זיכרון באוטובוס: דור שני לשואה מעביר את הסיפור לנוסעים
טובה פרלמוטר, ד"ר לחקר השואה, שטחה במשך שעה את סיפור משפחתה בפני נוסעי אוטובוס. "תמיד מעניין לשמוע את סיפורי השואה מזוויות שונות והעובדה שזה נעשה באוטובוס, הוסיפה עוד רגש לחוויה"
נוסעים באוטובוס של חברת התחבורה הציבורית "אפיקים" מגבעת שמואל לראש העין זכו אתמול (ג') לחוויה מיוחדת: במהלך הנסיעה, שנמשכה כשעה, הם שמעו באופן ספונטני את סיפורה המרגש של ד"ר טובה פרלמוטר, חברת עמותת "זיכרון בסלון" דור שני לשורדי שואה, שסיפרה להם את סיפור משפחתה שחלקה הגדול ניספה.
מדובר בפיילוט שאותו יזמו חברת "אפיקים" יחד עם ארגון "זיכרון בסלון", להעברת הרצאות של חברי הארגון בפני נוסעי אוטובוס, בקווים בינעירוניים ארוכים, במטרה להנגיש את זיכרונות השואה לכמה שיותר אנשים. ד"ר פרלמוטר עמדה כל הנסיעה ליד הנהג ודיברה במיקרופון לקהל הנוסעים שנותר מרותק.
ד"ר פרלמוטר, בשנות ה-70 לחייה, נולדה במחנה עקורים בגרמניה, מיד לאחר מלחמת העולם השנייה שאותה שרדו שני הוריה. במהלך הנסיעה היא סיפרה את סיפור משפחתה ואיך גילתה לאחר העלייה ארצה, שאחיה ואחיותיה למחצה, מצד אביה, נרצחו בשואה יחד עם אשתו הראשונה ושאר משפחתה.
פרלמוטר ציינה בנוסף כי זיכרון השואה נותן אותותיו גם על נכדותיה, שמסרבות לזרוק אוכל. עוד אמרה שתופעת האיסלאמיזציה שעוברת אירופה נובעת מרגשות אשם. לדבריה, השואה לא השפיעה רק על הקמתה של מדינת ישראל, אלא על כל העולם. היא חקרה במשך עשרות שנים את הנושא. חיה שנים בפולין וברית המועצות לשם כך. הוריה היו מאוד עשירים בפולין ובארץ בקושי היה להם מה לאכול. אביה מת מסרטן, ורק זמן קצר לפני מותו סיפר על אשתו הראשונה וילדיו שנרצחו. היא אומנם דור שני, אבל אחיה ואחיותיה נרצחו בשואה.
פרלמוטר הפכה במהלך חייה לד"ר לחקר השואה, ואף הייתה מיוזמי ומפתחי סיורי בתי הספר לפולין. כאשת משרד החינוך, היא העבירה הרצאות והדרכות רבות בנושאים שונים באוטובוסים, ולכן החוויה עבורה, הייתה די רגילה.
"הקהל היה קשוב ונהדר", היא סיפרה, "ואני רגילה לעמוד ולדבר בנסיעות. כמובן שזה מרגש עבורי לדבר בכל פעם על הדברים, אבל העובדה שהיה מדובר באוטובוס לא הקשתה עלי. זה היה טבעי מבחינתי". פרלמוטר דיברה במשך קרוב לשעה, ונראה היה שהתרגשה מאוד. רבים מנוסעי האוטובוס התרגשו עד דמעות והודו לה על דבריה.
מבחינת הנוסעים, זו הייתה חוויה מפתיעה ומיוחדת במינה. רוני שטרן, תושבת בנימינה, סיפרה: "היה מרגש לשמוע את הדברים ומאוד מיוחד. העובדה שהיה מדובר באוטובוס רק העצימה את החוויה עבורי, והרגשתי שזה היה מאוד אישי וביתי. כמובן שזה לא יכול להיעשות בנסיעות קצרות, כשכל רגע האוטובוס מעלה ומוריד נוסעים, וזה גם עלול לפגוע במרצה, אך בנסיעות ארוכות אני לא רואה סיבה שזה לא יעבוד. יש חשיבות רבה להעביר את הזיכרון לכמה שיותר אנשים, וזו דרך מצוינת".
עמית לרנר מראש העין: "בתור נכד לניצולת שואה, זה היה מרתק. תמיד מעניין לשמוע את סיפורי השואה מזוויות שונות והעובדה שזה נעשה באוטובוס, מעבר לכך שזה היה מפתיע ושונה, הוסיפה עוד רגש לחוויה. חשוב שכמה שיותר אנשים ישמעו את הסיפורים ויעבירו אותם לדורות הבאים".
מעוז נבון מפתח תקווה: "טובה העבירה את המסר באופן מאוד מעניין ונוגע ללב. זה יפה לראות אישה בשנות ה-70 עומדת במהלך כל הנסיעה ומספרת על דברים כל כך קשים ברגש ועם הרבה אומץ. העובדה שהיה מדובר בנסיעה לא הפריעה בעיני, אלא להיפך – התזוזה רק חידדה את ההקשבה. אני חושב שהתנועה ממקום למקום מקלה הן על המרצה, והן על הקהל, כשמדובר בחוויות כל כך קשות, כי אין הרגשה של מקום סגור, אלא של זרימה. קשה להסביר את זה".
סמנכ"ל חברת "אפיקים", שי מלכה, מיוזמי הרעיון, אמר: "קראנו על הפעילות המבורכת של זיכרון בסלון, וחשבנו לנסות ולהביא לקהל נוסעינו חוויה שונה, מיוחדת וחשובה מאין כמוה, בעזרת הארגון המבורך הזה. הנגשת הנושא ממקור ראשון לכמה שיותר קהלים היא חשובה. לשמחתי זכינו במרצה שלמרות שעברה חיים קשים מאוד, ידעה להתרומם, לחקור לעומק את הנושא שעיצב את חייה, ולפי דבריה את כל העולם שאנו חיים בו כיום, ולדעת להעביר את הדברים בצורה כל כך רהוטה ומרגשת אין ספק שהצלחת הפיילוט, תביא אותנו לקיים מפגשים כאלו בין ניצולים ונוסעינו גם בנסיעות נוספות".
לפנייה לכתב/ת 
