).
בימים אלה ממש, שבהם מתנהל המו"מ הקואליציוני על הרכבת הממשלה הבאה, נמצאת ישראל על סף אותם מאה ימי חסד, שההחלטות שיתקבלו או שלא יתקבלו בהם עשויות להיות גורליות לעתיד המדינה.
התחזיות הדמוגרפיות־סטטיסטיות לישראל מעלות שב־2048, שנת המאה למדינה, צפויה אוכלוסייתה לצמוח ל־17 מיליון תושבים. אם לא יהיה שינוי בפיזור האוכלוסייה הנוכחי, ב־2048 יסבול מרכז הארץ מצפיפות בלתי נסבלת של 13 מיליון תושבים, לעומת ארבעה מיליון תושבים בלבד שיחיו בנגב ובגליל ויהיו בעיקר אוכלוסייה מוחלשת שתסבול מפערים חברתיים־כלכליים עצומים מול תושבי המרכז.
מדינה של 3 מרכזים
כדי למנוע זאת פעל בשנה האחרונה מיזם "ישראל 2048 עתיד־משותף" בשיתוף יותר מ־200 ארגונים אזרחיים מובילים ובעלי תפקידים שונים כדי לגבש תוכניות שישנו את העתיד הקודר והמדאיג. כעת פועלים אנשי המיזם כדי שהתוכנית תיכלל בין הנושאים שתקדם הממשלה העתידית החדשה ב־100 הימים הראשונים לכהונתה.
הבסיס שעליו נשענת התוכנית הוא מימוש החזון שיהפוך את ישראל ממדינת מרכז־פריפריה למדינת שלושת המרכזים. הנגב והגליל יוגדרו מנועי צמיחה לאומיים ויהפכו עד 2048 שווים מכל הבחינות למרכז הארץ, מה שיביא לפיזור מאוזן של האוכלוסייה.
וכמובן תקצוב. ההחלטה הראשונה שצריכה לקבל אישור היא הקמת מטה לאומי, מעין מינהלת שתקדם תוכנית ארוכת טווח שתכלול את כל התחומים הנדרשים ותציב יעדים ברורים לביצוע שייתחמו בזמן, כפי שנעשה בתוכניות דומות ברבות ממדינות העולם דוגמת "אירלנד 2040", "ג'מייקה 2030" או "ראנדסטאד 2040" בהולנד.
על סף הרכבת הממשלה פנינו לחברי כנסת בכמה מהמפלגות שצפויות לשבת בקואליציה ושאלנו אותם שאלה אחת: במסגרת המו"מ הקואליציוני, מהם הנושאים שתדרשו לקדם כדי להפוך את הנגב ואת הגליל למנועי הצמיחה הלאומיים של המדינה?
מהתשובות השונות עולה שלכל מפלגה דרישות ותוכניות משלה בנושא פיתוח הנגב והגליל, אבל בולט בהיעדרו מטה לאומי אחד שיוכל לרכז את כל הדרישות ולבנות מהן תוכנית לאומית מוסדרת ומגובשת, שתקבל תמיכה ומימון ממשלתי ותכלול את כל ההיבטים הדרושים להצלחת הפיכת הנגב והגליל לשווים מכל הבחינות לאזור המרכז.
"אחת הדרישות המרכזיות שלנו היא תוכנית מיגון הצפון בחמישה מיליארד שקל לעשר שנים", אומר ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). "התוכנית היחידה שנותנת מענה גם לאיום לרעידות האדמה. בנוסף, בתחומי העלייה והקליטה אנו דורשים תקציבים ייעודיים לעידוד העלייה לנגב ולגליל במסגרת תוכנית מיוחדת לנושא, ולתגבר את תקציב הרשויות קולטות העלייה בנגב ובגליל".
יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות (יהדות התורה), מתמקד מטבע הדברים בבריאות, אך לא רק בה. "נמשיך לראות בקידום הפריפריה יעד מועדף במערכת הבריאות", מתחייב ליצמן. "נקים בית חולים חדש בבאר־שבע. יצא 'קול קורא' ונקדם אותו בכל דרך. בנוסף, נדרוש אפליה מתקנת בדיור מצד הממשלה, ברכישת דירת יד שנייה, בייחוד בערי הפריפריה".
לחזק את הפריפריה
יושב ראש ש"ס, אריה דרעי, שמלבד כהונתו כשר הפנים החזיק גם בתיק לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, מתכוון לדבריו גם לאחר הרכבת הממשלה הקרובה להמשיך לחזק את הפריפריה החברתית והגיאוגרפית.
"נמשיך לעסוק בשלושה תחומים מרכזיים, שבהם כבר פעלנו רבות בממשלה הקודמת", אומר דרעי ומפרט: יוקמו יותר מ־45 מתחמי עבודה משותפים ברחבי הנגב הגליל והפריפריה החברתית. מדובר ב"קליקה", מתחמי עבודה מסובסדים של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בעלויות מסובסדות ליצירת הזדמנויות תעסוקה איכותית למען הצעירים ויזמים בפריפריה בהיקף של יותר מ־90 מיליון שקל. במקביל יחוזקו כ־800 עסקים קטנים ובינוניים, מפעלים וחברות. הרשויות יחוזקו ותימשך התאמתם של פרויקטים כלכליים מחוללי שינוי לכל רשות על פי צרכיה המקומיים כדי לחזקן ולייצר מקומות תעסוקה לתושבי המקום.
מתן חוגים לילדים בעלויות של כ־50 שקל בלבד לחודש, ותימשך הקמת מרכזי מצוינות וסל רחב של חוגים והעשרה בשעות אחר הצהריים כחלק מצמצום הפערים ומתן הזדמנות שווה לילדי הפריפריה, ובמקביל יקודמו תוכניות ייעודיות כדי למנוע נשירת תלמידים ממסגרות חינוכיות.
יימשך צמצום הפערים ותחוזק תרבות הפנאי להורים ולילדים בפריפריה על ידי הקמת מאות גני משחקים ברשויות שמעולם לא היה בהן גנים עד כה. יוקמו עוד מרכזי צעירים נוספים מלבד 60 המרכזים הקיימים. תינתן עזרה בעידוד מנהיגות מקומית שתהיה שדרת המנהיגות ברשות המקומית בעתיד.
"מפגישות ושיחות עם חברי כנסת נראה שיש רצון לשינוי אמיתי ומשמעותי, כזה שצופה פני עתיד ובד בבד משפר את חיי התושבים בנגב ובגליל באופן מיידי", אומר רוני פלמר ממיסדי תנועת אור. "הדגש בכנסת הקרובה יהיה על שינוי הפרדיגמה. להפוך את הפריפריה למרכזים של שגשוג, בדגש על פיתוח מקורות תעסוקה ואיכות החיים בערים, להגדלת הביקושים להשקעות ומגורים".
בשיתוף יוזמת "ישראל 2048 - עתיד משותף
לפנייה לכתב/ת 
