בחירות באיחוד האירופי: עוד כוח לימין הקיצוני?
יותר מ-400 מיליון איש יוכלו להצביע בשבוע הבא בבחירות לפרלמנט האירופי. איזה כוח יש לו? איך ישפיע הברקזיט? ואת מי מעניינים הפליטים?
מי מצביע ועל מה?
הבחירות ייערכו ב-26-23 במאי, ורשאים להצביע בהן יותר מ-400 מיליון אזרחיהן של 28 המדינות החברות באיחוד האירופי. יוכלו להצביע גם קרוב ל-50 מיליון אזרחי בריטניה, שהייתה אמורה להשלים את פרישתה מהאיחוד עד 29 במרץ האחרון אך לא הצליחה לעשות זאת, ולכן תשתתף בבחירות.
האירופים יבחרו בסך הכול 751 חברים לפרלמנט האירופי, שמושבו בבריסל ובשטרסבורג. חלוקת המושבים בפרלמנט נעשית בשיטת הייצוג היחסי: לוקסמבורג, מלטה וקפריסין הקטנות יזכו למשל בשישה מושבים כל אחת, ואילו גרמניה תקבל 96. בחמש השנים הבאות יתבקשו חברי הפרלמנט האירופי לאשר חוקים שאותם מנסחת ומציעה הנציבות האירופי, חוקים הטעונים את אישור המדינות החברות באיחוד במסגרת המועצה האירופית.
מה מעסיק את האירופים בבחירות האלה?
על הפרק עומדת שורה של נושאים, מהאופן שבו מושקעים ומחלוקים הכספים ועד לשינויי האקלים וזכויות עובדים. עם זאת, מתנגדי האיחוד האירופי הרוצים בפירוקו רואים במערכת הבחירות הזו מעין משאל עם בנוסח הברקזיט על הישרדות האיחוד. התומכים ברעיון ההיסטורי של מדינה המבוססת על קווים אתניים מתנגדים לרעיון של איחוד כוחות אירופי למען הבטחת עושרה של היבשת, וטוענים כי המחיר הכרוך בכך – ויתור מסוים על מידת ריבונותה של כל מדינה באיחוד – אינו מוצדק.
סוגיית הריבונות של כל אחת מהמדינות החברות קשורה קשר הדוק גם לסוגיית הפליטים. פעילים לאומנים במדינות האיחוד מטיחים האשמות קשות בבכיריו, בגלל נכונותו של האיחוד לקלוט המוני מהגרים מבקשי מקלט שהגיעו אל היבשת מאפריקה ומהמזרח התיכון מאז 2015. הם טוענים שלחצן של חלק ממדינות האיחוד על מדינות אחרות לקלוט עוד ועוד מבקשי מקלט, רבים מהם מוסלמים, מטיל איום חמור על עתידה אירופה ועל תרבותה. תומכי האיחוד מנגד טוענים שרק שיתוף פעולה בהתמודדות עם נטל המהגרים ורק חלוקה צודקת של מבקשי המקלט בין המדינות החברות יאפשרו בקרה של ההגירה. הונגריה, פולין וצ'כיה הן ממובילות המאבק נגד קליטת מבקשי המקלט.
בהצבעה בבריטניה יש מי שרואים מעין משאל עם חדש על הברקזיט, משאל שתוצאותיו יכולות לעזור לעצור את הפרישה הבריטית מהאיחוד האירופי – או להאיץ אותה, על רקע חוסר הצלחתה של לונדון לגבש הסכם פרישה מסודרת עם בריסל שיהיה מקובל על הפרלמנט הבריטי.
יש דבר כזה מפלגות כלל-אירופיות?
כן ולא. שמונה סיעות יושבות בפרלמנט האירופי: לסיעת "מפלגת העם האירופי" (EPP) יש 217 מושבים, וכדי להבטיח רוב למפלגות הממסדיות היא משתפת פעולה לעתים קרובות עם הסוציאליסטים מהמרכז-שמאל ועם הדמוקרטים (186 מושבים) וכן עם הליברלים מסיעת ALDE (68 מושבים). לשתי סיעות ימין המתנגדות לאיחוד האירופי, בהובלת מפלגת UKIP הבריטית ומפלגת "האיחוד הלאומי" מצרפת, יש יחד 78 מושבים.
על כל פנים, כל הסיעות אינן צייתניות, ובבחירות לפרלמנט האירופי שולט בעיקר סדר היום של המפלגות הארציות, המוכר למצביעים.
בריטניה היא בעיה?
כיוון שכמעט ברגע האחרון, בצל דחיית הברקזיט, הוחלט שבריטניה תשתתף בבחירות, נאלץ האיחוד האירופי לדחות את הקצאת 27 מ-73 המושבים הבריטיים בפרלמנט למדינות אחרות. צרפת, למשל, תבחר 79 חברי פרלמנט, חמישה יותר משיש לה עכשיו, אבל החמישה האלה יוכלו לאייש את המושבים שלהם רק אחרי שבריטניה תעזוב את האיחוד.
המנצחים ינהלו את האיחוד האירופי?
לא באמת. כלומר, אולי, תלוי את מי שואלים. חברים בפרלמנט האירופי טוענים שהם לבה ונשמתה של הדמוקרטיה האירופית, אבל בכירים בפוליטיקה הארצית במדינות האיחוד דוחים בבוז את הטענה הזו, ומצביעים כהוכחה לטענתם על שיעור ההצבעה הנמוך בבחירות לפרלמנט האירופי ב-2014 – 43% בלבד. בפועל, המדינות החברות באיחוד האירופי מחזיקות בידיהן את רוב הסמכויות, וכמעט לא קורה שיוצאים לפועל מהלכים שהמדינות הגדולות מתנגדות להם.
מה כבר ישנו הבחירות?
אם האירו-סקפטים יזכו להצלחה, פירוש הדבר שבפרלמנט האירופי יהיה מיעוט גדול ומלוכד יותר של מתנגדי האיחוד, והם יוכלו לשבש הליכי חקיקה. מנגד יש הטוענים שאם הקמפיינים במערכת הבחירות הזו יזכו לתשומת לב רבה יותר של אזרחי האיחוד, הדבר עשוי דווקא להמריץ את המאמצים לקרב את מדינות האיחוד זו לזו בצל הברקזיט, שהוביל למשבר פוליטי עמוק בבריטניה ומתברר כעת כמהלך שעלול לפגוע ביציבותה ובכלכלתה.
לפי סקרים שנערכו בשבועות האחרונים הימין הקיצוני עשוי להגדיל את כוחו, אבל כנראה לא במידה כזו שתאפשר לו לאיים באופן ממשי על האיחוד. נראה ששום צד, הן זה התומך באינטגרציה גדולה יותר של אירופה והן זה המתנגד לה, לא ישיג ניצחון מוחץ.
לפנייה לכתב/ת 
