דרבי סל בגשם וברוח / עושה היסטוריה

בארי לייבוביץ'. סמל אדום(צילום: ראובן שוורץ)

בזווית המקצועית, משחקי הדרבי הפכו לעתים למשחקי מלחמה, עוד מימי המגרשים הפתוחים באוסישקין וקולנוע אוריון, ובהמשך ביד-אליהו. בדרך כלל, לצד המפסיד גם היו טענות נגד השופטים.

עד היום ישנם אנשי הפועל שמשוכנעים שברזומה שלהם היו עוד כמה אליפויות אם אנשי המשרוקית היו מעניקים להם יחס טוב יותר – ובמכבי אומרים דברים דומים. המחאות גם הובילו למהלך מיוחד בסוף שנות השישים, אליו נגיע מיד. אבל זה חלק בלתי נפרד מהיריבות, שרק מוסיף אדרנלין למשחקים. חלק שהיינו שמחים לוותר עליו הוא האלימות המילולית הקשה שנשמעת מהיציעים. היא לא נעימה לאוזניים, ומוסדות החוק לא בדיוק מצליחים להשתלט על המתפרעים. כשאלה מגיעים לבתי המשפט, העונשים הם לרוב קלים, ללא שום פרופורציה למה שקרה.

אוהדי מכבי (צילום: עוז מועלם)

הדרבים תמיד חמים(צילום: עוז מועלם)

כמעט כל משחקי הדרבי שתשלפו מהארכיון מספקים סיפור חם עם המון אקשן, אבל אני בחרתי במשחק שהתקיים ב-30.12.69, אחד הדרבים הארוכים בהיסטוריה, שנמשך בהפסקות יותר משלוש שעות. כאן המקום לציין ששנה לפני כן פרצה מהומה גדולה בדרבי בגלל טענות כלפי השופטים ואנשי המזכירות, ואחרי ויכוח ממושך הוחלט להביא שופטים זרים בעונה הבאה. ההחלטה הזו, כך הסתבר, רק גרמה ליותר בלגן. קחו אוויר, זה היה מטורף.

מכבי ת"א – שאירחה בחולון בגלל שיפוצים בהיכל – כבר הייתה בפיגור 10 נקודות, אבל השוותה ל־58:58. המהלך האחרון היה סל ניצחון גדול של מארק טורנשיין היהודי, אחד מסדרת אמריקנים מצטיינים ששיחקו בהפועל – אבל הוא נפסל משום מה ע"י צוות השיפוט, שכלל שני שופטים מרומניה ואחד מטורקיה.

זה הלך ככה: השופט הטורקי הבכיר באותה תקופה, מפקח המשטרה גינדיזס אקטוקששפט, סימן לסל ולעבירה נגד גבי נוימארק ממכבי. כדורסלני הפועל

התחבקו והתנשקו, אבל לפתע שמו לב שאנשי המזכירות, שאוישה ע"י שופטים ישראלים בכירים, מפגינים הססנות. מסתבר שלאנשי מכבי טענו כי השריקה לסיום המשחק הגיעה לפני הזריקה של טורנשיין.

(מתוך ארכיון ידיעות אחרונות)

האזור שסביב המזכירות הפך באותו שלב לשוק. השופט הראשי, הרומני פטר מארין, ניסה לברר עם האחראי למדידת הזמן, רמי פישר, איזו שריקה הגיעה קודם, ופישר הודה: "מרוב המולה לא שמעתי מה קדם למה". עיתונאי ישראלי יוצא רומניה שנכח במשחק התבקש ע"י שתי הקבוצות להפעיל את השפעתו על הרומני, אבל הוא נשאר אובייקטיבי. בינתיים, שופטי המזכירות חזרו פעמים רבות על גרסותיהם, שלא התאימו זו לזו. יו"ר איגוד השופטים דאז, יעקב הנדלסמן, דרש מהזרים לקיים התייעצות בארבע עינים ולהחליט, והם ביטלו את הסל והורו על הפסקה של שלוש דקות לפני פתיחת ההארכה.

כמובן שהמהומה נמשכה: יו"ר הוועדה המקצועית אליהו עמיאל עלה למגרש וביקש להתערב לטובת הפועל, הכרוז מטעם מכבי, צבי רול, קרא לשתי הקבוצות לחזור לחידוש המשחק, קצין משטרה הציע לשופטים ולנציגי הקבוצות להסתודד בחדר סגור במתקן הפועל חולון, שם נערך המשחק ולמאמן הפועל רלף קליין הייתה הצעה גאונית – להכריז שהמשחק נגמר בתיקו. שחקניו הסכימו לחזור אחרי ששמעו את השופטים (והבינו שהם עלולים לספוג הפסד טכני), ושעה וחצי לאחר שהתקבלה ההחלטה התחילה ההארכה – רגע לפני שהשופטים כמעט שרקו לסיום.

אחרי הארכה מבולבלת, דבר לו גרמה ההפסקה הארוכה, יוסי לז'ה ממכבי קבע שלוש שניות לסיום 63:66 בסל נפלא, תוצאת הסיום. הפועל חשה מקופחת, בגלל שתנאי המגרש הרטובים והרוח איפשרו לה להאט את המשחק ולשבש לחלוטין את ההתקפה המהירה של מכבי. כן, מצחיק לקרוא היום שגשם שיבש משחק.