המסלול לירידה של בני סכנין
כך הקבוצה מהמגזר, שחלמה בקיץ על כרטיס לאירופה, סיימה את העונה במקום האחרון בדרך לליגה הלאומית
בני סכנין שאפה בקיץ לבנות קבוצה שתחזור לצמרת ליגת העל. לאחר עונה שהסתיימה בפלייאוף התחתון, הקבוצה מהמגזר החזירה את מהראן ראדי לצפון אחרי 6 אליפויות רצופות, קלאודמיר פריירה הגיע אחרי עונת שיא ומוחמד גדיר סירב להצעות אחרות כדי לחזק את ההתקפה. שחקני הרכש הצטרפו לפיראס מוגרבי, שסביבו נבנתה הקבוצה שעל הנייר יכלה לאיים אפילו על הכרטיס לאירופה. אז מה גרם לירידה של בני סכנין? לא מעט סיבות.
חוסר יציבות על הקווים: לאחר שבעונה שעברה עמדו על הקווים ארבעה מאמנים - ז'אירו סבירסקי, פליקס נעים, חואן קרלוס וטל בנין - קיוו בבני סכנין שהפעם זה יהיה שונה. בקיץ מונה בני בן זקן למאמן הקבוצה, לאחר שהוביל את בית"ר לגמר גביע המדינה ולמקום השלישי. יו"ר הקבוצה מוחמד אבו יונס והמנכ"ל חאלד דוכי,האמינו כי הוא האיש המתאים, אך כבר בתחילת נובמבר הוא פוטר. בסכנין לא מיהרו למנות מחליף ולכן עוזר המאמן עודד קוטר עמד על הקווים במשחק נגד מ.ס. אשדוד (3:4). לאחר הניצחון החליטה ההנהלה למנות את עמיר תורג'מן. עם מינויו הובטח לו כי יגיע גם עוזרו הקבוע ארז בלפר, אך זה לא קרה. תורג'מן גם דרש לחזק את הקבוצה שסבלה ממכת פציעות, אבל פוטר עם פתיחת חלון ההעברות. גיורגי דרסליה היה המאמן הרביעי והחתים בבהילות רכבת זרים שלא סיפקו את הסחורה. חואן קרלוס ואלדד שביט כבר לא יכלו להציל את המצב.
אוהדי בני סכנין(צילום: ראובן שוורץ)
הפציעה של מוגרבי טרפה את הקלפים: הפציעות הרסו לסכנין את התוכניות. מוגרבי, שהיה השחקן המצטיין בשנה שעברה ופתח את העונה עם שני שערים ושני בישולים עד נובמבר, גמר את העונה מוקדם. חודש לאחר מכן ג'ורג' אקפביו הצטרף אליו בחדר הטיפולים. עטאא ג'אבר, שסוף סוף הצליח למצות את הפוטנציאל שלו, נפצע גם הוא וחזר מאוחר מדי. במחזורי הסיום גם עמוד התווך האחרון של הקבוצה, מוחמד גדיר, נעדר לא מעט. צריך להוסיף לפציעות את קבלת ההחלטות: הבלם הקונגולזי קלביד דיקאמונה עזב לפני פתיחת הליגה. בהנהלה טענו שבן זקן לא רצה אותו, אך המאמן טען כי הסיבה היא צמצום הוצאות. קלאודמיר מיעט לקבל הזדמנויות, כשבמועדון העדיפו את מהראן ראדי, חאלד חלאיילה ואיהאב גנאיים. בהפועל ת"א הוא הפך לשחקן מפתח.
חודש ינואר השחור: בסכנין תלו תקוות רבות בחלון ההעברות, אך טעו בגדול: אופיר מזרחי העדיף את הספסל של מכבי פתח תקווה, מתן חוזז לא הסכים לעשות את הדרך מתל אביב, אמיר עגייב העדיף לנדוד לאזרבייג'ן, חן עזרא לא היה מוכן לשמוע מהקבוצה ושמו של עדן בן בסט ירד מהר מאוד מהפרק. בפועל סכנין צירפה את סוהיל ארמלי, עמנואל אמבולה מהספסל של הפועל רעננה, אלכסנדר סטצנקו מהליגה הקזחית, שאייבו איברהים שלא שיחק שלושה חודשים, ואלכסנדר סטניסבלייביץ', שהספיק להסתכסך עם המועדון ועזב אחרי חודש וחצי.
בלגן: ולכל הפציעות, הטעויות, חילופי המאמנים והרכש, מתווסף הקרע המתמשך בין הקהל להנהלה. חלק גדול מהקהל לא רוצה לראות במועדון את ההנהלה הנוכחית והעומד בראשה, אבו יונס. למרות שהבחירות המקומיות נערכו מזמן, ההשלכות שלהן עדיין באות לידי ביטוי.
לא פעם טענו במועדון כי ההסתה היא בשל תוצאות הבחירות והדחתו של מאזן גנאיים מראשות העיר. בסכנין הפוליטיקה מעורבת בספורט, כשהנפגעת הגדולה היא הקבוצה עצמה שנכשלה במשימת ההישארות. השיא היה לאחר ההפסד למכבי פ"ת, כשהקהל זרק חפצים לעבר הדשא ובקטטה שהתפתחה ביציע נדקרו שני אוהדים. סכנין נזקקה לדחיפת הקהל, אך העונה לא קיבלה אותה. כל אנשי סכנין עשו העונה טעויות - מהראש ועד אחרון השחקנים - והירידה הייתה התוצאה.
לפנייה לכתב/ת 
מוחמד גדיר
צילום: שרון צור
מומלצים
