הלוואות סיניות: עוזרים ולא משתלטים
במקרה של אי החזר הלוואה, הסינים עוזרים לממשלות ולא משתלטים על הפרויקט - פרט למקרה בודד
בשיתוף מימון ישיר
המערב חושש, ובמידה לא מבוטלת של צדק, מהשקעות ומתשתיות המגיעות מגופים סיניים. יהיה אלו ניסיונות השתלטות על גופים פיננסיים, בניית אנטנות לתקשורת 5G או כבישים ומסילות רכבת ואנרגיה - פתיחת דלת לאימפריה הקומוניסטית ממזרח בכל הנוגע לתשתיות קריטיות היא דבר שצריך להיבדק בשבע עיניים.
קבוצת רהודיום - חברת ייעוץ המבוססת בניו-יורק - בדקה לאחרונה את רמת ההשפעה שמשיג הממשל הסיני על ידי מתן הלוואות למדינות מתפתחות, והגיעה לתוצאות מעניינות. לפי המחקר של הקבוצה, ברוב המוחלט של המקרים של הלוואות שלא נפרעות, או שישנם קשיים בפריעתן, הסינים מנהלים משא ומתן על תנאי ההלוואה במקום להשתלט על העסק.
ממצא זה עומד בניגוד לאזהרות של בכירים רבים בממשל האמריקני, הטוענים כי סין משתמשת בהשקעות מעבר לים באופן אסטרטגי, וזאת על מנת להשתלט על תשתיות קריטיות וחיוניות. לפי המחקר, השתלטות כזאת קרתה רק פעם אחת בעשור האחרון - וזאת במקרה של נמל האמבנטוטה שבסרי לנקה.
נמל זה נבנה בתחילת העשור באמצעות הלוואות בגובה של 1.3 מיליארד דולר, שהגיעו מגופים פיננסים שבשליטת הממשל הסיני. במהלך השנים שעברו מאז, הנמל ספג הפסדים רבים, מה שהקשה על הממשל בסרי לנקה להחזיר את החוב לחברה הסינית. לכן, בשנת 2017 חתמה הממשלה המקומית על הסכם חכירה מול חברה ממשלתית סינית לחכירת הנמל ל-99 שנים.
עם זאת, כאמור, על פי המחקר מדובר במקרה יוצא מן הכלל. במסגרת המחקר בדקה חברת הייעוץ 38 הלוואות שנפתחו בשווי כולל של 50 מיליארד דולר, שניתנו בעשור האחרון לפרויקטים שונים ב-24 מדינות מתפתחות. מהתוצאות עולה שהשפעת הממשל הסינים במקרה של קושי בעמידה בהלוואה מוגבלת, וכי רוב המשאים ומתנים לפתרון מצוקת ההלוואה הסתיימו בתוצאה טובה לנוטלי ההלוואה.
כך, על פי תוצאות המחקר, מתוך 38 ההלוואות שנפתחו, 14 נמחקו מהספרים; מועד ההחזרה של 11 נדחה; והיתר זכו לתנאי מימון חדשים. עוד על פי המחקר, יכולת המיקוח מול הסיניים עולה במקרה שמדובר במדינות שמקבלות הלוואות מקרן המטבע הבינלאומית ומהסקטור הפרטי. בנוסף, מדינות שנטלו על עצמן הלוואות בתקופה האחרונה זכו לתנאים עדיפים על פני קודמותיהן.
אז מה האינטרס של סין לוותר על הלוואות כל כך גדולות? במקרים רבים, מדובר פשוט בדרך אחרת להשיג השפעה, שכן ויתור על חוב עשוי לסייע ליחסים הבילטרליים בין האימפריה למדינות אחרות. כך, לדוגמה, הסינים מחקו ב-2010 חוב בגובה 386 מיליון דולרים לממשלה הקובנית; ב-2015 מחקו חוב בגובה 40 מיליון דולר לממשלת זימבבואה; וב-2015 נתנו החברות הסיניות תנאים משופרים לממשלת אנגולה, שהתקשתה בהחזר חוב.
בחודש שעבר הכריז נשיא סין שי ג׳ינפינג על חתימה על עסקאות והלוואות בשווי 64 מיליארד דולר, וזאת במסגרת התוכנית "חגורה אחת, דרך אחת". התוכנית, הידועה יותר בשם "דרך המשי של המאה ה-21״" היא תוכנית אסטרטגית לפיתוח תשתיות, המתמקדת בקשרים פיננסים בין סין למדינות שונות בעולם - בעיקר כאלו הנמצאות באירואסיה.
בשיתוף מימון ישיר
העיר בייג'ינג
צילום: shutterstock
מומלצים