"מה, הוא אלן דלון?" בחזרה לשובר הלבבות הצרפתי שהפך לאגדה
רבים מכירים את שמו בזכות המערכון ב"ארץ נהדרת", אבל לאלן דלון הייתה קריירת משחק מפוארת שלוותה בשלל שערוריות - מרומנים עסיסיים ועד לפרשיית רצח תמוהה ששמו נקשר בה. חרף מחאות של ארגונים פמיניסטיים, פסטיבל קאן יעניק לו השנה פרס מפעל חיים. חזרנו למורשת שלו
בערב חורפי אחד בשנת 2013 - בזכות מערכון בודד של "ארץ נהדרת" - התקמבק לו אלן דלון, כוכב הקולנוע הצרפתי המצודד, והפך לשם בית בתודעה הישראלית. באותו מערכון, בהנהגת הקומיקאי ירון ברלד, איש מבוגר השרוע על כורסת טלוויזיה בגופייה לבנה, נהג לרטון מול המרקע תוך תנועת יד עצבנית: "מי הוא? מי הוא? מה הוא אלן דלון?" - עקיצה כלפי אנשים שמחשיבים את עצמם יותר מדי. ברלד ביסס את הדמות, שהיוותה סוג של תשובה ישראלית לארצ'י בנקר, על אביו יעקב (למרות שאחרי שידור המערכון היו אנשים שטענו שברלד גנב מהם את ההברקה הזאת).
כצפוי, התקשורת המקומית מיהרה לעסוק במיתוס של כוכב המין של שנות ה-60 וה-70, והדור שלא ידע את דלון התוודע בזכות המערכון לאחד הגברים היפים שריצדו אי פעם על המסך. "צריך להבין, כשירון מחקה אותי אומר את השם אלן דלון, הוא לא מתכוון לעכשיו או לתקופה האחרונה", הסביר בזמנו יעקב האב בריאיון ל"ערב טוב עם גיא פינס" את מקור החיקוי. "זה שם שהייתי נוהג לומר פעם, כשאלן דלון עוד היה כוכב ונחשב לסמל היופי של התקופה. לפני חמישים שנה כולנו דיברנו ככה, אם היית רוצה להגיד על מישהו שחושב שהוא יפה, היית משתמש בשם אלן דלון. זה כמו להגיד למישהו שחושב שהוא עשיר 'מה, הוא רוטשילד?'. החוכמה של ירון הייתה לקחת ביטוי ישן שלי ולהשריש אותו במערכון".
ואכן היופי של דלון היה מכשף ומהפנט, עד כדי כך שקשה היה להתיק ממנו את המבט. לא מפתיע שנשים רבות, מרהיבות ומסעירות התאהבו בדלון: מהזמרת ניקו ועד לכוכבת הקולנוע רומי שניידר. דלון עצמו היה מודע ליופיו ולפני שנתיים אמר במסיבת עיתונאים בבלגיה: "הייתי יפה מאוד. נשים לפחות חשבו שאני יפה. את הקריירה שלי אני חייב קודם כל לנשים, אני חייב להן הכל. ראיתי בעיני הנשים שאהבתי שאני יפה ושאני הגדול והחזק מכולם. לולא הנשים, לא הייתי מגיע לאן שהגעתי, ולא הייתי כאן היום".
דלון (83), שממעט בשנים האחרונות להיחשף בתקשורת (שגם ככה לא מחבבת את דעותיו הימניות והשמרניות ואת תמיכתו במפלגתה של מרין לה פן), ולא שיחק כבר שבע שנים בסרט קולנוע, סירב תחילה להגיע לקאן ולקבל את הפרס. "אלן היסס במשך זמן רב אם להיענות להזמנה", דיווח תיירי פרמו, המנהל האמנותי של הפסטיבל, "הוא חשב שעליו לבוא לפסטיבל רק כדי לחגוג עם הבמאים איתם עבד. בסוף הוא נעתר להתייצב לחגיגה שנערכת לכבודו. וזה עונג גדול - מדובר בענק, אגדה חייה ואייקון גלובלי. אפילו ביפן הוא נערץ, שם קוראים לו 'סמוראי האביב'".
פרמו צודק בכל מילה. המיתוס והדמות המסקרנת והאניגמטית של דלון מעסיקים כבר עשורים רבים את התקשורת והמומחים. השחקנית בריג'יט בארדו, בת המחזור של דלון, היטיבה לנסח זאת במכתב שכתבה לכבוד יום הולדתו ה-80: "אתה הנשר בעל שני הראשים, יין ויאנג, הטוב ביותר והרע ביותר. וזה מה שהופך אותך בו זמנית גם לבלתי נגיש אבל גם לקרוב כל כך, לקר אבל גם לבוער".
הפרס היוקרתי הזה בקאן יצטרף לרשימה ארוכה של פסלונים המפארים את משכנו של דלון בג'נבה, שוויץ. ומבחינת דלון, מדובר כאן בסוג של סגירת מעגל. בסוף שנות ה-50, דלון, בוגר מלחמת הודו-סין הראשונה, שעבד בעבודות מזדמנות (מלצר, מזכיר ואיש מכירות) ליווה את ידידתו, השחקנית בריג'יט אובר במהלך ביקורה בפסטיבל קאן. הצעיר יפה התואר ובעל הנוכחות הכריזמטית צד את עינו של צייד כישרונות שעבד עבור המפיק ההוליוודי הענק דיוויד או.סלזניק. הצייד המליץ לו ללמוד אנגלית ולגשת לאודישן. כך החלה קריירה המשחק המפוארת שלו, במהלכה זכה לעבוד עם בכירי הבמאים: לוקינו ויסקונטי ("רוקו ואחיו", "הברדלס" שבזכותו היה מועמד ל"גלובוס הזהב"), רנה קלמנט ("לעין השמש"), מיכלאנג'לו אנטוניוני ("ליקוי חמה"), ג'וזף לוסי ("רצח טרוצקי" ו"מר קליין", אחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו על צרפת בתקופת הכיבוש הנאצי), ז'אן פייר מלוויל ("המעגל האדום", "הסמוראי", "לילה על העיר") וז'אן לוק גודאר ("הגל החדש"). דלון הרבה לגלם דמויות קשוחות, למשל בסרטי הפשע "בורסלינו" (1970), שהיוו מפגש פסגה עם יריבו הגדול ז'אן-פול בלמונדו. בקריירה שלו גם רשום פרק הוליוודי קצר וזניח – בשנות ה-60 הוא ניסה את כוחו בבירת הסרטים ותויג כ"המאהב הלטיני". אולם אחרי שש שנים שבהן לא ניפץ קופות, ואחרי שהקהל התלונן שהוא לא מבין את האנגלית שלו, דלון שב לפריז.
דלון גם חטא בבימוי, אבל אחרי ניסיונות בודדים הוא חדל. הוא אף התנסה בזמרה וב-1973 שר עם הזמרת דלידה את "פארולה פארולה" שהפך למגה-להיט. מאז הוא פצח בזמר מספר פעמים ובחודש שעבר הוא אפילו שיחרר במפתיע סינגל חדש בשם Je n'aime que toi.
במשך עשורים רבים חיי האהבה שלו פרנסו את מדורי הרכילות. הוא היה מאורס לשחקנית רומי שניידר, בה הוא התאהב בצילומי הסרט "כריסטין". במהלך הקשר, דלון בגד בה עם הזמרת-שחקנית הגרמנייה ניקו, ומהקשר נולד בנו הבכור. בהמשך ניקו מתה כתוצאה מהתמכרות לסמים. ב-1963 הוא נפרד משניידר, ונישא לדוגמנית ולשחקנית נטלי ברתלמי. מהקשר הזה יש לו בן – השחקן אנתוני דלון (שהופיע בשנות ה-90 בסרט הישראלי "זרים בלילה"). השניים התגרשו ב-1967, ומהר מאוד דלון מצא אישה חדשה, שלשם שינוי הצליחה לשרוד 15 שנה לצדו: מיריי דארק, אותה הכיר בצילומי "ג'ף". הם נפרדו ב-1982 וכעבור חמש שנים, דלון התאהב במהלך צילומי קליפ בדוגמנית ההולנדית רוזאלי ואן ברמן, ויש להם בן ובת. ב-2002 גם הקשר הזה הסתיים. למרות כל הנשים שהיו בחייו ואף על פי שיש לו ארבעה ילדים, כיום דלון הוא איש בודד, שחי עם כלבו האהוב. "כלבים זה השיגעון שלי, זה האושר הגדול. הכלבים האהובים עליי הם רועה בלגי ממאלין. כל הכלבים שלי באו משם. הכלב הנוכחי שלי הוא התשיעי במספר. הוא יהיה הכלב האחרון בחיי. אני בן 81, הוא בן שנתיים. זה הכלב של סוף חיי ואני מאושר מאוד בחברתו".
ברזומה של דלון אפשר למצוא גם סקנדל גדול: ב-1968, התגלתה הגופה של סטפן מרקוביץ', שומר-ראשו לשעבר של דלון במזבלה בכפר קטן סמוך לפריז. מכאן צצה שערורייה גדולה שהיו מעורבים בה סמים, כסף ושחיתות. בעקבות הפרשה שמו של הכוכב הפופולרי נקשר עם המאפיה הקורסיקנית, זאת בגלל מכתב שהותיר מרקוביץ' לאחיו: "אם ירצחו אותי, זה מאה אחוז אשמתו של אלן דלון והסנדק שלו, הגנגסטר מקורסיקה פרנסואה מרקאנטוני". דלון נחקר אבל לא הוגש נגדו כתב אישום. במסגרת הפרשה, הופצו בפריז תמונות של אורגיות, שבין המשתתפים היו דלון ושומר ראשו, לצד אישים בכירים בממשל הצרפתי, ואף היו שטענו שאפשר לזהות גם את קלוד פומפידו, רעייתו של ראש הממשלה היוצא והמועמד לנשיאות. בסופו של דבר, נתפסו הרוצחים של מרקוביץ' והטיעונים בדבר הנוכחות של רעיית פומפידו באורגיות הוכחשה. הפרשה אפופת השמועות לא הזיקה ולא חיבלה בקריירה של דלון. היא רק העצימה אותה.
בעקבות "פרשת מרקוביץ'" נפוצו שמועות, שדלון חובב גברים. כשנשאל בעבר האם הוא הומו, השיב דלון: "ואם יש לי או היה לי טעם הומוסקסואלי, מה רע בכך? האם אני אשם במשהו בגלל זה? אם הייתי אוהב גברים הייתי שוכב איתם. השחקן הצרפתי הגדול מישל סימון אמר פעם: 'אם אתה אוהב את העזה שלך, תעשה איתה אהבה'. כל מה שמשנה, זו אהבה". במהלך ביקורו לפני שנתיים בפסטיבל הקולנוע של טרנסילבניה הכריז דלון: "אני עדיין לא הומו".
דלון היה אחד הסלבריטאים החלוציים, שניצל את שמו כמותג, והפך אותו לתעשייה חובקת עולם. לפני ארבעים שנה הוא כונן בשוויץ חברה הנושאת את שמו, ושיגר למדפים את הבושם שנקרא: AD (ראשי התיבות שלו כמובן), ובהמשך הוא הנפיק בגדים, משקפי שמש, שעונים ואפילו שמפניה.
גם בתקופות בהן דלון התרחק מהתקשורת ומעשייה (ב-1996 הכריז על פרישה אבל לא מימש את איומו), המיתוס שלו לא הפסיק להזכיר נשכחות, ולהדהד: תצלום שחור-לבן מתוך הסרט L'insoumis של אלן קוואליה מ-1964 פיאר את עטיפת התקליט The Queen is Dead של הסמיתס. ב-2012 שיבצה מדונה את השיר Beautiful Killer, מחווה לדלון ולדמויות הגנגסטרים שגילם, במיוחד ב"הסמוראי", סרט שאותה אהבה במיוחד, במהדורה מיוחדת של אלבומה MDNA.
בשנת 2009 בחר המותג "דיור" להשתמש בצילום של דלון מ-1966 לככב במסע הפרסום של הבושם "או סובאז". "זה היה מובן מאליו - אלן דלון הוא אגדה חיה, ואו סובאז' הוא בושם צרפתי קלאסי", נימקו אנשי אגף הבשמים של דיור את החלטתם. "בחרנו בתצלום מ-1966 מאחר שזו השנה שבה נוצר הבושם. התמונה הזאת לא הזדקנה כלל והיא תאפשר לנו להגיע לגברים שזוכרים את דלון מאותה תקופה וללקוחות צעירים שיוקסמו ממראה המורד והבועט במוסכמות".
המורד והבועט במוסכמות, יקבל כאמור שבוע הבא את פרס מפעל החיים של קאן, מה שיתן לו המון כבוד, אבל גם את האשרור המתבקש שהוא אגדה חייה ואייקון נצחי. עם זאת יש כאלה שמתנגדים לכבוד זה. בעידן MeToo ההיסטוריה של גברים כמו דלון נבחנת בפינצטה ונבדקת לפי אמות המוסר הנכונים של היום. אומנם אף אישה לא התלוננה נגדו, אבל הוא עצמו העיד בריאיון משנה שעברה שנהג לסטור לנשים בעברו. "פסטיבל קאן שולח איתות שלילי לנשים ולקורבנות אלימות בכך שהוא עושה כבוד לדלון", נמסר מארגון צרפתי פמיניסטי שקרא לבטל את הפרס.
גם ההתבטאויות שלו לגבי אימוץ ילדים על ידי הומואים או לסביות לא מוסיפות לו נקודות, ומשמשות דלק בידי המתנגדים לפרס. בריאיון טלוויזיוני שנערך אתו ב-2015, אמר דלון: "אני לא נגד נישואים חד-מיניים, זה לא אכפת לי ולא מפריע לי. אבל אני נגד אימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים". חרף קריאות אלו, הנהלת הפסטיבל הודיעה כי היא אינה מתכוונת לבטל את הפרס לדלון וייתכן ושבוע הבא נראה בפעם האחרונה את דלון צועד על השטיח האדום בקאן.
