כאן חוסכים: בנקים ניידים, כספומטים ואפליקציות - 71 שנות בנקאות בישראל
בשנים האחרונות הבנקים סוגרים יותר ויותר סניפים במטרה לנתב את הלקוחות לאמצעים הישירים ולחסוך בעלויות, אך רק לפני 40 שנה, שירותי בנקים, מכונות למשיכת מזומנים ואפילו סניפים בכל עיר נחשבו לחידוש. הסיפור של הבנקאות הישראלית
מעבירים תשלום באפליקציה? בעידן שבו פתיחת חשבון וקבלת הלוואה נעשים אונליין בסמארטפון כדבר שבשגרה, אף אחד לא מתרגש ממכשיר למשיכת מזומנים או מהיכולת לגהץ כרטיס אשראי. אולם לפני 40 שנה הפעולות הללו היוו חידוש גדול במדינת ישראל. על תחילת הדרך של כרטיסי האשראי בישראל ומכשירי הכספומט, וגם שירותים בנקאיים שהיו כאן ונעלמו עם השנים.
>> לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הצ'קים שלכם חוזרים - והבנקים מרוויחים בגדול
לראשונה: רוב הרכישות בכרטיסי אשראי נעשות ללא הכרטיס
בנק ישראל: גידול בשיעור הפעולות שנעשות בערוצים הישירים בבנקים
הסניף בדרך אליכם
בשנים האחרונות הבנקים סוגרים יותר ויותר סניפים במטרה לנתב את הלקוחות לאמצעים הישירים ולחסוך בעלויות. גם בעבר התמודדו לקוחות עם בעיות בפריסת הסניפים הבנקאיים - שלא היו קיימים בכל היישובים, בתקופות בהן לא ניתן היה לבצע פעילות באינטרנט או אפילו לא להשתמש במוקד טלפוני.
בעקבות המחסור נוצר הבנק הנייד. בשנת 1977 פתח בנק מזרחי בצורה ניסיונית את הבנק הנייד הראשון בארץ באזור ישובי המועצה האזורית שפיר. הניידת שירתה כ-13 ישובים וביקרה בכל ישוב פעמיים בשבוע, כאשר יום אחד נוצל לטיפולים ותחזוקת הרכב.
הניידת חנתה במרכז המושב בימים ובשעות קבועים, מתוך כוונה לייצר תדמית של יציבות, אמינות וקביעות למכונית הנוטלת עימה את כספי המפקידים ונעלמת. חשדנות התושבים נעלמה ככל שהוסיף, חזר והופיע הבנק הנייד במועדים המתוכננים.
המכונית הייתה משוריינת ומחולקת לשלושה חלקים: תא נהג, תא פקידים ודלפק לקוחות. בחודשי ההפעלה הראשונים הופקדו בסניף הבנק הנייד של בנק המזרחי כ-2.5 מיליון ל"י (לירות ישראליות) פיקדונות, 8 מיליון ל"י במשמרת ניירות ערך ונפתחו כ-500 חשבונות.
ב-1981 החל בנק דיסקונט בהפעלת "בנקונית" בחבל לכיש, שפעלה במספר שנים בהצלחה. שנה קודם הפעיל בנק לאומי שירות דומה בחבל התענכים. הניידות הללו שרדו שנים בודדות בלבד.
בנקונית של דיסקונט. שירות עד הלקוח
סניף בנק עד הרכב
בקיץ 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה, הבנקים הניידים עשו קאמבק ואיפשרו לתושבי הצפון לבצע פעולות בנקאיות שונות בזמן שהסניפים נסגרו לזמן ממושך.כיום, חלק מהבנקים מפעילים ניידות בודדות למתן שירות בריכוזי אוכלוסייה מבוגרת, כגון בתי אבות, וזאת ברקע סגירת הסניפים וצמצום השירותים הבנקאיים, שמקשה על אותו ציבור לבצע את הפעולות הבנקאיות שהיה רגיל אליהן.
המשימה: למשוך מזומנים
מחפשים כספומט? בישראל כ-7,000 מכשירים למשיכת מזומן, כשליש מהם בבעלות הבנקים והשאר מופעלים על ידי חברות חוץ בנקאיות. במציאות שבה ניתן למצוא בערים הגדולות כספומט כמעט בכל פינה, קשה להאמין שלפני קצת יותר מ-30 שנה זה היה מחזה נדיר. למעשה המכונות הללו החלו להופיע בישראל רק בתחילת שנות ה-80.
המכשיר הראשון בעולם למשיכת מזומנים הוצב על ידי "סיטי-בנק" בניו יורק בשנת 1939. 34 שנה אחר כך הגיעה ה"המצאה" גם לישראל והמכשיר הראשון נכנס לשימוש בשנת 1973. המכשיר, שהוצב על ידי בנק דיסקונט, נקרא "דיסקונטומט". משיכת הכספים בוצעה באמצעות כרטיס מגנטי - כלי חדשני באותם ימים.
הדיסקונטומט הוצב בסניף הראשי של הבנק, ברחוב יהודה הלוי 27 בתל אביב. שטרות הכסף הוכנו מבעוד מועד בתוך קסטות ובסכומים קבועים כאשר המכשיר הכיל 200 קסטות.
לקוח שמשך כסף בחר למעשה את מספר הקסטות שרצה, הכניס את הכרטיס המגנטי והקיש מספר סודי. מיד לאחר מכן יצאה הקסטה עם הכסף, בקול רעש גדול (דומה לזה שמשמיעה מכונת משקאות בעת שמתגלגלת הפחית לפתח היציאה). הלקוח היה לוקח את המזומנים ומחזיר את הקסטה לתוך חריץ מיוחד, אליו הושלכו הקסטות הריקות. מספר המשיכות אז היה קטן מאוד והיו ממלאים את המכשיר רק פעמיים בשבוע. פחות מ-10% מהלקוחות עשו שימוש במכשיר.
הכספומט המודרני
רק ארבע שנים אחרי הדיסקונטומט, בסוף 1977, הוכנסו לשימוש מכשירי כספומט הדומים לאלו שאנו מכירים היום. המכשירים, של החברות NCR ו-IBM, הופעלו על ידי בנק לאומי ודיסקונט במרכז בקרה משותף והם שימשו רק את לקוחות שני הבנקים. באותה עת מכשירים רבים עבדו ללא רשת תקשורת מול הבנקים האחרים, בגלל היעדר תשתית. במכשירים אלה היו רק שתי מחסניות ובכל אחת מהם 2,500 שטרות כסף מסוג אחד.בשנת 1982 הפכו כרטיסי האשראי להיות כרטיסים משולבים, וכך כרטיס האשראי איפשר גם משיכת מזומנים במכשירים. זו היתה תחילתה של פריצת הדרך במשיכת מזומנים ממכשירים אוטומטיים שהביאה לגידול משמעותי בשיעור המשתמשים. הזינוק נמשך לאחר שבשנת 1984 הפכה רשת התקשורת לרשת משותפת לכל הבנקים, ולקוחות יכלו למשוך מזומנים גם ממכשירים המוצבים בבנקים אחרים.
כיום, מספר המשיכות מכספומטים בבנקים עומד על יותר מ-100 מיליון בשנה ובסכום מצטבר של לא פחות מ-112 מיליארד שקל, והוא לא כולל את המשיכות מכספומטים שאינם בבעלות הבנקים.
בגלל האינפלציה: כרטיס האשראי חויב פעמיים בחודש
אזרחי ישראל מחזיקים כיום ביותר מ-11 מיליון כרטיסי חיוב למיניהם, כשהיקף הרכישות של הישראלים מגיע לכ-330 מיליארד שקל בשנה.
לא רבים יודעים, אבל כרטיס האשראי הראשון בעולם הומצא בשנת 1957 על ידי פרנק מקנמרה בעת שישב במסעדה במנהטן. בסיום הארוחה התברר לו ששכח את הארנק והוא נתן למלצר את כרטיס הביקור שלו כשהוא חתום על ידו ועליו רשום סכום החוב למסעדה. כשחזר למשרדו, הגה את רעיון כרטיס האשראי הראשון, שהיה עשוי מנייר ודמה מאד לכרטיס ביקור. בכרטיס הזה שנקרא "דיינרס קלאב" ניתן היה להשתמש במספר קטן של מסעדות.
כרטיס זה היה גם הראשון להגיע לישראל בתחילת שנות ה-60 ומספר הזכאים לו היה קטן מאד. בשנת 1975 ייסד בנק הפועלים את חברת כרטיסי האשראי הראשונה בישראל - ישראכרט וכרטיס האשראי המקומי שלה הוצע לציבור כשנה לאחר מכן.
בינואר 1978 החל שיווקו של כרטיס "דיינרס" בינלאומי, שהיה לכרטיס האשראי הראשון שאיפשר לתושבי ישראל שימוש בחו"ל.
"עם יציאת הכרטיסים היו רק כמה אלפים בודדים של בתי עסק שכיבדו את הכרטיס", סיפרה בעבר בראיון ל-ynet יהודית בן לוי, מנהלת מוזיאון הרצליל נבלום לבנקאות ונוסטלגיה בתל אביב. "פריצת הדרך התרחשה כשניתן היה לשלם באמצעות הכרטיס ב-50 תחנות דלק". בן לוי סיפרה כי חיוב חשבון הלקוח נעשה פעם בחודש, למעט בשנים בהן הייתה אינפלציה גבוהה במיוחד, אז חויב חשבון הלקוח פעמיים בחודש.
לפנייה לכתב/ת 
