"כל גולנצ'יק הוא מצטיין, אבל זה החלום"
פאדי, שסבו הגשש נהרג, תמיד רצה גולני, קצין הקשר טל מתאר את "הרוח" של החטיבה, דניאל שהוריו עלו מאתיופיה מספר: "נבחרנו בפינצטה, ההתרגשות של המשפחה עצומה". מצטייני הנשיא של גולני מדברים
פאדי צועד בעקבות הסבא שנהרג, דניאל לוחם בסיירת, טל מספר על "הכוח והעוצמה" בחטיבה שסופח אליה: 120 חייליים וחיילות יגיעו היום (יום ה') בבוקר לבית הנשיא, ילחצו יד לראובן ריבלין ויקבלו את אות מצטיין הנשיא, באחד הטקסים המסורתיים והמרגשים של יום העצמאות. שוחחנו עם שלושה מהם, שלושתם מחטיבת גולני, חטיבה שרק השבוע הוקפצה לגבול עזה, בעקבות ההסלמה החמורה.
סמל פאדי אל-הייב, בן 19 מטובא זנגרייה, הוא לוחם בפלוגה המסייעת של גדוד 51. "כל החברים שלי לומדים בחו"ל, אבל אני ידעתי מגיל קטן שאני רוצה להתגייס לצה"ל, ולגולני בפרט", הוא אומר. "למה שאני אשב בבית ומישהו אחר יסתכן במקומי? בתור ילד, שמעתי סיפורי גבורה על סבא וידעתי שאת זה אני רוצה. זה היה תהליך לא פשוט אבל הנה, היום אני פה וזו הפכה להיות שגרה יפה".
סבו של פאדי, רב סמל נאיף אל-הייב, היה גשש שלחם במלחמת שלום הגליל ונפל מפיצוץ מטען צד בדרום לבנון ב-1991. "אני הולך בעקבות סבא ואולי ממשיך את מה שהוא לא הספיק. זו תחושה מיוחדת", מתאר פאדי, שגם דודו נאיף וקרובים אחרים שירתו בצה"ל.
"ידעתי שאני הולך להיות גולנצ'יק אמיתי", אומר פאדי בהכנות לטקס בבית הנשיא. "אחרי שעלינו לגדוד, בסיום הטירונות, הוחלט שאפקד על החברים שלי. בהתחלה זה מוזר, אבל זו תחושת שליחות. זה גולנצ'יק אמיתי". בתשובה לשאלה מהו סט הערכים של גולנצ'יק אמיתי, הוא עונה: "יש כל כך הרבה - אחווה, רעות, לדהור קדימה ולא לתת לשום דבר לעצור אותנו".
על קבלת אות מצטיין הנשיא, הוא מרחיב: "זה מרגש מאוד. זו קודם כל גאווה לכל החטיבה. אני מייצג את העדה הבדואית ואת עצמי. המשפחה הולכת בראש מורם, מתרגשת. אני מקבל הכרת תודה מהמדינה שלי על כל מה שאני עושה. אמנם לדעתי כל גולנצ'יק הוא מצטיין, אבל זה החלום של כל אחד".
סמל דניאל מלדה, בן 21 מירושלים, משרת בפלס"ר גולני. "הדרך הטובה ביותר לתפקד כסמל בצוות זה לאזן בין חבר למפקד", הוא אומר. "יש דברים שצריך להגיד לאנשים ולפעמים זה נראה לא נעים, אבל זו העבודה. מצד שני, אתה גם צריך להיות חבר שמבין את המצב. אלו לא חיילים רגילים, אלו חברים שעברת איתם את כל המסלול, אלו אנשים שעזרו לך מתחת לאלונקה, הרימו אותך במצבים הקשים ביותר. העניין הפיקודי פחות עובד פה, צריך להיות חבר".
דניאל התגייס בנובמבר 2016, שנה בדיוק לפני פאדי. הוא נולד בארץ להורים שעלו מאתיופיה ב-1991. "הייתי נער שתמיד רוצה לעזור ולעבוד. הייתי יותר משנה במכינה קדם צבאית. בראיון בגולני שאלו אותי למה דווקא לקחת אותי לסיירת, וסיפרתי על האימונים וההכנות במכינה. בסוף התקבלתי, ובמשך שנה וחודשיים עברתי מסלול מפרך ומאתגר. אתה לומד המון דברים על עצמך במצבים הכי קשים".
"אתה רואה אנשים שקשה להם. גם לך קשה, אבל אתה מחויב לתת יד", מתאר דניאל. "אנחנו מחזיקים אחד את השני וזה מה שמחזיק אותך במסלול. הקושי הוא מנטלי - לקום בשעות לא הגיוניות, מסעות של לילה שלם עם משקלים כבדים, עם הקפצות. זה מחשל ובונה"
"זה כבוד מאוד גדול", הוא אומר על קבלת אות מצטיין הנשיא. "כמו שאומרים לנו במסלול - נבחרנו בפינצטה. המשפחה קיבלה את זה בהתרגשות עצומה. אגב, גם החברים".
"המסלול בצה"ל ביגר אותי", אומר סגן טל שאול אוקנין, בן 21 מבאר שבע, קצין הקשר של גדוד 12 בחטיבה. "בתיכון הגברתי 10 יחידות מחשבים ולכן היה לי רקע, אבל לדעתי כל אדם עם מוטיבציה ורצון יכול להגיע למקומות הללו, ליחידות הכי מובחרות בצה"ל".
טל התגייס באוגוסט 2016 לחיל התקשוב ואחרי קורס קצינים שובץ כסגן קשר בגדוד הסיור של גולני, תפקיד שאותו מילא במהלך מבצע מגן צפוני. לאחר מכן המשיך לגדוד 12, גם כן בגולני: "חוויתי את הרוח והאחווה של גולני. בחור כמוני, עם ותק קטן מאוד בצבא, מגיע למקומות הכי מעניינים והכי מפתחים. לעמוד מול מחלקה גדולה, כשאני סג"מ בן 21 עם שנתיים ושלושה חודשים בצבא, זה היה מרגש".
על חשיבות חיל התקשוב הוא מרחיב: "אפשר לראות את המיומנות המאוד גבוהה בכל ההקפצות לעזה שהיו בחצי השנה האחרונה, שם רואים מה התקשוב נותן ללחימה. המפקד שלי תמיד אומר שבאזרחות זה תפקיד של מישהו בן 32 עם ים ניסיון. מבחינתי זה כבוד גדול שהחייל והחטיבה נותנים לנו".
"אני מתמלא בגאווה כאשר אני מקבל את הידיעה שאני הולך להיות מצטיין נשיא, זה לא מובן מאליו", מספר טל. היה לי קצין קשר גדודי ומג"ד שמאוד דחפו לזה, וזו זכות אדירה להיות אחד מתוך 120 חיילים מצטיינים. אני מספר למשפחה ואמא שלי דומעת מהתרגשות. גדלנו על אהבת הארץ מגיל קטן ולהיות במקום הזה זו זכות ענקית".
"הכוח של הצבא והעוצמה שחטיבת גולני בפרט מפגינה זה דבר מדהים", הוא אומר על החטיבה שאליה סופח. "כשהיינו בשטחי כינוס בגבול עזה ראיתי את העוצמה של האמל"ח ואת היתרון האנושי. כוח האדם הוא איכותי ביותר ואני רואה זכות להשתייך למקום הזה".