למרות המלצות משרד החקלאות - טרם ננקטו צעדים להורדת יוקר המזון

סוגיית יוקר המחיה בישראל, ובכלל זה מחירי המזון, לרבות מחירי הפירות והירקות, עומדת על סדר היום הציבורי זה זמן רב. ההוצאה על פירות וירקות טריים היא חלק נכבד מסל ההוצאה על מזון של משקי הבית, ובפרט אלו שהכנסתם נמוכה.

>> לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

בגלל הברד בפסח: נזקים של עשרות מיליונים לחקלאים

קבוצות רכישה ואפליקציות: הדרכים החדשות לקנות פירות וירקות

משפחה בישראל משליכה בשנה לפח מזון ב-3,200 שקל

על אף שכבר באוקטובר 2012 החליטה הממשלה על הפעולות הנדרשות ליישום דוח ועדת קדמי, ובהן הקמת צוות בין משרדי שיבחן את פערי התיווך בשרשרת השיווק של התוצרת החקלאית, הצוות לא הוקם. רק ב-2015, נקטה ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות צעדים בעניין זה ועשתה בדיקה מדגמית לבחינת רווחיות מחלקת הפירות והירקות בחלק מרשתות השיווק ורק במאי 2016 דנה ועדת המחירים בממצאי הבדיקה, והחליטה לבחון את הרווחיות בשרשרת שיווק הפירות והירקות הטריים לגבי השנים 2015 עד 2017 על ידי החלת פיקוח לפי פרק ז' לחוק פיקוח על המחירים, הקובע חובת דיווח על רווחיות בלבד.

המלצות להגברת התחרותיות ולהורדת יוקר המחיה בשוק המזון ומוצרי הצריכה לא תורגמו לעשייה(צילום: אסף קמר)

יחסי כוחות לא שווים בין החקלאים לבין המשווקים

הבדיקה שעשה משרד החקלאות ב-2015 העלתה כי המבנה הריכוזי במקטע הסיטוני ובמקטע הקמעוני בשיווק פירות וירקות טריים, למול המבנה המבוזר במקטע החקלאי, יוצרים יחסי כוחות לא שווים בין החקלאים לבין המשווקים הגדולים הכוללים סיטונאים גדולים ורשתות קמעוניות, העלולים לפגוע בחקלאים. אלא שלמרות שהצורך באסדרת יחסי הכוחות בין הצדדים עלה אז, רק במרץ 2018 הבשיל הצורך לכדי החלטה לנסח הצעה לאמנה וולונטרית לכללי מסחר הוגן בשיווק פירות וירקות טריים. בנוסף, במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2018, טרם פרסם המשרד את טיוטת האמנה להערות הצדדים.

גם מסקנות ועדת קדמי שהוקמה ביוני 2011 כדי לגבש המלצות להגברת התחרותיות ולהורדת יוקר המחיה בשוק המזון ומוצרי הצריכה, ולפיהן אין פתרון יחיד שיוביל להורדת מחירי המוצרים, ויש צורך ביישום כלים משולבים לא תורגמו לעשייה. הוועדה המליצה ב-2012 על צעדים שמטרתם עידוד התחרות בתחום שיווק הפירות והירקות והורדת יוקר המחיה, לרבות קידום שוקי מזון מקומיים שיאפשרו מכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים, והשלמת התהליכים להקמת השוק הסיטוני לתוצרת חקלאית, שיתבסס על זירת מסחר מרוכזת ושקופה בפיקוח ממשלתי.

המלצה זו התווספה להחלטת הממשלה מ-2001 לפעול להקמת שוק סיטוני חדש במתחם מסובים, שנועד להביא להפחתה בפער התיווך ולעלייה באיכות התוצרת החקלאית, לרווחת הצרכנים והחקלאים. במועד סיום הביקורת, 17 שנים לאחר מכן, החלטה זו לא יושמה. השוק הסיטוני עודנו פועל במתחם הזמני שהוקם בצריפין ב-2006, בתנאים של מחסור בשטחי אחסנה, צפיפות וחוסר יעילות, הגורמים בין היתר לרמת פחתים גבוהה של תוצרת חקלאית טרייה.

גם פעולות משרד החקלאות לעידוד שוקי איכרים ברשויות המקומיות קודמו באופן איטי ומזערי, כך שחלפו חמש שנים מאז המליצה ועדת קדמי המליצה לקדם שוקי מזון מקומיים למכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים, ובכך להגדיל את מספר נקודות המכירה ולעודד תחרות, עד שהחל משרד החקלאות בהפעלת נוהל למימון שוקי איכרים ברשויות המקומיות. במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2018, שש שנים אחרי המלצות הוועדה, הופעלו שוקי איכרים בארבע רשויות מקומיות בלבד.

הפתרונות אינם מיושמים

לטענת המבקר, משרד החקלאות אומנם נקט פעולות לריכוז הנתונים על הרווחיות בשרשרת שיווק הירקות והפירות הטריים ולניתוחם, לבירור הצורך באסדרת קשרי המסחר בין המגדלים לבין הסיטונאים והקמעונאים ולעידוד מכירה ישירה מחקלאים לצרכנים באמצעות שוקי איכרים; אולם הפעולות מקודמות באיטיות, ואינן מגיעות לשלב הסיום, והשימוש בכלים אלו אינו ממוצה. המבקר קבע כי על משרדי החקלאות והאוצר לבחון את החסמים הגורמים לעיכוב בביצוע הוראות מסוימות ולאי ביצוען של הוראות אחרות, ולפעול להסרתם.

עוד קבע המבקר כי נוכח חשיבותו הרבה של הנושא והשפעתו על יוקר המחיה, ונוכח נתוני משרד החקלאות המעידים על גידול בריכוזיות בשיווק פירות וירקות טריים, על משרדי החקלאות והאוצר לפעול בדחיפות לבירור התמונה המלאה של פערי התיווך בפירות וירקות, וליישום כל הכלים העומדים לרשותם שיכולים להוביל לעידוד התחרות והיעילות לאורך שרשרת השיווק של מוצרים אלו.

"פועלים להפעלת זירת מסחר דיגיטלית"

שר החקלאות אורי אריאל(צילום: מארק ישראל סלם)

"לעניין הקמת השוק הסיטוני, צר לנו כי ביקורת זו באה לפיתחנו, בעוד שהגורם שבלם את התקדמות התכנית הוא משרד האוצר. כבר לפני מספר קדנציות, גורמי המקצוע במשרד ומשרדי הממשלה אחרים הכתירו את הפרויקט פה אחד כפרויקט בעל משמעות והאמינו כי הדבר יביא להגברת התחרות המיוחלת, ולצמצום התלות של החקלאים ברשתות השיווק, הן באמצעות מסחר קונבנציונלי והן באמצעות מסחר דיגיטלי. אולם, כפי שנאמר 'בעל המאה הוא בעל הדעה', ולכן כשמשרד האוצר החליט שאין זה נכון להשקיע את התקציבים בזירה הקונבנציונלית על אף החלטת הממשלה והקמת חברה ממשלתית לצורך כך ועל אף כל הסיכומים בנושא - בוטל הפרויקט, וכעת, פועלים משרד החקלאות ומשרד האוצר, בשיתוף הרשות לחדשנות, להפעלת זירת מסחר דיגיטלית".