היסוד שעושה צדק

היסוד ה-109 בטבלה המחזורית (מייטנריום) לא קיים בכדור הארץ. הוא מאוד מאוד מאוד לא יציב ומתפרק תוך שניות אחדות, לכן גם חסר כל שימוש מעשי. חשיבותו העיקרית (היחידה) היא הצדק ההיסטורי שהוא מייצג, בכך שהוא קרוי על שמה של המדענית ליזֶה מייטנר. צפו בסיפור:

הסיפור של ליזה מייטנר סופר בהרחבה בכתבה קודמת שלנו (כדאי לקרוא). לכן אוסיף רק עוד כמה נקודות שלא נגעתי בהן בסרטון:

עוד כתבות מאתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

הגֵן שמשחזר את הראייה

המכונה המורכבת ביותר

כך מזהים עולם רחוק

אם כבר עוסקים בענייני קרדיט והכרה על תגליות - יש עוד שני שמות הקשורים לסיפור ביקוע האטום שחייבים לציין (שהושמטו מהסרט רק לצורך קיצור ופשטות): פריץ שטרסמן (Strassmann) היה הצלע השלישית במעבדת המחקר בברלין שעסקה בביקוע האטום. הוא היה כימאי שהאן ומייטנר קיבלו כאסיסטנט למעבדתם ב-1934.

מייטנר והאן(צילום: מתוך האינציקלופדיה של ynet )

מומחיותו בכימיה אנליטית (זיהוי וכימות חומרים) היא שאפשרה לזהות את הכמויות הזעירות של היסודות שנוצרים מביקוע אטום האורניום, ולהוכיח שאכן התרחש. על שיתוף הפעולה עם מייטנר, ועל תרומתה המכרעת למחקר כתב שטרסמן: "היוזמה שלה הייתה ההתחלה של העבודה המשותפת עם האן" והיא "הייתה קשורה אלינו באופן אינטלקטואלי משבדיה (...) והייתה המנהיגה האינטלקטואלית של צוותנו". שטרסמן סירב להצטרף למפלגה הנאצית, ולכן קידומו נעצר. בנוסף הוא סיכן את חייו בכך שהסתיר במהלך תקופת השואה אשה יהודיה בתוך ביתו. על פעולה זו גם זכה להכרה כחסיד אומות העולם מ'יד ושם'. בהקשר זה חשוב להדגיש שהאן עצמו לא היה נאצי, ושיתוף הפעולה שלו עם מדענית יהודיה בזמן השואה ראוי לכל שבח.

השם השני שנפקד מהסרט וחשוב לציין הוא אוטו פריש (Frisch), אחיינה של ליזה מייטנר, פיזיקאי שאיתו היא כתבה את המאמר העוסק בצד הפיזיקלי של ביקוע הגרעין והאנרגיה הרבה הנפלטת בתהליך. כמו מייטנר, גם פריש נאלץ לברוח מאוסטריה (הוא נמלט לבריטניה). הפגישה המשותפת ביניהם שהובילה למאמר פורץ הדרך נעשתה בדנמרק, שם שהה פריש בעקבות שיתוף פעולה עם המדען הדני המפורסם נילס בוהר, שתרם רבות להבנת מבנה האטום, וחישוביו על האנרגיה שנפלטה בניסוי של האן הם שעזרו למייטנר ופריש לגבש את התיאוריה שלהם על ביקוע האטום. ב-1943 נאלץ בוהר עצמו, שאמו הייתה יהודיה, לברוח מדנמרק בעקבות הכיבוש הנאצי. לאחר מסע ארוך הוא הגיע לארצות הברית והצטרף לפרוייקט מנהטן שפיתח את פצצות האטום הראשונות.

הסיפור בדבר קריאת היסוד ה-105 על שמו של אוטו האן ולאחר מכן ביטולה וקריאת היסוד ה-109 על שמה של מייטנר הוא סיפור צדדי ארוך ורב תהפוכות, שנכלל במה שמכונה מלחמות הטרנס-פרמיום (Transfermium Wars). ה"מלחמות" היו מחלוקת מרה בנוגע לשמות היסודות 104 עד 109 שניטשו בין קבוצות מדענים מברית המועצות, ארצות הברית ומאוחר יותר גם גרמניה - לגבי השאלה מי גילה ראשון איזה יסוד. פרמיום הוא היסוד ה-100, ומכיוון שהוויכוח נגע ליסודות שמספרם האטומי גדול מ-100, מכאן השם. למגלה של יסוד שמורה זכות הראשונים לכנותו בשם, הוויכוח גרם למערכת שמות שונה של היסודות בברית המועצות והגוש המזרחי לעומת ארצות הברית ומדינות המערב. ב-1997, אחרי עשרות שנים של דיונים מפרכים - איגוד הכימיה קבע באופן סופי ומוסכם (גם אם 'בחריקת שיניים' של חלק מהצדדים) את שמות כל היסודות שבמחלוקת. הסיפור עצמו באמת ארוך ומסובך, ובתקווה יוצג בכתבה אחרת ואולי גם בסרט נפרד.

ד"ר אבי סאייג, מכון דוידסון לחינוך מדעי