בבתי העלמין, ברחוב ובחוף: ישראל עמדה דום ובכתה על הנופלים
במשרד הביטחון מעריכים שיותר מ-1.5 מיליון בני אדם הגיעו ל-52 בתי העלמין הצבאיים ולמאות חלקות הקבורה הצבאיות ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. סנדרה, ששכלה את אחיה רמי לפני 45 שנה: "תחושות קשות של געגוע וצער. אני מקפידה לבוא כל שנה כדי שלא יישאר לבד"
במשך שתי דקות - מדינה שלמה עצרה מלכת והרכינה ראש: ישראל התייחדה היום (יום ד') עם זכרם של 23,741 חללי מערכות ישראל שנפלו משנת תר"ך (1860) ועד היום, ושל 3,150 האזרחים שנרצחו בפעולות איבה מאז קום המדינה. רבים פקדו את קבריהם של קרובים וחברים בעת שנשמעה הצפירה בת שתי הדקות ב-11:00. לאחריה נפתח בהר הרצל בירושלים טקס האזכרה המרכזי לחללי מערכות ישראל, במעמד הנשיא, ראש הממשלה והרמטכ"ל.
בצהריים התקיים טקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה בארץ ומחוצה לה, ברחבת אנדרטת הזיכרון לנרצחי פעולות האיבה בהר הרצל בירושלים. הטקס נערך במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שר העבודה והרווחה חיים כץ, הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי ומנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר.
במקביל התקיימו טקסים ממלכתיים בבתי העלמין בכל הארץ ובמקומות נוספים, בהשתתפות נציגים מהממשלה ומהכנסת. במשרד הביטחון מעריכים שיותר מ-1.5 מיליון בני אדם הגיעו השנה ל-52 בתי העלמין הצבאיים ולמאות חלקות הקבורה הצבאיות, מקריית שמונה ועד אילת. השנה התקיימו טקסי זיכרון בכ-50 אנדרטאות ברחבי הארץ.
"חלפו 46 שנה, אנחנו שרוטים כולנו"
בין אלפי המשתתפים באירוע הזיכרון לחללי צה"ל, בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב, הגיעו היום גם שריונרים מפלוגה ז' מגדוד 74 בחטיבה 188, שנלחמו ברמת הגולן מול הצבא הסורי במלחמת יום כיפור לפני 46 שנה. צביקה גרינגולד, שהוקפץ למלחמה מביתו אחרי שסיים את תפקידו, הקים כוח טנקים מאולתר שלימים כונה בשם "כוח צביקה".
"ב-14:00 בצהריים כשהתחילה המלחמה הייתי בכלל בבית", שחזר ליד קברי חבריו שנפלו בקרבות מול דיביזיה 9 הסורית. "בגל הראשון של התקיפה הם היו עם המון חיל רגלים, טנקים, הנדסה ועם ארטילריה נוראית. הם עמדו לבד, ארבעה טנקים במרחב הכפר חושניה, וניסו לבלום את השיטפון הזה, אבל הם נפגעו אחד אחרי השני. הצלחנו לבלום את הסורים, אבל עשו לחטיבה עוול כשאמרו שהשמידו אותה במלחמה. החטיבה בסופו של יום בלמה את הצבא הסורי, והצילה את רמת הגולן ואת עם ישראל".
גרינגולד וחבריו מתייצבים מדי שנה בין קברי חבריהם שנפלו במלחמה. "חלפו 46 שנה, אנחנו שרוטים כולנו. השריטה של חלק מאיתנו היא ברמה פתולוגית. חלק זקוקים לתרופות וטיפולים, וחלק חיים עם זה ומנסים להסתדר", הוא אומר. "אני חושב שלנו, מי שהיה שם, אסור להתערב בפוליטיקה כי אנחנו בטראומה ושיקול הדעת שלנו לא אובייקטיבי. עדיף שאחרים יקבלו החלטות ברמה לאומית".
מיקי, זוגתו של רס"ן איל שחם, מ"פ בגדוד 47 שנפל בקרבות על רמת הגולן במלחמת יום כיפור, אמרה כי "איל גדל בבית עם איש צבא. הוא רצה להגן על המדינה ועשה את זה בדרך הכי טובה שאפשר. הוא לא היה איש קרבות, אלא איש של אנשים. היה לו חשוב מאוד להגיע לכל אדם ולנשמתו ולהבין מי הוא ומה הצרכים שלו. הוא היה מאוד מקצועי, וכשהיו פוגשים אותו בפעם הראשונה לא האמינו שהוא קצין כי הוא הצליח להיות קצין בלי שהיה מורא ממנו".
מיקי, שמאז האסון נישאה והקימה משפחה, סיפרה על יום הזיכרון בעבורה: "היום, אין מישהו אחרי 46 שנה שמזהה אותי או מכיר את איל, ולא מתחיל לספר סיפור קולח עליו, על דמותו וכמה הוא השפיע על אנשים - זה אומר הכול. צריך לזכור את היום הזה כדי למנוע את ההמשך. זה הדבר הכי משמעותי".
"התחושות קשות, הגעגועים לא עוברים"
מאות רבות השתתפו בטקס ההתייחדות לזכר 303 חללי צה"ל וקורבנות פעולות האיבה בני חדרה בבית העלמין הצבאי בעיר.
בני משפחה וחברים של החללים הגיעו מוקדם לבית העלמין על מנת להתייחד עוד לפני הטקס. בין הבאים היו גם חברים של חללים ממלחמת יום כיפור, שסיפרו כי הם לא שוכחים, ומאז הנפילה הם מגיעים מדי שנה לבית העלמין ועולים לקבר.
בין הבאים הייתה גם סנדרה זוסמן ארבל, ששכלה את אחיה רמי לפני 45 שנה לאחר שנהרג ברמת הגולן. גם היום סנדרה מתקשה לדבר על אחיה, וסיפרה בדמעות: "אחי היה קצין בגולני ששרד את החרמון ונהרג בתל ענתא במאי 1974. התחושות היום קשות, הגעגועים לא עוזבים. כל שנה ביום הזיכרון ובאזכרה אני עולה לפה. אי אפשר להשאיר אותו לבד.
"ההורים כבר נפטרו, אמא לא עמדה באבל, חלתה ונפטרה אחרי 14 שנים. אבא חי איתנו עד גיל 80 והיה לו משפט שתמיד אמר, 'שלא ימותו צעירים'. 45 שנים עברו, והכאב עדיין צורב. חרתנו על המצבה מילים של שיר שאותו כתב רמי שלושה חודשים לפני שנהרג: "היה שלום עולם קטן, מצאתי טוב ממך".
גם רויטל שמואלי, אחותו של רונן מסורי שנהרג לפני 34 שנים במהלך הטירונות, הגיעה יחד עם האחיינים שלו לטקס. "התחושות היום קשות, של געגוע ושל צער. למרות שעברו 34 שנים זה עדיין קשה. קבור פה אחי רונן, שנהרג בטירונות מתאונת נשק ואפילו לא הספיק לחוות את צה"ל. ההורים כבר אינם. אני מקפידה לבוא כל שנה, שלא יישאר לבד. אנחנו חוגגים את העצמאות, החיים ממשיכים גם בכאב ובצער. צריך לשייט בין שני הקצוות. לצערנו כבר אין משפחה שלא קרה לה משהו".
נתניהו מגיב מהר הרצל לרוחאני: "לא נאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני"
במהלך טקס הזיכרון הממלכתי בהר הרצל התייחס ראש הממשלה נתניהו בדבריו לאיומיו של נשיא איראן חסן רוחאני להאיץ את העשרת האורניום: "בדרכי לכאן שמעתי שאיראן ממשיכה בתוכניותיה להשיג את תוכנית הגרעין שלה. לא נאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני".
נתניהו הוסיף: "אירועי הימים האחרונים ממחישים בבהירות על מה נסוב מאבקנו. על הניסיון של דורשי רעתנו להחריב את מדינתנו, לעקור אותנו מארצנו. ב-100 השנים האחרונות אויבינו ניסו לעשות זאת פעם אחר פעם, אך הם נכשלו. נוסיף להיאבק במבקשי נפשנו וננעץ את שורשינו עמוק עוד יותר באדמת המולדת. כך עשו גיבורינו בשחר תחיית האומה, ואנו צועדים בדרכם".
במטה שירות הביטחון הכללי (שב"כ) התקיים היום טקס יום הזיכרון לחללי השירות. ראש השב"כ, נדב ארגמן, אמר: "המערכה על קיומה וביטחונה של מדינת ישראל הינה מורכבת ומתמשכת. זו מערכה הדורשת עוז נפש ואורך רוח, יכולות גבוהות ובעיקר מסירות והקרבה.
"עובדי שירות הביטחון הכללי עשו וימשיכו לעשות לילות כימים לשמירה על ביטחון המולדת. העוצמה שלנו - המבצעית, האנושית והטכנולוגית. האמונה הנחושה בצדקת הדרך. היכולת לבצע את המשימות בהשקט ובבטחה. וההבנה, שיש לכך השפעה ישירה על גורל המדינה. את הערכים הללו הנחילו לנו יקיריכם, חברינו, אנשי השירות, מהטובים בבניה של מדינת ישראל שמסרו את נפשם במערכה הקשה על הגנת הבית. לא נשכח לעד את עמיתינו לדרך וחברינו למשימה, לאורם אנו מגדלים את דור ההמשך שלנו. כולנו מרכינים ראש לזכר חללי שירות הביטחון הכללי וכל חללי מערכות ישראל. יהי זכרם ברוך".
היום התקיים לראשונה טקס זיכרון של המשטרה ביישוב בית אל שבבנימין. מדובר ביוזמה משותפת של היישוב ושל ומחוז ש"י של המשטרה. אנשי היישוב אירחו את השוטרים על רקע המתיחות בין הנוער לבין המשטרה בכל הקשור לפינויים האחרונים בבתי דריינוף בבית אל, בעמונה, בעופר ובנתיב האבות. קיום הטקס בבית אל נחשב לחריג ביותר, וקדמו לו פעולות הכנה מצד המשטרה והנוער.
משפחות שכולות מחו בטקס המרכזי בעספיא
קרובי משפחותיהם של חללי צה"ל דרוזים נטשו את טקס הזיכרון המרכזי ביישוב כשהשר לשעבר איוב קרא, נציג המממשלה, עלה לשאת דברים, בשל תמיכתו בחוק הלאום.
תא"ל (מיל') אמל אסעד, ממובילי המאבק בחוק הלאום, אמר: "באתי לחלוק כבוד לאחי הנופלים ולהתנצל בפניהם על כך שטרם הצלחנו להביא לתיקון החוק המבדיל אותנו משאר אזרחי המדינה הזו, הכל כך יקרה לליבנו, ושלמענה הם הקריבו את חייהם.
"אני מתבייש שנציג הממשלה לטקס הוא אחד שתמך ללא סייג בחוק המפלה. צר לנו שכך הם פני הדברים. ביום זה אני מבקש לחלוק כבוד ולהביע צער בפני כלל משפחות חללי מערכות ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
