איראן נואשת: לא שוברת את הכלים, אבל מסוכנת
האולטימטום שהציב רוחאני מאפשר מו"מ על שיפור הסכם הגרעין בשל החנק הכלכלי. משמעות האיום להעלות את רמת העשרת האורניום היא שטהרן תוכל לרוץ מהר יותר לפצצה. בוושינגטון ובירושלים מגבירים את המעקב אחר האיראנים - שעלולים לנקוט צעדי ייאוש
למרות הטון הלוחמני שבוקע מטהרן בימים האחרונים, איראן אינה ממהרת לשבור את הכלים. האולטימטום שנשיא איראן רוחאני הציב לחמש המעצמות שעדיין נותרו מחויבות להסכם הגרעין מאפשר חודשיים של משא ומתן על תנאים חדשים ליישום ההסכם, ואולי אפילו יאפשר את שיפור ההסכם מנקודת ראותן של ארצות הברית וישראל.
איראן כיום לחוצה כלכלית יותר מאי פעם בעבר בגלל הירידה הדרסטית בהכנסותיה מייצוא נפט, שהוא מקור הכנסתה היחידי ובגלל ירידה נוספת משמעותית שצפויה לקרות כבר בשבועות הקרובים. הריאל האיראני, לפי דיווחי קרן המטבע הבינלאומי, איבד יותר מ-60% מערכו בשנה שעברה, מאז הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על פרישת ארצו מההסכם. קרן המטבע הבינ"ל גם צופה שכלכלת איראן צפויה להצטמצם (צמיחה שלילית) ב-6 אחוזים בשנה הנוכחית.
איראן יודעת שאם היא תפעל בהתרסה ותפר בצורה ניכרת את התחייבויותיה על פי הסכם הגרעין שנחתם ביולי 2015, היא רק תחמיר את מצבה הכלכלי, כיוון שגם האיחוד האירופי יטיל עליה סנקציות נוספות וכך גם שותפי סחר אחרים של איראן. לא תהיה להם ברירה – שותפי הסחר של איראן יצטרכו לבחור בין לעשות עסקים עם ארצות הברית או עם איראן, וברור לגמרי במה סין, הודו, יפן, דרום קוריאה - ענקי התעשייה האסייתים - יבחרו.
הנשיא טראמפ גם דאג שהמדינות שייבאו נפט מאיראן במחירים מוזלים לא ייפגעו. סעודיה הבטיחה לספק נפט במחירים מוזלים בכל כמות ולכל מי שיבקש. גם מערכת הבנקאות האיראנית למעשה נחסמה לעסקות בינלאומיות. עיראק וסוריה התבקשו על ידי איראן לשמש עבורה צינור גישה בנקאי אל שוק הפיננסים העולמי. כך גם טורקיה, שמסייעת בעקביות לאיראן לעקוף את הסנקציות האמריקניות, אבל לארצות הברית יש כלים מצוינים לחסום את הזליגות האלו באמצעות הממשלה השיעית של עיראק, בשאר אל אסד וארדואן.
איראן לא הסכימה לשנות שום סעיף
איך הגענו למצב הזה? הנשיא טראמפ, עוד במערכת הבחירות שלו ובהשפעת ראש הממשלה נתניהו, איים שיפרוש מהסכם הגרעין עם איראן אם ייבחר. טראמפ טען, וצדק, שההסכם הוא שערורייתי מפני שהוא מאפשר לאיראן בתום עשר שנים לייצר כל כמות של אורניום מועשר או פלוטוניום המתאימים לשמש כחומר בקיע עבור נשק גרעיני. מה שהסכם הגרעין למעשה קבע הוא מצב שבו במשך עשר שנים איראן תהיה רחוקה כשנתיים מהיכולת לייצר מתקן נפץ גרעיני ראשון אבל בתום עשר שנים, על פי התנאים השונים של ההסכם, איראן תוכל לפרוץ לעבר הנשק הגרעיני בתוך חודשים, אם לא שבועות, ספורים. את זה דורשת ארצות הברית לשנות.
דבר נוסף שארצות הברית דורשת ולא היה בהסכם הוא שאיראן תפסיק לפתח ולייצר טילים בליסטיים ארוכי טווח שמאיימים גם על אירופה, ושתפסיק את הפעילות החתרנית שלה במזרח התיכון, כולל בעירק, בתימן ובסוריה. האיראנים מסרבים לכל דרישות ארצות הברית. חברות האיחוד האירופי ובראשן גרמניה, צרפת ובריטניה ניסו להגיע עם האיראנים לנוסחה חדשה שלא תבטל את הסכם הגרעין, אלא תכניס בו שינויים שלא יאפשרו לאיראן לפתח ולייצר ללא הגבלה במהירות נשק גרעיני בתום עשר שנות ההסכם. המשא ומתן הזה, שהחל אחרי שארצות הברית פרשה מההסכם (בדיוק לפני שנה, ב-8 במאי 2018), לא צלח.
איראן לא הסכימה לשנות שום סעיף מסעיפי ההסכם, ואפילו לא הסכימה לדבר על הפסקת ייצור הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח ועל הפסקת החתרנות באזור, שהיא יזמה. האיראנים קבעו בנימה מתריסה ואפילו מתנשאת שהאירופים חייבים לפצותם על הנזקים שהסנקציות האמריקניות שחודשו גורמים לכלכלתם. האירופים - לפי מיטב המסורת האירופית - ניסו לרצות את האיראנים ואף הקימו מנגנון סחר מקביל שאמור היה לאפשר לאיראן לעקוף את המגבלות שהוטלו על הסחר עימה, בעיקר סחר הנפט. אבל המנגנון הזה לא באמת היה יעיל, והאמריקנים איימו לפגוע במי שינסה לפעול על פיו.
אבל את המכה החמורה ששברה את הגב האיראני הנחיתו האמריקנים לפני שבועיים, כשביטלו את הפטור לחמש יבואניות נפט גדולות באסיה מההגבלות על רכישה וייבוא של נפט מאיראן. כשהנשיא טראמפ הכריז על פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין וחידוש הסנקציות על איראן, הוא העניק פטור זמני לחמש מדינות תעשייתיות ענקיות: סין, הודו, יפן, דרום קוריאה וטורקיה. למדינות אלה, שהן יבואניות נפט עולמיות מרכזיות, אפשרה ארצות הברית לייבא נפט מאיראן ללא הגבלה. זו הייתה מחווה של טראמפ שנועדה להשאיר את הדלת פתוחה למשא ומתן עם איראן, אבל בתום שנה, כשהאיראנים לא הראו שום נכונות לדון מחדש על הסכם הגרעין, ביטל כאמור טראמפ את הפטור לנמרים האסיאתיים.
טהרן תוכל לפרוץ מהר יותר לעבר הפצצה
במצב הזה איראן תוכל אולי להבריח ולמכור בשוק העולמי כמויות לא גדולות של נפט שיהיו פחות מ-15% ממה שהיא מייצרת. פירושו של דבר - חנק כמעט מוחלט של הכלכלה האיראנית. הפטור לחמש יבואניות הנפט הגדולות מאיראן בוטל ב-22 באפריל (השנה). התגובה האיראנית הייתה איומים. מה שעוד יותר הכעיס את האייתולות הייתה העובדה שארצות הברית הכריזה על משמרות המהפכה כעל ארגון טרור. גם לעובדה זו יש משמעות כלכלית, כי חלק ניכר מהמשק האיראני מנוהל על ידי ארגונים כלכליים שהם בשליטת משמרות המהפכה, ואם משמרות המהפכה מוכרזים כארגון טרור, אזי אסור לשום מדינה בעולם לעשות איתם עסקים.
צריך לציין שאפילו מעצמות כמו רוסיה וסין החתומות על הסכם הגרעין עם איראן לא מעזות לסכן את הסחר שלהם עם ארצות הברית, ולכן הן מקיימות את הסנקציות האמריקניות בחריקת שיניים. האולטימטום שנתן היום נשיא איראן, רוחאני הוא רק הצעד המתריס האחרון שאיראן נוקטת בשבועות האחרונים בתגובה להידוק טבעת החנק הכלכלי האמריקני סביבה. עוד קודם לכן, איראן איימה לחסום את מיצרי הורמוז בפני מכליות המובילות נפט מהמפרץ הפרסי לשוק העולמי, לפגוע בכלי שיט ובבסיסים אמריקניים במפרץ הפרסי ולחופיו ולפגוע בחיילים אמריקניים הנמצאים על אדמת עיראק.
במקביל, הבוקר איראן מאיימת להתחיל בהפרה מודרגת של המגבלות שחלות עליה במסגרת הסכם הגרעין. האיום האיראני בהפרת המגבלות אינו חמור, וניכר שהוא מכוון להשאיר פתח לרצון טוב מצד המעצמות החתומות על הסכם הגרעין. איראן מאיימת שלא למכור החוצה כמויות עודפות מ-300 ק"ג שמותר לה להחזיק, של אורניום מועשר ברמה נמוכה, יותר מ-3%. כמו כן, מאיימת איראן לא למכור למדינות זרות את הכמויות העודפות של מים כבדים שהיא מייצרת.
המשמעות של שני צעדים אלה היא שאיראן צוברת חומרים בדרגת העשרה נמוכה שיאפשרו לה לפרוץ מהר יותר לעבר הפצצה הגרעינית בשני מסלולים: מסלול האורניום המועשר ומסלול הפצצה המיוצרת מפלוטוניום. בכך מחקה איראן את צפון קוריאה, שגם היא הלכה לעבר הפצצה גם במסלול האורניום המועשר וגם במסלול הפלוטוניום. אבל איראן כעת עדיין מנסה לא למתוח את החבל יתר על המידה, והיא מסתפקת בכמויות גדולות יותר של אורניום מועשר ברמה נמוכה, אך אינה מעשירה לרמות גבוהות יותר כפי שעשתה בעבר (כדי לייצר מתקן נפץ גרעיני בסיסי צריך לפחות 12 קילוגרם של אורניום מועשר ברמה של 90%).
עד שלשום, התייחסו בוושינגטון וגם בירושלים בזהירות אבל באיפוק אל האיומים האיראניים. ההערכה בשתי הבירות הייתה שהאיראנים ינסו לממש לפחות חלק מאיומיהם כדי ללחוץ על האירופים, אבל לא היה ברור מה הם עומדים לעשות. הסתמנה אפשרות שאיראן תנצל את קשריה ההדוקים עם הממשלה השיעית בעיראק בראשותו של עבד אל-האדי ואת המיליציות השיעיות העיראקיות שהיא מממנת ומפעילה כדי לפגוע בחיילים אמריקניים, שכ-11 אלף מהם נמצאים עדיין על אדמת עיראק, כדי לסייע למדינה זו להילחם בדעאש, שעדיין פועל ומפגע בתוכה.
בישראל הגבירו את הערנות כלפי איראן
הייתה גם הערכה שמשמרות המהפכה ינסו לבצע פיגוע נגד כלי שיט אמריקני במפרץ הפרסי. בימים האחרונים, הודות לסיוע מודיעיני של המוסד, הפכו ההערכות למידע מוצק; התברר שאיראן כבר הפעילה מיליציות עיראקיות במטרה לבצע באמצעותן פיגועים נגד חיילים אמריקנים בעיראק, וכי ההכנות לביצוע פיגועים אלה נמצאות כבר בשלב מתקדם, וייתכן אף שהם יתבצעו בימים הקרובים.
בנוסף לכך, היו ידיעות שאיראן שלחה ספינות עם טילים בליסטיים קצרי טווח למימי המפרץ הפרסי, וטילים בליסטיים אלה עשויים לפגוע בספינות אמריקניות או במתקני חוף אמריקניים ובריטיים במפרץ הפרסי ובעיקר בבסיסי הצי המערביים, בבחריין ובמקומות אחרים במפרץ.
ההתראה הייתה מיידית, ולכן שר החוץ האמריקני ביטל את ביקורו המתוכנן בגרמניה וטס אתמול לעיראק כדי להזהיר את ראש ממשלת עיראק מפני תוצאות חמורות, אם אכן יבוצעו פיגועי טרור בארצו נגד חיילים אמריקנים שבאו לעזור לה להילחם בדאעש. בישראל הגבירו את הערנות כלפי מה שאיראן עושה ומה שהיא מתכוונת לעשות.
ההערכה היא שאחד מצעדי ההתרסה של האיראנים הנואשים יהיה פיגועים או ירי רקטות לרמת הגולן, ואולי אפילו בגבול לבנון. יש גם אפשרות שהאיראנים ידרשו ביתר שאת מהג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני בעזה לפעול כדי לפגוע בישראל, שהיא בעלת בריתה של ארצות הברית.
בירושלים ברור שאיראן עכשיו נואשת, וכי הסבב האחרון של הידוק הסנקציות האמריקני מלפני שבועיים עשוי להוות כבר איום על שרידותו של משטר האייתוללות. וכשאיראן נואשת, היא עלולה לפעול לא רק נגד אינטרסים אמריקניים, אלא גם נגד אינטרסים של בעלות בריתה של ארצות הברית, וישראל בראשן.
הימים והחודשים הקרובים יעמדו בסימן היערכות למניעת מכות פתע איראניות לא רק על ידי ישראל, אלא גם על ידי ארצות הברית. זו הסיבה שטראמפ הורה לשלוח למפרץ הפרסי את נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" ולהציב בבסיסים באזור מפציצי B52 כבדים, שבאמצעותם תגיב ארצות הברית אם האיראנים ינסו לפגוע בחופש השיט במצרי הורמוז או בכלי שיט של ארצות הברית ובעלות בריתה במימי המפרץ הפרסי.