מדינת ישראל הוקמה לפני 71 שנים. בימים אלה מוכרזים מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות שיערך ברחבת הר הרצל. הם זכו לכבוד בזכות שהם מייצגים פרק משמעותי בהיסטוריה של מדינת ישראל אותו הם נושאים בזכות עברם או הוויתם. בין מדליקי המשואות תעמודנה שלוש אמהות לבנים שלא יחזרו לעולם, קצין שנפצע קשה במבצע צוק איתן, זמר מפורסם בן לניצול שואה שנותר בדד וללא משפחה לאחר המלחמה, במאי ציוני, ספורטאית פראלימפית, רופאה שלמדה ועובדת כנגד כל הסיכויים, ניצולת שואה ששימשה משפחת אומנה ל-52 ילדים, נשיא הפדרציה היהודית בפיטצבורג-פנסילבניה, תלמיד שחי את הקונפליקט הישראלי בגבול עזה כל חיוו, מנכ"לית עמותת "אנוש", כדורגלן לוחם, מנהל המרכז הרפואי בצפת, מי שהביא חללית ראשונה לירח והבטיח שיצליח להנחית בשלום אחת נוספת והיזם שעבד איתו. לאלה החיים מחוץ לגבולות מדינת ישראל ובני הדור הבא, ולעיתים הבא-הבא שלהם, מתקיימים ארועים שמנציחים ומזכירים את השורשים הכה צעירים אך השטופים בדם עליהם קמה מדינת ישראל.

אחד הנושאים המשמעותיים בהם דנים בשנים האחרונות בקהילות הישראליות ברחבי ארה"ב הוא בני הדור השני לישראלים שהגיעו לארה"ב מאז קום המדינה והדרך לקרב אותם להיסטוריה, לתרבות, לשפה ולמדינה. תנועת הנוער הגדולה בישראל וברחבי העולם שלקחה על עצמה גם את המשימה הזו היא תנועת 'הצופים'. השנה נפגש הנוער במסגרת 'זיכרון בסלון' עם ניצולי שואה כחלק מהתוכנית שמתכתבת עם ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה ושואת היהודים ובתוכה גם מפגשי 'קפה אירופה' שמתקיימים בשיתוף ארגון ה-Jewish Family & Children's Services of Northern NJ בהם לוקח הנוער חלק גם כן. אחד המפגשים המרגשים של 'זיכרון בסלון' התקיים בבית משפחת בראון בטנפליי לקבוצת "הקורס", גדוד ט' של שבט מצדה. הם נפגשו עם מארק שונווטר (Mark Schonwetter) ובתו אן שכתבה את הספר שמתאר את קורות המשפחה שחיה בעיירה בת 1500 אנשים בפולין, שליש מהם יהודים. אביו של שונווטר היה ראש הקהילה, וניתנה לו הזכות לברוח. הוא מסרב להצעה אך מבקש שישמרו על אשתו ושני ילדיו שהסתתרו בעיקר אצל זרים, ובמהלך האביב והקיץ ביערות. שונווטר עלה לארץ עם אמו ואחותו וכעבור 4 שנים עברו לחיות בארה"ב לצד אחיו של אמו. לימים נישא ואת סיפורי המלחמה ההיא סיפר לה רק אחרי שענד על זרועה את הטבעת. מארק חלק עם הילדים את גישתו לחיים ובה 'אין שום דבר שאני פוחד ממנו'. הוא סיפר לילדים על הערצתו לאמו שבזכות הגישה החיובית שלה הוא זכה לחיים וגיבש את הגישה ש"שטויות זה יעבור".

זיכרון בסלון.

ביום רביעי האחרון התקיים בג'יי סי סי טקס יום הזכרון לשואה ולגבורה בהובלת גדוד ט' של השבט ובנוכחות ניצולי שואה והקהל הרחב. בשבוע הקרוב יתקיים טקס יום הזכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. במסגרת הטקס שממלא את אולם האודיטוריום הגדול בג'יי סי סי עד אפס מקום, יערך מצג במסגרת פרוייקט הנצחה אותו מובילות אילנית נוי ונעמי יפהר. במסגרת הפרוייקט עומדות יפהר ונוי בקשר עם המשפחות השכולות שיגיעו להדליק נר זכרון, ומספרות את סיפורם. השנה הציעו למשפחות לפתוח את ביתם לנוער ולקהילה למפגשים אינטימיים ולספר את סיפורי הנופלים, אלא שלא עולים לכותרות בהכרח, אך מסרו נפשם על תקומתה של מדינת ישראל. "כולם יושבים על יד הרדיו ומקשיבים לחדשות. בשמענו על מקרי רצח נוספים האגרופים נקמצים ויש חשק לקפוץ ולהסתער על אותו המון פרוע של הערבים, העושים את שלהם בשקט בשלווה, כאילו זו מדינתם. אבל אין לנו האפשרות ליהפך לפורעים כמותם, כי בכל זאת אנו בנים לעם בעל תרבות והנהגה טובה ומאורגנת" כתב באחד ממכתביו אבידוב ליברמן שנפל במלחמת השחרור כ"ה באייר תש"ח, 3/6/1948 במסגרת שירותו בפלמ"ח בחטיבת הנגב עם גדוד "הפשיטה". את סיפורו מספרת לימים גלית רביב בביתה, והוא דודה שלא הכירה, האח של אימה שמדברת עליו כאילו נהרג אתמול לדבריה. עופר שטרנברג איבד את אביו במלחמת יום הכיפורים. הוא לא זוכר אותו יותר מאשר מהסיפורים שסיפרו לו והחיו את דמותו בשבילו. שטרנברג שחי את השכול כל חייו למרות שאמו חידשה את חייה ונישאה בשנית, בחר להתרחק מהשכול המתמיד שקיים בארץ לדבריו. שטרנברג מצא שהארוח במסגרת 'זכרון בסלון' וההזדמנות לדבר על השכול מנקודת ראותו ומפרספקטיבה שלא מוכתבת על ידי הסביבה הישראלית המיידית נוחה לו יותר והשאלות שעולות בו כאן נותנות לו הזדמנות להביט על ההוויה הישראלית, הזהות שלו והמקום שלו יחסית לישראל בצורה שונה. הוא מגדל כאן שלושה ילדים בין 10, 8 ו-6 שגדלים עם זהו ישראמריקאית. הפעם הראשונה שהם בעצם נחשפים לסיפור על סבא הוא בזכות המפגש בביתם.

יום העצמאות בג'יי סי סי.

וכמו בישראל, גם כאן תעבור הקהילה מימי הזיכרון לארועי יום העצמאות שצפויים להתקיים בנוכחות 2000 אנשים בקירוב. היום שנבחר בקפידה לחגיגות הוא גם היום שמציין את יום האם, והחגיגות יחלו מיד לאחר המרוץ המסורתי ה"רובין-ראן" שיוצא מהגיי סי סי באותו בוקר ויהיה בסימן "נשות חיל". ארגונים גדולים ומרכזיים נוטלים בו חלק ובהם הפדרציה של צפון ניו ג'רזי, הבית הישראלי, שבט הצופים 'מצדה', בית הספר עמ"ק, בית הספר "בראשית", המרכז הישראלי, איתנים, ACT.IL, גני הילדים בג'יי סי סי, קייטנות הג'יי סי סי, בית הספר ניצנים ו-The Idea School. הפעילויות מותאמות לבני כל הילדים, ילדים צעירים מאוד ובני נוער ובינהן יתקיים משחק "חפש את המטמון" אינטרקטיבי לכל המשפחה עם פרס שווה במיוחד: אוזניות אייר-פודס, משחקי ילדות ישראלים כמו קפיצה בחבל, קלאס, גומי, חמש אבנים ועוד. הצופים יפעילו את הילדים בתחנות יצירה והרקדות לאורך כל הארוע וכמובן שגם על הקיבה לא ידלגו ויוצעו מיטב המאכלים הקלאסיים הישראלים במחירים הוגנים. בין השאר הצופים ימכרו מגשי אוכל ממש כמו בבתי הקפה בארץ, וכל ההכנסות ילכו לטובת המשך הפעילות החינוכית בשבט, כל זאת בעזרתו הנדיבה של גיורא מלכה מ'חומוס עלית' באנגלווד. בית קפה ישראלי יפתח והקהילה מוזמנת להתרווח בו. במדורות שיודלקו בחוץ יאפו עוגות בתפוזים! כאלה שעוד לא נראו ברחבי ניו ג'רזי. יריח טוב ויהיה גם טעים מאוד. ועוד שיא בארוע יהיה מופע רוק ישראלי בהובלתו של גיא זלצר ולהקת TLV עם נגנים וזמרים.

יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.

הארוע לא יכול היה לצאת לפועל ללא תרומתם ופועלם של מתנדבים רבים בקהילה שמובילים ועדות ויוזמות רבות בינהם יפעת יחזקאל על ההפקה, גלית רביב, גלית פז וגלית אולסנר שאחראיות על פעילות חפש את המטמון האטרקטיבית, אפרת ליטוין יחד עם גיורא מלכה ורבים מהתכנונים עליהם אמונה שרון פרי. ה-IAC שמתאמץ להקשיב לקהילה סביבו מביא השנה קונספט חדש ומפתיע שלא נראה כמוהו לפני כן. התוכנית היא (כרגיל) לקיים את הארוע באויר הפתוח אם מזג האויר ירשה, ואם לא, הגיי סי סי כולו "יתלבש" לכבוד חגיגות העצמאות ה-71 למדינת ישראל. הפעילות המתוכננת מתאימה לכולם ומותאמת לכל הגילאים.

חניה – כדי להקל על העומסים של החניה תתאפשר חניה מ 12 בכנסיה היוונית הצמודה (3 דקות הליכה מהג'יי סי סי), והסעות מ 2 נקודות שונות של טנפליי – חנה וסע