מכרה את ביתה במושב, התחרטה – ותבעה

תושבת שדה אליעזר שחתמה על הסכם למכירת הנחלה שלה, חזרה בה בשלב מסוים ופנתה לביהמ"ש. אבל השופט יונתן אברהם דחה אותה

עו"ד חיים פרנקל | פסקדיןפורסם: 07.05.19 , 18:05

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה תביעה שהגישה בעלת נחלה במושב שדה אליעזר, שבמסגרתה דרשה לבטל עסקה שעליה חתמה למכירת ביתה: השופט יונתן אברהם קבע שמרגע שהרוכש התקבל כחבר ביישוב, אין שום מניעה לאכוף את ההסכם.

את התביעה הגישה המוכרת לפני כשנתיים וחצי, לאחר שכבר הספיקה לחתום על הסכם מכר עם אדם אחר. טענתה המרכזית הייתה שההסכם הראשון, שנחתם ב-2016, הותנה בכך שהרוכש יתקבל כחבר במושב (בעגה משפטית: תנאי מתלה), ומאחר שבקשתו נדחתה על ידי הוועד הרי שהתנאי לא התקיים והחוזה בטל ומבוטל.

חוק ונדלן

קרקע הופקעה עבור כביש. הפיצוי: 2.3 מיליון שקל

עו"ד אביעד סיני | פסקדין

הוועדה המקומית אשקלון הפקיעה כ-30 אלף מ"ר חקלאיים של אגודה שיתופית. היא טענה כי אין הצדקה לפיצוי, אבל ביהמ"ש סבר אחרת

קרקע הופקעה עבור כביש. הפיצוי: 2.3 מיליון שקל

הרוכש השיב שהמוכרת נוהגת בחוסר תום לב משווע כיוון שהיא זו שגרמה לוועד לדחות את בקשתו הראשונית באמצעות מכתבים ולחצים שהפעילה על חבריו. הוא הבהיר שערעור שהגיש על החלטת הוועד התקבל ברוב של שני שלישים, כך שבסופו של דבר הוא התקבל.

שהמוכרת טענה מנגד שתקנון האגודה דורש רוב של שלושה רבעים ולא שני שליש. היא הוסיפה שמעולם לא ניסתה לסכל את בקשת החברות ובסך הכל רצתה לזרז את ההחלטה כי הייתה בלחץ לקבל את כספי המכר כדי להחזיר חוב לבנק. לדבריה, בהסכם לא נקבעו מועדים ברורים לקיום התנאי ולא ייתכן שהיה עליה להמתין עד לסיום הליכי הערעור, במיוחד כשהרוכש עיכב אותם למרות שידע שהיא במצוקה.

בסיכומו של דבר, במקביל לתביעה של המוכרת לבטל את העסקה, הרוכש הגיש תביעה נגדית לאכיפתה.

בפסק דין שהכריע בשתי התביעות דחה השופט אברהם את המוכרת וקבע שההסכם לא הגביל את זכותו של הרוכש לערער על החלטת הוועד. באשר לרוב הדרוש נקבע כי הוראות התקנון סותרות את תקנות האגודות השיתופיות, שגוברות עליו וקובעות רוב של שני שלישים בלבד. משכך, הרוכש עמד בתנאי שנקבע בהסכם והתקבל כחבר מושב כדין.

הוא התרשם שהמוכרת אכן פעלה לסיכול קבלתו של הרוכש, כפי שעולה במובהק ממכתבים ששלחה לאגודה ומעדות יו"ר הנהלת האגודה. "מצאתי כי למהלכי התובעת הייתה השפעה ניכרת על ההחלטה של הוועד, וכי התובעת פעלה לסיכול התנאי המתלה", כתב. לפיכך נדחו טענותיה בדבר עיכוב בלתי סביר בהליכי הערעור, ונקבע שהיא לא זכאית לביטול ההסכם בשל אי התקיימות התנאי של קבלה לחברות.

השופט אברהם דחה טענות נוספות שהעלתה התובעת, כמו עושק והטעיה, וקבע שמדובר בהסכם סביר והגיוני. הוא הבהיר כי חוק החוזים קובע במפורש שכשלא נקובים בחוזה מועדים, הדרישה היא ל"זמן סביר" - ולטעמו הרוכש פעל בהתאם.

נוכח דחיית טיעוניה של התובעת קיבל השופט את תביעת הרוכש לאכיפת ההסכם. היא חויבה לקיים את ההתחייבות לפי החוזה ולשלם לו הוצאות משפט של 25 אלף שקל.