מוקדם לחגוג: האכזריות של ה־VAR / תוכן גולשים
אין תחושה יותר מתסכלת עבר שחקן ואוהדים שכבר חגגו שער ואז השופט פוסל אותו אחרי דקה. לדעתי צריך לבטל גול רק כשהסיבה לכך התרחשה בטווח הזמן הסביר. וגם: למה צריך פלייאוף אמצעי
החלטות הרות גורל רבות נלקחות בכדורגל הישראלי מחוץ למגרשים. לדוגמה, להחלטה להשתמש בשיטת הקיזוז בעונת 2009/10 הייתה השפעה על הזכייה באליפות של הפועל ת"א על פני מכבי חיפה, שהובילה בגאון את הליגה, אך בשל הקיזוז האדומים עקפה אותה וזכו באליפות.
החלטה נוספת הייתה להתחיל לשלב העונה את מערכת ה־var בפלייאוף העליון. מצד אחד, נראה כי בעזרת מערכת זו נעשה צדק עם הקבוצות, כאשר יש חוקים לפיהם השופט מוודא שהגול אשר הובקע חוקי או האם השחקן ביצע עבירה שמזכה באדום. מנגד, הכדורגל מאבד מיופיו כאשר שחקן מבקיע גול ולאחר שכבר חגג, השופט מקבל איתות על מקרה שאירע הרבה לפני המהלך ובגינו מבוטל הגול.
ה-VAR בפעולה(צילום: עוז מועלם)
אין תחושת תסכול נוראה יותר משחקן שהבקיע גול, חגג, כל הקהל הריע לו ואז השופט נדרש לבטל את השער. לכן, לפי דעתי, על מנת למנוע הישנות של המקרה יש להשתמש ב־var על מנת לבטל גול, רק אם המהלך שבגללו נפסל השער התרחש בטווח הזמן הסביר.
ההחלטה המרכזית בה אעסוק היא החלוקה לפלייאוף עליון ופלייאוף תחתון. כעת, אנחנו נמצאים לפני מחזור הסיום של ליגת העל, כאשר שלוש קבוצות נמצאות בקרב על ההישארות ואחת מהן תרד ליגה. בעולם מתוקן, ארבע קבוצות היו נלחמות נגד הירידה. הקבוצה הנוספת היא הפועל חדרה. העולה החדשה התחילה את העונה בצורה מדהימה בניצוחו של ניסו אביטן והובילה את הליגה במחזורים הראשונים. לאחר שישה מחזורים מאזנה עמד על חמישה ניצחונות ותיקו, נתון מרשים לכל הדעות. מרשים עוד יותר, כאשר הקבוצה עלתה מהליגה הלאומית בעונה הקודמת ומחזיקה בסגל צנוע למדי.
בחלון ההעברות התחלפו שחקנים בקבוצה ומאז היא נראית שונה לחלוטין. היא ממעטת לנצח, אך בכל זאת הצליחה להשתחל לפלייאוף העליון. עובדה זו הקנתה לה את ההישארות בליגת העל. אם לא הייתה החלוקה לפלייאוף עליון ותחתון, חדרה הייתה ניצבת לפני מחזור הסיום במרחק שתי נקודות מהקו האדום.
אם מביטים בטבלת הליגה הלאומית המרתקת, ניתן להבחין שהמצב זהה. הקבוצה שבמקום האחרון בפלייאוף התחתון הייתה ניצבת נקודת אחת בלבד מהקו האדום אילולא החלוקה לפלייאוף עליון ותחתון.
מכך ניתן להסיק שהקבוצות שנמצאות במרכז טבלה שואפות להיכנס לפלייאוף ובכך להבטיח למעשה את הישארותן בליגה. לאחר מכן, כל המשחקים בפלייאוף העליון עבורן הם לפרוטוקול בלבד ויוצרים חוסר הוגנות במשחקיהן נגד הקבוצות שנאבקות על הכרטיס לאירופה (בליגת העל) או עליית ליגה (בליגה הלאומית).
מצב כזה מאבד את הערך הספורטיבי של הכדורגל, כאשר יש קבוצה שמשחקת לפרוטוקול בלבד ונגדה קבוצה שעבורה למשחק יש השפעה רבה. לכן, המצב האידיאלי לפי דעתי הוא לחזור לחלוקת הליגה בתום העונה לשלוש: פלייאוף עליון, אמצעי ותחתון. כך קבוצות הפלייאוף העליון ייאבקו על הכרטיסים לאירופה, קבוצות הפלייאוף האמצעי יסיימו את העונה וקבוצות הפלייאוף התחתון ייאבקו נגד הירידה. רק כך, לכל משחק יהיה "להיות או לחדול" עבור כל אחת מהקבוצות והמשחקים יהיו אטרקטיביים יותר.
לסיכום, החלטות רבות מחוץ למגרשים ימשיכו לקחת חלק בקבוצות כדורגל. אני מקווה שהגורמים הרלוונטיים בהתאחדות יסיקו מסקנות מהעונה הנוכחית על מנת שבעונה הבאה יהיה טוב יותר.
לפנייה לכתב/ת 
שופטי ה-VAR
צילום: ראובן כהן
מומלצים
