מיליוני תמונות ילדים דלפו, המורים לא בקיאים בחומר. עיקרי דו"ח המבקר
יוסף שפירא מסיים קדנציה במסמך מקיף שלפיו מאגרי מידע ממשלתיים לא אובטחו כראוי. מורים ביסודי ובתיכון לא הוכשרו למקצועות שהם מלמדים. המשטרה מזלזלת בתלונות על עבירות רכוש. כשל רגולטורי בניתוחים פלסטיים וטיפולי יופי. ועל מה הוציאה הממשלה 2 מיליארד ש' בלי לברר אם זה השתלם?
טיפול רשלני של המשטרה בעבירות רכוש, מורים למתמטיקה ואנגלית שלא שולטים במקצועות שהם מלמדים, ליקוי אבטחת מידע שגרם לדליפת מיליוני תמונות של ילדי גנים, כשל בטיפול במשבר הדיור בציבור הערבי ועוד ועוד: מבקר המדינה יוסף שפירא מסיים את כהונתו בת שבע השנים בדו"ח נרחב במיוחד שפורסם היום (ב'), הכולל 33 פרקים ומצביע על ליקויים וכשלים במשרדי ממשלה שונים, במערכות הבריאות, החינוך, ביטחון הפנים, אבטחת המידע האישי שבידי המדינה ועוד.
המסמך המצורף עשוי להדאיג כל אזרח או אזרחית שפרטיהם נמצאים במאגרי מידע ממשלתיים, כאלה שהתלוננו על פריצה לבית או גניבת המכשיר הנייד וציפו לטיפול הולם, וכל הורה ששלח את ילדיו לבית הספר מתוך הנחה שהצוות מוכשר להכין את התלמידים ברמה המקצועית הנדרשת.
דו"ח המבקר - ידיעות מורחבות:
ישראל אינה מוגנת ממתקפות סייבר
מכת הפריצות: לנפגעים אין אמון במשטרה
מחדל הכרטיסים בארגון המשחק מול מסי
כך הוחמץ הפוטנציאל של דירות הרפאים
טרם ננקטו צעדים להורדת יוקר המזון
הזנחה ועכברושים בשגרירויות ישראל
אין כמעט אכיפה סביבתית, "משתלם לזהם"
שילוב החרדים: "כל סטודנט שני נושר"
קיצור קיבה בארץ: 17% ניתוחים חוזרים
המבקר שפירא כתב כי "דין וחשבון זה הוא הדו"ח השנתי האחרון שאני חתום עליו כמבקר המדינה וכנציב תלונות הציבור. הצבתי לעצמי כמה מטרות מרכזיות ובכללן חיזוק המשטר הדמוקרטי, שמירה והבטחה של זכויותיהן של אוכלוסיות חלשות והגנה על זכויות האדם...וביצור מעמדו של מבקר המדינה כמוביל המאבק בשחיתות הציבורית למען טוהר המידות בשירות הציבורי".
גנבו לכם את הסלולר? המשטרה בקושי מחפשת
מבקר המדינה אישש את התחושה הרווחת בציבור ולפיה מרבית נפגעי עבירות הרכוש בישראל מעדיפים לא לדווח על כך למשטרה. כמו כן, רבים מאלו שכן דיווחו על כך, אינם שבעי רצון מטיפולה של המשטרה. המבקר ערך בדיקה אקראית בחמש תחנות משטרה ומצא בין היתר שהן מיהרו לסגור תיקים בעילת חוסר עניין לציבור מבלי שפעלה לאתר ראיות דיגיטליות ויזואליות ולבדוק אותן באמצעים טכנולוגיים שברשותה.
כמו כן הן מיהרו לסגור תיקים על גניבות טלפונים ניידים מבלי שפעלה לקבל נתוני תקשורת כדי לאתר אותם וכדי להשיג ראיות נגד העבריינים. בכמה תיקי חקירה שנפתחו בשל גניבת כרטיסי אשראי החוקרים אפילו לא גבו מהמתלונן את פרטי הכרטיס ולא בדקו אם נעשה בו שימוש.
בדו"ח מצוינים כמה מקרים לדוגמה. אחד מהם נגע לחקירת פריצה לעסק שנסגרה לאחר יום מבלי שעד ראייה נקרא לזהות את החשוד באלבום תמונות החשודים. תיקים אחרים נגעו לגניבת סלולרים, גניבת אופניים וכלי רכב שנסגרו מבלי לבדוק תיעוד דיגיטלי של האירועים.
כשל החינוך: מורים לא הוכשרו למקצועות שהם מלמדים
מבקר המדינה מצייר תמונה עגומה לגבי מצב ההוראה במערכת החינוך בישראל. חלק ניכר מהמורים בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי לא עברו הכשרה דיסציפלינרית נדרשת כדי ללמד את המקצועות שבהם הם עוסקים. "מצב זה פוגע בתלמידיהם ועלול לגרום להם נזק ארוך טווח בכל הנוגע לאיכות הידע, למיומנות שירכשו ולהישגים הלימודיים בהמשך דרכם", כתב.
על פי הדו"ח, למשרד החינוך אין מענה מספק לגיבוש מדיניות ברורה ואחידה ולא בצעדים שנקטה המזכירות הפדגוגית להתאמת ההכשרה של המורים המלמדים מקצועות ליבה מרכזיים - מתמטיקה, עברית ואנגלית.
"קשר רופף בחינוך היסודי בין הכשרת המורה ובין המקצוע שהוא מלמד: למשרד אין מדיניות חד-משמעית בנוגע לחשיבות הידוק הקשר בין המקצוע שיש ללמד בחינוך היסודי לבין המקצוע שאליו הוכשר המורה", כותב המבקר. "גורמים שונים במשרד, לרבות מנהלי בתיה"ס, פועלים בעניין זה על פי שיקול דעתם ובמסגרת האילוצים הקיימים. לפיכך, רבים מהתלמידים בכיתות היסוד לומדים ממורים שלא התמחו בתחום שהם מלמדים ואינם מוכשרים ללמדו".
במשרד החינוך אמרו בתגובה כי "מיון סטודנטים שאינם מתאימים להוראה מתקיים הן בשלב ההכשרה והן במהלך שנת ההתמחות. כמו כן, מתקיים פיילוט, המתרחב מדי שנה, לבחינת התאמתם להוראה של המועמדים להכשרה, טרם קבלתם ללימודים (מבחן מסיל"ה). בנוסף, נדרשת עמידה בהצלחה בשנת ההתמחות, בה הסטודנט הוא מורה עצמאי במערכת החינוך, על מנת לקבל רישיון הוראה ולהמשיך בעבודה במערכת החינוך".
במשרד החינוך אמרו בתגובה כי "במסגרת התכנית הלאומית לקידום המדעים והמתמטיקה נקט המשרד בשורה של פעולות כדי לקלוט בחטיבה העליונה הון אנושי איכותי. לאור זאת, בשנים האחרונות עברו מעל 740 אנשי היי-טק ובעלי תארים אקדמיים הסבה להוראה. תהליך דומה מבצע המשרד גם בהוראת האנגלית וביתר המקצועות. בנוסף, מתקיים תהליך הרחבת הסמכה ותמרוץ מועמדים באמצעות מלגות והלוואות".
פרטיות במאגרי מידע? דלפו 6 מיליון תמונות של ילדים
דו"ח המבקר כולל פרק נרחב העוסק בהגנה על הפרטיות במאגרי מידע של גופים ממשלתיים, בין השאר במערכות הבריאות, החינוך, המשפטים, הסייבר ועוד. הוא מצייר תמונה מדאיגה שלפיה מבוצעות פעולות לאיסוף מידע אישי רב מבלי שהוסדרה כראוי המסגרת הנורמטיבית לכך.
הדו"ח מציין כמה מקרים ספציפיים. במרץ 2018 התרחש אירוע דליפת מידע רגיש מיישומון שפיתח אחד הספקים של משרד החינוך ומאפשר לצוותים של גני ילדים לתקשר עם הורים ולחלוק איתם תמונות, מידע אישי ולוח אירועים של גן הילדים. המידע שדלף מן היישומון חשף באינטרנט כשישה מיליון תמונות של ילדים ופרטים של יותר מ-100 אלף הורים.
טיפול בקטינים נפגעי עבירות מין
המבקר מציין כי מספר התיקים שנפתחו ב-2017 גבוה פי שמונה ממספר התיקים שנפתחו ב-2010. בשנים אלה נפתחו כעשרת אלפים תיקים בגין פגיעה מינית של בגירים בקטינים.
תהליכי הסיוע, הטיפול והפיקוח בנפגעים ובפוגעים נעשים באחריות מספר רב של גורמים, בהם משרד הרווחה, משרד הבריאות, המשרד לביטחון פנים, מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, שב"ס והמשטרה. לפי הדו"ח, אף שבעשור האחרון חלה התקדמות בהיבטים אלה, נמצאו ליקויים רבים: מערך מרכזי ההגנה לא מנוצל במלוא הפוטנציאל שלו ורחוק מלממש את מטרותיו.
הדו"ח עוסק גם בהערכת המסוכנות של העבריינים לאחר שנכלאו. מצוין כי לפי נתוני שב"ס, ב-2017 שהו בכלא 306 עברייני מין שנדונו לחצי שנה עד שנתיים (תקופת מאסר קצרה), אולם 236 (77%) מהם לא עברו הערכת מסוכנות, כך שעם שחרורם לגורמים רלוונטיים בקהילה לא היה בהכרח מידע עליהם.
מה קרה למיסוי על דירות רפאים?
הדו"ח עוסק באחד ההיבטים הקשורים בעליית מחירי הדירות בישראל: "דירות הרפאים" העומדות ריקות ומשפיעות על ההיצע. בתחילת העשור מדובר היה בכ-47 אלף דירות ברחבי הארץ, וועדת טרכטנברג המליצה להנחות את שר הפנים להטיל על בעליהן תשלום ארנונה כפול על מנת לעודד אותם להשכיר אותן או למכור.
בינואר 2014 פורסמה הוראת שעה המאפשרת לרשויות המקומיות, באישור שרי הפנים והאוצר, להטיל ארנונה בשיעור מוגדל על דירות מסוג זה, אולם דו"ח מבקר טוען שההיענות לכך הייתה דלה. למעשה, למעט תל אביב, ירושלים וחיפה, שעשו זאת במשורה, אף רשות לא מימשה את האפשרות בטענה שמדובר במספר שולי.
מה עשו עם המיליארדים לפרויקט "מסע"?
מאז 2006 מימנו משרד ראש הממשלה והסוכנות היהודית (במיליארד שקל כל אחת) את פרויקט "מסע" שמטרתו הבאת צעירים מהתפוצות לישראל למטרות לימודים, עבודה, התנדבות והתמחות. המבקר קובע כי חרף התקצוב האדיר, לפרויקט לא נקבעו יעדים מדידים או תוכנית אסטרטגית שלפיהם ניתן לקבוע אם הוא אפקטיבי.
"פרויקט מסע פועל זה שנים בלי שנמדדה תרומתו בהיבט של הישגים לעומת יעדים שהתוותה מראש ועדת ההיגוי", נכתב. "משרד רה"מ כשל במילוי תפקיד הפיקוח והבקרה על פרויקט מסע".
מי מטפל בנכי צה"ל?
מבקר המדינה מתריע בפרק העוסק במערכת הביטחון כי נוצר משבר עמוק בתחום השירותים הרפואיים באגף שיקום נכים, בעיקר בשל מחסור ניכר ברופאים מחוזיים ובשל העומס המוטל עליהם, עד כדי פגיעה ברמת השירות הניתנת לנכי צה"ל.
עוד מצא המבקר כי אגף שיקום נכים אינו מפקח באופן מספק על רמת השירות שגורמים רפואיים חיצוניים מעניקים לנכי צה"ל ועל חברות סיעוד המספקות מלווים, והדבר עלול להביא לפגיעה בשירות הרפואי הניתן לנכי צה"ל ובעקבות כך לפגוע בסיכוייהם להשתקם.
כמו כן, דו"ח זה העלה ליקויים בפעילות אגף שיקום נכים והביטוח הלאומי.
פעילות לא מספקת להקלה על מצוקת הדיור במגזר הערבי
על פי הדו"ח, במסגרת תוכנית להגדלת היצע הדיור ביישובים ערביים, תקצב משרד הבינוי והשיכון ב-2017-2016 תכנון מפורט של קרקעות מדינה עבור היישובים שנכללו בהסכמים אסטרטגיים וממוקדים. אך רק ל-25 מ-43 היישובים שנכללו בהסכמים הממוקדים (כ-60%) ולארבעה מ-13 היישובים שנחתמו עמם הסכמים אסטרטגיים (כ-30%) ניתנו הרשאות לביצוע פרויקטים לתכנון של קרקעות מדינה. כמו כן, מצוין בדו"ח, בניית יחידות דיור בהיקפים ניכרים על קרקעות מדינה עבור האוכלוסייה הערבית ואכלוס הדירות לא ייעשו בעתיד הקרוב.
בדו"ח נכתב כי "בהחלטת הממשלה 922 נקבעה תוכנית חומש מערכתית לשנים 2020-2016, ובמסגרתה הוקצו כ-1.2 מיליארד ש"ח למימון תכנון מתארי, תכנון מפורט של קרקעות מדינה ושל קרקעות פרטיות, סבסוד הפיתוח של קרקעות מדינה, בניית מוסדות ציבור ושיווק קרקע מדינה למגורים. עם זאת נראה כי גם תוכנית זו טרם הצליחה להביא לשינוי ניכר בעניין שוק הדיור ביישובים הערביים, ונושאים רבים שהיה צורך לקדם טרם קודמו".
מה יעלה בגורל הפרויקט להשכלה אקדמית לחרדים?
פרק נרחב בדו"ח המבקר עוסק בניסיונות של המדינה להגביר את ההשכלה הגבוהה במגזר החרדי. על פי הנתונים שהוא כולל, החל מ-2012 ועד 2022 יושקעו בתחום כ-1.7 מיליארד שקל, אבל בדו"ח נטען כי התוכניות המיושמות בנושא אינן אפקטיביות. "שיעור הנשירה של סטודנטים חרדים מהלימודים גדול יותר מפי שניים מזה של יהודים לא-חרדים, ורק כרבע מהגברים החרדים הלומדים במכינות מקבלים תואר אקדמי", נכתב.
על פי הדו"ח, רוב אלה שקיבלו תואר אקדמי במסגרת התוכניות שמפעילה המדינה הן נשים שקיבלו תואר כללי בהוראה, ולא רק זאת: בתחום ממילא יש עודף גדול של מורות חרדיות, שרובן (כ-88%) כלל לא עוסקות בו.
"על אף זאת, ועדת ההיגוי של התוכנית, ות"ת ומל"ג החליטו להמשיך ולתת עדיפות ללימודי ההוראה", כותב המבקר בדו"ח. "החלטותיהן בעניין זה סותרות לכאורה את ההסכם עם משרד האוצר, והן מביאות להשקעת משאבים שלא יניבו תועלת למשק".
המשחק שלא שוחק: כרטיסים למפגש עם ליאו מסי
מבקר המדינה בדק את ההתנהלות לקראת משחק הידידות שאמור היה להתקיים בין נבחרות הכדורגל של ישראל וארגנטינה ביוני האחרון, ובוטל כמה ימים קודם לכן. הארגון היה יוזמה של יזם פרטי ובסיוע במימון של משרד התרבות והספורט (2.7 מיליון שקל) והחברה העירונית לניהול קריית הספורט "אריאל" (1.1 מיליון שקל). הדו"ח מתייחס בין השאר למכירתם והקצאתם של כרטיסים למשחק, כולל הזמנות שניתנו בחינם.
המבקר טוען שכצפוי, הגבלת הקצאת הכרטיסים הובילה לתופעת ספסרות לקראת המשחק: כרטיס מקטגוריה 2, שמחירו על פי ההסכם היה 50 שקל לילד ו-100 שקל למבוגר, הוצע למכירה ברשת ב-1,575 שקל. כרטיס VIP, שעל פי ההסכם מחירו 750 שקל, הוצע למכירה ברשת במחיר של 5,355 שקל.
המזהם לא משלם
בפרק העוסק במשרד להגנת הסביבה, נמצא כי אחד הכשלים הבולטים בפעילות האכיפה של המשרד הוא מיעוט האכיפה הפלילית והסתפקות בהסדרת המפגע ובאכיפה מינהלית מוגבלת, ולפיכך הסיכוי שגורם מזהם ייענש בחומרה הוא נמוך.
מבקר המדינה התריע כי הליקויים שנמצאו בתחום אי האכיפה הסביבתית פוגעים בהרתעה נגד "מֵעַוולים" סביבתיים, מעביר לציבור מסר שלילי ולפיו הפוגע בסביבה, ככל שיאותר, אינו נושא כראוי בתוצאות מעשיו דבר המגביר את הכדאיות שבזיהום.
הניתוחים הפלסטיים והטיפולים הקוסמטיים: שוק פרוץ
סוגיית הטיפולים האסתטיים והניתוחים הפלסטיים זוכה לפרק נרחב בדו"ח המבקר. רופאים מתחומי התמחות שונים - או ללא מומחיות - מציגים את עצמם כבעלי מומחיות ב"רפואה אסתטית", ב"דרמו אסתטיקה", ב"טיפולים אסתטיים" וכיוצא בזה. פרסום כזה מנוגד להוראות הדין ולקוד האתי ומטעה את הציבור.
המבקר קובע ש"משרד הבריאות לא פועל באופן נחרץ ושיטתי נגד רופאים שמפרסמים את עצמם בניגוד לתקנות ונגד רופאים ומכונים שמעסיקים רופאים, ומפרסמים מבצעים, הנחות ותמונות של ידוענים שטופלו ושל מטופלים אחרים. פעולות המשרד בעניין זה מעטות ונקודתיות".
בין הדוגמאות המצוינות בדו"ח: קוסמטיקאי שהזריק חומרים שמקורם אינו ידוע ונרכשו ממקור שאינו מורשה; קוסמטיקאית שהתחזתה לרופאה והשתמשה בתכשירים מזויפים להזרקות, לרבות זריקות סיליקון, חומצה היאלורונית, חומרי הרדמה ואלחוש וחומר לכיווץ כלי דם שנתפסו במרפאתה; רופאה שנתפסה מייצרת מזרקי חומצה היאלורונית ללא רישיון.
ליקויים בהתנהלות סביב ניתוחי קיצור קיבה
ניתוחים בריאטריים מיועדים לטיפול בהשמנת יתר. המבקר מציין כי מנתוני סקר עולמי עלה שישראל ניצבת ב-2014 במקום הראשון בקרב מדינות ה-OECD בביצוע ניתוחים כאלה יחסית לגודל האוכלוסייה, ובמקום השני בקרב כלל מדינות העולם. ב-2015 בוצעו בישראל כעשרת אלפים ניתוחים כאלה. המבקר בדק אקראית עשרות תיקים רפואיים של מנותחים מבוגרים מארבע קופות החולים, ומצא ליקויים בין השאר בזיהוי הצורך בניתוח, בהכנות להליכים ובאישור שניתן לבני נוער בגילאי 18-13.
המלחמה בין מד"א לבין איחוד הצלה
במסגרת הבדיקה של מד"א, ארגון ההצלה הלאומי של ישראל, קובע המבקר שמשרד הבריאות לא השלים את הטמעת יישומון מד"א אצל כונני רשת המתנדבים של "איחוד הצלה". לפיכך, מוקד מד"א לא יכול לגבש תמונה מספקת על מיקומם של כלל הכוננים משני הגופים כדי לנהל את האירוע בצורה יעילה.
"למרות ההסכם בין מד"א לאיחוד הצלה ולמרות הנחיות המשרד בנוגע לשיתוף הפעולה בין מד"א לאיחוד הצלה, לא הצליח המשרד לאכוף את הנחיותיו בדבר אי פרסום מספר הטלפון של מוקד החירום של איחוד הצלה במרשתת ובמקומות אחרים", נכתב. "הדבר עלול לגרום להטעיה של הציבור, כיוון שהפונים עלולים להניח בטעות שהמענה הרפואי שיקבלו באמצעות המוקד של איחוד הצלה זהה לזה שיקבלו באמצעות מוקד 101 של מד"א".
הדו"ח מציין כי ועדת האמבולנסים קבעה שבעיתות חירום יש צורך ב-1,351 רכבי הצלה של מד"א שיפעלו במד"א ברציפות, אולם במאי 2018 היו לארגון רק 1,091 כלי רכבי. בנוסף מצוין כי בעיתות חירום צפוי מחסור ממשי חמור של פרמדיקים וחובשי רפואת חירום.
מחירי הפירות והירקות: מה המדינה צריכה לעשות?
משרד מבקר המדינה בדק את פעולות הממשלה לעידוד התחרות והיעילות בשיווק וסחר של פירות וירקות טריים בישראל, בדגש על פערי התיווך במחירים. הוא מצא שפעולות משרד החקלאות להסדרת קשרי המסחר בין החקלאים לבין הסיטונאים והקמעונאים קודמו באיטיות וטרם מוצו. גם פעילותו לעידוד שוקי איכרים ברשויות המקומיות קודמו באופן איטי ומזערי.
המבקר מציין במקביל כי זה כ-17 שנים לא עולה בידי ממשלות ישראל ליישם את החלטותיהן על הקמת שוק סיטוני חדש.
לפנייה לכתב/ת 
