פרסי ישראל הוענקו: "עברתם ייסורים - אבל התגברתם"
בטקס שחתם את חגיגות העצמאות הוענק בין היתר פרס על מפעל חיים לרונה רמון ז"ל. "ילדיי שואלים איך ממשיכים אחרי מהלומה", אמר בנט לזוכים. "כשחוטפים מכה - קמים". מ"מניח אבני היסוד באדריכלות הישראלית" ועד החוקרת שמנסה להבין איך תאים הורגים עצמם - אלו הזוכים
בבנייני האומה בירושלים נחתמו הערב (יום ה') חגיגות יום העצמאות ה-71 של המדינה, בטקס הענקת פרסי ישראל לשנת התשע"ט. הפרסים חולקו ל-11 זוכים בגין מצוינות ופריצת דרך בתחומם או לכאלו שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל: ממדענים וחוקרים - עד לאמנים ופעילים חברתיים. ynet העביר בשידור חי את הטקס.
בטקס, במעמד הנשיא ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ובכירים נוספים, הוענק בין היתר פרס על מפעל חיים לרונה רמון ז"ל, מקימת קרן רמון, אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל ואמו של הטייס אסף רמון שנהרג בתאונת אימונים. רק במקרים יוצאי דופן מוענק הפרס למי שאינו בחיים. במקרה של רמון, מועמדותה לזכייה בפרס הוגשה לפני פטירתה ממחלת הסרטן. את הפרס קיבלה בשמה אורנה סבן, יו"ר קרן רמון.
שלושת ילדיה של רמון, נועה, יפתח וטל הנמצאים בנפאל, שלחו ברכה מצולמת ששודרה בטקס. "אמא שלנו ראויה לקבל את הפרס. הפעילות שלה והעשייה שלה השפיעו רבות על אלפי ילדים בארץ וימשיכו להשפיע בדורות הבאים. אנחנו גאים בך מאוד אמא, אוהבים ומתגעגעים", אמרו.
בנט נפרד: "כשחוטפים מכה - קמים"
לפני הענקת הפרסים, נאם שר החינוך נפתלי בנט, הודה לזוכים ושיבח אותם על שהתגברו על "מסע ייסורים" כדבריו, שכלל "חוסר אמון, זלזול, ביקורת, קנאה וכישלונות". "אבל כולכם, גבירותיי ורבותיי הזוכים, הסתכלתם קדימה, התגברתם, והצלחתם!", הוסיף.
בנט התייחס גם לכישלונו האישי בבחירות האחרונות, שבו לא עברה מפלגתו החדשה "הימין החדש" את אחוז החסימה. "ילדיי שאלו אותי שאלות" בחודש האחרון, סיפר. "מה המשמעות של מהלומה? איך ממשיכים? הסברתי להם הכול. שמנסים בכל מאודך. שלא מוותרים כל עוד יש סיכוי. כל עוד יש משהו שאפשר לעשות, עושים. וברגע שחוטפים מכה - קמים, לומדים מהטעויות וממשיכים קדימה".
הוא נפרד בדבריו ממשרד החינוך: "זכיתי בארבע השנים האחרונות להנהיג את החינוך של כל ילדי ישראל - חילונים, חרדים ודתיים, יהודים וערבים, בדואים, דרוזים וצ'רקסים, כולם היו ילדיי. רק דבר אחד אני יכול לומר: עשיתי הכי טוב שיכולתי למענכם, עם ישראל, העם האהוב שלי. יש עוד כל כך הרבה עבודה, ויש אנשים טובים לא פחות ממני שיעשו אותה. אתם בידיים טובות. אני מבטיח לכם בכל מקום שבו אהיה, לעולם לא אפסיק לתת כל שאוכל לעם ישראל".
היוצרת נעמי פולני קיבלה בטקס את הפרס בקטגוריית התיאטרון והמחול. כמחווה עבורה, שרו בטקס אניה בוקשטיין, שרית חדד, כתריה וים רפאלי את השיר "זמר אהבה לים". כשעלתה פולני לבמה לקבל את הפרס, הקהל נעמד לכבודה.
פולני, בת 92, הקימה במהלך עבודתה בלהקות הצבאיות את "התרנגולים" ו"החמציצים", ועבדה עם להקת פיקוד צפון, להקת גייסות השריון ולהקת הנח"ל. בצעירותה הייתה מכוכבות להקת הפלמ"ח והצ'יזבטרון, והיא נחשבת אחת מאושיות המוזיקה הוותיקות והחשובות בישראל.
"לצמוח מתוך הכאב"
פרס נוסף למפעל חיים ניתן למירי וחיים ארנטל, מייסדי עמותת "זכרון מנחם". לאחר מות בנם ממחלת הסרטן ב-1990 הקימו הזוג ארנטל את המרכז הישראלי לסיוע לילדים חולי סרטן ולבני משפחותיהם. חיים, יליד ה' באייר, סיפר ל-ynet על ההתרגשות הרבה בעקבות ההחלטה להוקיר את תרומתם: "קיבלתי מתנת יום הולדת גדולה".
מירי ארנטל נאמה בטקס בשם הזוכים בפרס, וסיפרה על ההחלטה להקים את העמותה לאחר מות בנה: "בן שנה היה מנחם בכורינו כשחלה בסרטן. היינו זוג צעיר, ובן רגע התהפך עלינו עולמנו. בננו מנחם לא נמצא כאן איתנו הערב, אבל במובן מסוים הוא נוכח כאן מאוד. אין יום שבו אני לא חושבת על הצוואה שהותיר לנו ללא מילים: לצמוח מתוך הכאב, להפוך את המר למתוק ולהמיר את האובדן במשמעות.
"ברכתי ליום העצמאות הזה היא פרופורציות", הוסיפה. "אני שומעת את החדשות בכל בוקר מחדש: המדינה מתפרקת, הכל מתמוטט, רע ושחור, ולמחרת עוברים לסערה הבאה. המלצתי לכם היא בואו יום אחד לזיכרון של מנחם ותקבלו שיעור בפרופורציות. תודו על הקיים, על הבריאות ועל המגזרים שפועלים יחד, הנתינה היא תוכנית הפעולה הטובה ביותר".
ארנטל אמרה עוד כי "ההכרה הממלכתית בי כאישה חרדית, הן בהדלקת המשואה לפני שנתיים והיום כאן בקבלת פרס ישראל, מלמדת על נפילת המחיצות ועל הכרה בעשייה החשובה של כלל המגזרים".
חוקר גניזת קהיר והסוציולוגית של "שולי החברה": שאר הזוכים
פרופ' אמנון בן תור קיבל את הפרס על תרומתו בחקר הגאוגרפיה, ידע ארץ ישראל והארכיאולוגיה. "פרופ' בן תור נמנה על השורה הראשונה של הארכיאולוגים בישראל ועשייתו הפכה לנכס צאן ברזל. הוא מחבר בין עבר להווה, מנציח תרבות מפוארת ומביא כבוד רב למדינת ישראל בעולם", מסר השר בנט בהודעה על זכייתו של בן תור.
בתחום האדריכלות זכה בפרס ישראל דן איתן, אחד האדריכלים הישראלים הוותיקים ביותר שעדיין פעילים. איתן "הניח את אבני היסוד של האדריכלות הישראלית בשישים השנים האחרונות", כך לפי ועדת הפרס. הוא תכנן בין השאר את מוזיאון תל אביב, שעליו זכה בפרס רכטר, ואת "בניין מקסיקו" באוניברסיטת ת"א, שעליו זכה בפרס רוקח. את שניהם תכנן יחד עם יצחק ישר, והצמד חתום גם על הבניין המרכזי בכור הגרעיני בדימונה ועל "שכונת הניצחון" בעיר הסמוכה. איתן תכנן גם את התחנה המרכזית בחדרה ואת "בניין כלל" המושמץ בירושלים.
בתחום חקר מדעי כדור הארץ, גאולוגיה ומדעי האטמוספירה זכה דן יקיר, פרופ' במכון ויצמן למדע. יקיר, לפי ועדת הפרס, הוא מבכירי החוקרים במדעי כדור הארץ בישראל ומחלוצי מדידת יחסי הגומלין בין הביוספרה והאטמוספרה, ובמיוחד הדרכים שבהן הצמחייה משפיעה על הסביבה ועל האקלים.
בקטגוריית חקר מדעי החיים קיבלה את הפרס פרופ' עדי קמחי, מומחית לגנטיקה מולקולרית ממכון ויצמן למדע. לפי ועדת הפרס, פרופ' קמחי זכתה בו בשל היותה "מחלוצי פענוח מנגנון המוות התאי המתוכנת ביונקים. עבודתה חשפה מנגנונים מולקולריים מערכתיים חדשניים להבנת תהליך המוות ברמת ייצור החלבונים ופירוקם. לפרופ' קמחי תרומה ארוכת שנים לטיפוח מדענים צעירים ונשים במדע".
זוכה נוסף בפרס הנחשק הוא פרופ' אמריטוס לתלמוד מרדכי עקיבא פרידמן, מומחה עולמי לגניזת קהיר. לפי הוועדה, מפעליו בחקר הגניזה "הניבו פירות רבים וחשובים להבנת החברה היהודית במאות הראשונות של האלף השני לספירה בשורה של תחומים - היסטוריה, הלכה ומחשבה, שפה ותרבות".
פרופ' אמריטה דבורה ברנשטיין, זכתה בפרס על תרומתה בחקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. באתר הוועדה נכתב כי "מחקריה הייחודיים, המפנים את הזרקור אל שולי החברה הישראלית, מרימים תרומה ייחודית להבנת יחסי מרכז ופריפריה ולתיאור ההיסטוריה החברתית של חיי היום יום".
בפרס זכה גם סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית, הבלשן והפרופ' אהרן ממן. הפרס ניתן לו בקטגוריית חקר לשונות היהודים וספרויותיהם, ולפי הוועדה "חקר חוכמת הלשון העברית של ימי הביניים" עשה אותו ל"מומחה בעל שם עולמי ללשונות היהודים ולשיטות מחקרן, תיעודן ורישומן".
לפנייה לכתב/ת 
