ארון הבגדים המשותף של אמהות ובנות

מה הייתן עושות אם יום אחד הבת שלכן הייתה פותחת את ארון הבגדים שלכן, ושואלת אם כל מה שיש בו יכול להיות גם שלה? ובכלל, כיצד הייתן מגיבות אם היא הייתה מציעה שמהיום תחלקו ארון משותף?

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

יהודית אלקובי, אמא לשתי בנות (25 ו-24) מספרת שאצלה הכל התחיל כשהילדה הייתה בגיל ההתבגרות: "כשזוהר היתה בת 16 בערך, אני רזיתי ופתאום הבגדים שקניתי התאימו גם למידה שלה", מספרת אלקובי. "ברגע שזוהר הבינה את זה היא מיד קיבלה החלטה להשתמש בבגדים שלי, כי הם מצאו חן בעיניה. אחותה הייתה פחות בעניין".

איך זה עובד בפועל?

"בדרך כלל אני קונה בגדים והיא אוהבת אותם. לפעמים אנחנו יוצאות לקנות בגדים יחד, ואז היא בוחרת לי מה שהיא יודעת שיימצא חן בעיניה. ביום-יום, אני מבקשת ממנה להודיע לי כשהיא לוקחת בגד מסויים, כדי שאגיד לה אם אני צריכה אותו לימים הקרובים או לא. לפעמים מדובר בבגד שחזר מגיהוץ, ועד הפעם הבאה שיישלח לגיהוץ, אני צריכה אותו, ולכן אנחנו מתאמות בינינו".

יהודית אלקובי ובתה זוהר. "חבל שנקנה בגדים זהים"(צילום: אלבום פרטי)

האם יש בגדים שאתן לא חולקות יחד?

"כן, אני מבקשת מזוהר שלא תלבש בגד חדש שרק קניתי, עד שאלבש פעם אחת, סתם ככה כי זה גורם לי הרגשה טובה יותר".

אלקובי משתפת שהיתרון הבולט בסידור הוא שממילא הטעם שלהן דומה. "חבל שנקנה דברים זהים, ונבזבז כסף מיותר, בזמן שאנחנו יכולות להיות שותפות", היא אומרת. "מה גם שטרנדים חולפים ואין צורך בכמות מיותרת של בגדים בארון. שתינו לא אוהבות עומס בארון, ולכן השיתוף יוצר ארון מדויק יותר, פחות עמוס, ומתאים בדיוק לצרכים שלנו.

"הסגנון שלנו לא זהה אך דומה. יש לזוהר בגדים שלא מתאימים לי כי היא רזה יותר, אך אנחנו מצליחות לשלב את הסגנון של שתינו באמצעות שילוב של הוספת פריטים אחת מהשנייה".

מה החסרונות?

"לפעמים אני רוצה ללבוש בגד מסוים, ואז אני מגלה שהוא נמצא בכביסה אחרי שהיא לבשה אותו, אבל בסך הכל לדעתי שיתוף הארון מייצר קירבה נוספת בינינו. אנחנו יוצאות יחד לשופינג מדי פעם ובוחרות פריטים שיתאימו לשתינו, על מנת שנוכל ליהנות מהם יחד. הרבה פעמים אנחנו יוצאות לקנות בגד, ובסוף קונות פיג'מה כי אנחנו אוהבות לשבת בבית מול הטלווזיה עם נס קפה ופיגמה תואמת". 

קראו עוד:

השעה שבה ילדים צריכים לחזור מבילוי

מה שלמדתי ממסיבות הכיתה ביסודי

כיצד מתעצבת אישיותו של הילד?

יום אחד בתי כל זה יהיה שלך

"לא ייחסתי לכך חשיבות רבה. זה היה נראה לי מקסים וטבעי שהיא אוהבת את הטעם שלי בבגדים. בכלל, עצם הרעיון שהיא מודדת את נעלי העקב שלי, ומשחקת ב'להיות אמא' נראה בעיני כחלק טבעי מהגדילה שלה.

"ככל שהשנים עברו מיקה חזרה על הרעיון הזה שוב ושוב. כאשר חברות היו באות אליה היא אפילו הייתה מציגה בפניהן בגאווה את ארון הבגדים שלי. ככל שהיא גדלה כך הבנתי שזה ממש חשוב לה, ושהיא באמת מתכוונת לכך".

"זה התחיל די בקטן. בהתחלה היא הייתה משאילה חולצה ושוכחת להחזיר. השנה, כשהיא בת 13 היא יכולה להשאיל ממני הרבה יותר פריטים: חולצות, נעליים, אביזרי אופנה ואפילו לבנים ובגדי ים".

מיה ומיקה שטיינהרדט זיו(צילום: אלבום פרטי)

"אני הולכת לקניות, וקונה לעצמי מה שאני אוהבת. לפעמים אני יוצאת לקניות יחד איתה ולפעמים לבד. לאחרונה גיליתי שהיא כבר קונה באותן החנויות כמוני ואנחנו אפילו באותה המידה.

"לפני חודשיים, למשל, היא קנתה שמלה לאירוע חגיגי, ואחרי כן היה ברור שהיא לא תלבש אותה יותר. מאז השמלה הזו הפכה להיות שמלה שלי לבילויים. הסגנון שלנו די שונה. מיקה לא לובשת כמעט שמלות ואני אוהבת מאוד שמלות. שתינו לובשות הרבה ג'ינס, חולצה לבנה וסניקרס. מיקה לובשת את הלוק הזה כחולצת בטן ומכנסי באגי ואני מעדיפה סקיני עם חולצת טי לבנה בתוך המכנסים".

"כן בהחלט. יש דברים שאנחנו לא אוהבות בבחירות אחת של השנייה. יש דברים שלא מתאימים לגילה או שלא מתאימים לגילי, ובמכנסיים - יש ביננו הבדל של שתי מידות".

מה היתרונות במצב הזה?

"מבחינתנו הרעיון הוא לאו דווקא החיסכון בעלויות אלא בעיקר הגאווה. בנוסף, הידיעה שהיא מעריכה את הטעם שלי נעימה לי, וזה לא מובן מאליו בגיל ההתבגרות. מבחינת מיקה הארון של אמא פותח המון אפשרויות חדשות בכמויות הבגדים, באיכותם ובשמות המותגים. היחסים שלנו היו קרובים גם לפני כן. זה כיף ללבוש בגדים זו של זו אך בסופו של דבר אלו לא הבגדים שמחברים בינינו".

מתייעצות לפני כל יציאה

מיה שגב, אמא לשני ילדים (12 ו-11) מספרת כי בתה, לייה בת ה-12 משתמשת בארון הבגדים שלה באופן קבוע, החל מהשנה: "מאז שהיא הייתה בגן היא הייתה מחטטת לי בארון ומודדת בגדים, נעלי עקב, מעילים, ומתאפרת באיפור שלי", מספרת שגב. "לאחרונה היא גבהה, והחלה לייחס חשיבות למראה החיצוני שלה. יום אחד היא הוזמנה לבת מצווה של חברה ושאלה אותי אם תוכל לקחת ממני משהו ללבוש. מאז הפכתי להיות הסטייליסטית הצמודה שלה".

יש בגדים שאתן לא חולקות?

"אנחנו די מתואמות בסגנון הלבוש, כך שאנחנו חולקות אפילו תכשיטים, נעלי בובה, נעלי אצבע, סניקרס ואפילו תיקים. אבא שלה גר במיאמי והוא מביא לה כל כמה חודשים מזוודה מלאה בחולצות, טייצים וג'קטים מגניבים אז גם אני לוקחת ממנה. בעצם, הבגדים היחידים שאנחנו לא חולקות הם נעלי עקב ושמלות ערב שהן עם מחשוף ואינן מתאימות לגילה".

שגב מספרת שהן מתייצות לפני יציאה מהבית על לבוש ועוזרות אחת לשנייה, ולדבריה, חווית הארון המשותף מאד קירבה ביניהן. "אנחנו עושות שופינג יחד ומשוחחות המון, ממש כמו שתי חברות טובות".

מיה שגב ובתה(צילום: אלבום פרטי)

"כיף לי להרגיש שאני במידה של תיכוניסטית"

נטע דורון, אמא לשתי בנות (17 ו-13) מספרת כי גם אצלה ארון הבגדים הפך למשותף: "זה לא שהייתה איזו החלטה רשמית", היא אומרת, "אלא זה בעיקר משהו שפשוט קורה בפועל. כאשר מישהי קונה בגד כלשהו הוא שלה אבל ברור לנו שאפשר גם להשאיל ממנה אבל רצוי להודיע קודם".

"הבת שלי עם חוש הרבה יותר מפותח לנושא, כך שהיא מבצעת עבור עצמה את הרכישות או בוחרת בעצמה ואני רק משלמת. אם יוצאות יחד לשופינג אז לעיתים היא גם מייעצת לי. אני סומכת עליה. בכלל, כדאי לציין כי לפעמים היא הסטייליסטית שלי.

"במהלך היום-יום התהליך עצמו מאוד פשוט: הבת שלי ניגשת לארון של אמא ולוקחת. כאמא אני יותר רגישה ומבקשת רשות ללוות את אותו הבגד מהארון שלה".

נטע דורון. "יש פחות צורך לקנות הרבה בגדים"(צילום: אלבום פרטי)

דורון מספרת שיש בגדים שהן לא חולקות יחד: "אני לא לובשת חולצות בטן או שורטים, והיא לא לובשת חליפות או חולצות מכופתרות שאני לובשת לעבודה. מבחינת סגנון לבוש אפשר לומר שאני פחות לובשת חשוף וקצר, אבל בגדול אנחנו אוהבות סגנונות דומים".

עוד היא מוסיפה, כי "למרות שיש לכל אחת את פריטי הלבוש שלה, אין ספק שיש יתרון גם בחלוקת בגדים וכך יש פחות צורך לקנות הרבה בגדים. היתרון בא לידי ביטוי בעיקר בנוגע לפריטים יקרים. בכך החסכון גדול וההרגשה ממש טובה.

אבל לא הכל מושלם - "לא פעם קורה שאת מתכננת ללבוש בגד מסוים לקראת יציאה ואז אני מגלה שהוא בכלל בארון של הבת או גרוע מכך - שאין לך מושג איפה הוא", אומרת דורון, "אבל זה מקרב ונותן תחושה טובה לחלוק. אנחנו מחמיאות אחת לשנייה. זה מחמם את הלב וממש נעים. הייתי מסכמת שנושא שיתוף הבגדים אצלנו במשפחה הוא ממש הצלחה".